אקאשי מוטוג'ירו
 | |
| לידה |
1 בספטמבר 1864 פוקואוקה, יפן  |
|---|---|
| פטירה |
26 באוקטובר 1919 (בגיל 55) פוקואוקה, יפן |
| מדינה |
יפן |
| מקום קבורה |
Linsen Park |
| השכלה |
האקדמיה הצבאית הקיסרית |
| פרסים והוקרה | |
|
מסדר השמש העולה, דרגה ראשונה | |
  | |
אקאשי מוטוג'ירו (ביפנית: 明石 元二郎; 1 בספטמבר 1864 בפוקוקה, שביפן – 26 באוקטובר 1919 בפוקוקה, שביפן) היה גנרל יפני, המושל הכללי של טייוואן בשנים 1918 – 1919. במהלך מלחמת רוסיה–יפן ארגן אספקת הנשק לבדלנים הפינים והקווקזים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1889 סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית הגבוהה של הצבא הקיסרי. בשנת 1894 נשלח ללמוד בגרמניה. עם פרוץ מלחמת סין-יפן, הוזעק ליפן, שירת במטה אוגדת המשמר בפורמוזה.
הוא היה משקיף צבאי בפיליפינים במלחמת ארצות הברית-ספרד. בשנת 1900 נשלח לסין להשתתף במשא ומתן בסיום מרד הבוקסרים.
בינואר 1901 מונה לנספח צבאי בצרפת. ב-15 באוגוסט 1902 התמנה לנספח צבאי ברוסיה. הגיע לפטרבורג ב-1 בנובמבר 1902.
עם פרוץ מלחמת רוסיה-יפן ב-10 בפברואר 1904 הוא מונה לנספח צבאי בסטוקהולם, אך נסע ברחבי אירופה ואסף מידע. באמצעות אקאשי מומנו מהפכנים רוסים, בדלנים פיניים, פולנים וקווקזים ברוסיה. כסף יפני קיבל גם מנהיג מפלגת ההתנגדות הפעילה, העיתונאי קוני ציליאקוס, מנהיג מפלגת הפדרליסטים הסוציאליסטים הגאורגיים גאורגי דקנושישווילי. ביולי 1904 נפגש אקאשי עם פלחנוב ולנין בז'נבה. באמצעות ציליאקוס הוא מימן את ועידת פריז של מפלגות האופוזיציה הרוסיות בשנת 1904 ואת ועידת ז'נבה בשנת 1905. בסך הכל, כמיליון ין (כ-35 מיליון דולר במחירי 1990) שהוקצו על ידי המטה הכללי היפני הושקע בפעילות חתרנית ברוסיה דרך אקאשי.
ב-11 בספטמבר 1905, זמן קצר לאחר כריתת הסכם השלום בפורטסמות', הוטל על אקאשי לחזור ליפן. ב-28 בדצמבר הגיע לטוקיו.
לאחר מסירת דיווח על עבודתו מונה אקאשי לנספח צבאי בגרמניה. עם זאת, בשנת 1906, עיתון ברוסיה פרסם את היקף פעילותו של אקאשי, בעיקר המבצעים החשאיים למימון תנועות בדלניות. הדיווח פורסם גם על ידי עיתוני אירופה ובשנת 1907, אקאשי שוב הוחזר מאירופה.
באוקטובר 1907 מונה אקאשי לראש המשטרה הצבאית בקוריאה. בדצמבר 1913 הועלה לדרגת לוטננט גנרל ובאפריל 1914 מונה לסגן רמטכ"ל. בתפקיד זה הוא התעקש לכבוש את צ'ינגדאו ולהעלות 21 תביעות לסין.
בשנת 1918 התמנה למושל הכללי של טייוואן. מת באוקטובר 1919.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Akashi Motojirō, Rakka ryusui: Colonel Akashi’s Report on His Secret Cooperation with the Russian Revolutionary Parties during the Russo-Japanese War, O. Fält and A. Kujala (eds), Studia Historica 31 (Helsinki, 1988), 202 pp
- Busch, Noel F. (1969). The Emperor's Sword; Japan vs Russia in the Battle of Tsushima. New York: Funk & Wagnall.
- Ching, Leo T.S. (2001). Becoming Japanese: Colonial Taiwan and the Politics of Identity Formation. Oakland: University of California Press. ISBN 0-520-22553-8.
- Cook, Andrew (2011). Ace of Spies: The True Story of Sidney Reilly. Stroud: History Press. ISBN 978 0 7524 6954 6.
- Deacon, Richard (1986). A History of the Japanese Secret Service. New York City: Berkley Publishing Company. ISBN 0-425-07458-7.
- Lockhart, Robin Bruce (1986). Reilly: Ace of Spies. New York City: Hippocrene Books. ISBN 0-88029-072-2.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אקאשי מוטוג'ירו, Portraits of Modern Historical Figures by National Diet Library
- אקאשי מוטוג'ירו, Japan Center for Asian Historical Records by Clouds over the Hill and Archives
- מסמכים על פעילויותיו של אקאשי מתוך הארכיונים היפניים