אקווריום ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אקווריום ישראל ע"ש משפחת גוטסמן
אקווריום ישראל
סמליל אקווריום ישראל
סוג אקווריום ציבורי
מיקום ירושלים, ישראלישראלישראל
תאריך הקמה יוני, 2017
שטח 6.5 דונם
מספר פרטים אלפים
וטרינר ראשי ד"ר ליז קאופמן
קואורדינטות 31°44′41″N 35°10′00″E / 31.74469°N 35.16663°E / 31.74469; 35.16663
Israel-Aquarium.org.il
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
אקווריום ישראל
אקווריום ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הכניסה לאקווריום

אקווריום ישראל על שם משפחת גוטסמן הוא אקווריום בירושלים שנחנך ב-19 ביוני 2017, והוא האקווריום הציבורי הראשון בישראל, האקווריום היבשתי הראשון והיחיד במזרח התיכון והאקווריום היחיד בעולם העוסק בים סוף ובים התיכון.

האקווריום מתמקד בסביבה הימית של ישראל - בכנרת, בים המלח, בים האדום ובים התיכון. האקווריום נבנה על ידי גן החיות התנ"כי וממוקם בסמוך לגן, אך עומד כאטרקציה תיירותית נפרדת. האקווריום נפתח לקהל הרחב בספטמבר 2017[1][2].

היסטוריה ובניית האקווריום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008, עם סיום תהליכי התכנון והעברת שטח ההרחבה אל גן החיות התנ"כי, החל תהליך של תכנון עתיד גן החיות, כולל שטח ההרחבה[3]. בתהליך לימודי ארוך ומשותף, ששיאו היה כינוס הוועדה הזואולוגית הבין לאומית של גן החיות הוחלט שפרויקט "העוגן" הראשון בשטח ההרחבה של גן החיות התנ"כי יהיה - האקווריום. ההחלטה על פיתוח האקווריום נבעה מכמה סיבות - במקביל לדיון על הפיתוח העתידי של גן החיות, הושלמה ואושרה התוכנית הלאומית לשמירת המגוון הביולוגי בישראל[4]. המלצה בולטת בתוכנית זו הייתה להקים את האקווריום הראשון בישראל, לטובת קידום המודעות הציבורית לשימור בתי הגידול והסביבה הימית בארץ. במקביל, השאיפה הייתה שהאקווריום יקדם גם את הקמת גרעיני הרבייה ונושאי החינוך, הלימוד והמחקר בתחום זה. המלצות תוכנית זו, שנכתבה על ידי המשרד להגנת הסביבה, אומצו על ידי ממשלת ישראל.

כדי להקים את האקווריום בירושלים. הוחלט כי האקווריום יתמקד בהצגת בתי הגידול והסביבה הימית של ישראל. למיזם הוענק השם הזמני "Sea Israel" או "ים לי-ם" לאחר השלמת תהליך התכנון הראשוני, בשיתוף עם חברת אוקלהומה ביי (OK Bay), למיזם חברו יחדיו משפחת גוטסמן מניו יורק שתרמה 11 מיליון דולר ותורמים נוספים מישראל ומהעולם. יחד עם השקעת משאבים מהקרן הזמינה של גן החיות ובסיוע עיריית ירושלים ומשרד התיירות וסך הכול עלות ההקמה נאמדת בכ-100 מיליון ש"ח. המיזם כולו תוכנן על ידי האדריכל לני רביב ממשרד "רביב – טל", יחד עם חברת OK Bay.

התצוגות ובעלי החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקווריום בנוי על שטח של כ-6,500 מ"ר. הוא כולל כניסה ומשרדים, מרכז חינוכי הכולל אודיטוריום וכיתת לימוד. המסלול כולל גלריות שונות:

אולם הכניסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם הכניסה כולל עמדת מידע וחדר תאי אחסנה. באולם זה התצוגה הראשונה באקווריום - תצוגת התלהקות (Schooling) ובה מאות דגים השוחים לכיוון ימין ומסמנים את התחלת המסלול.

גלריית ארבעת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית ארבעת הימים היא מתחם המוקדש לארבעת הימים של ישראל, והוא מחולק ולתצוגות המאפיינות כל ים בנפרד:

האקווריום המרכזי באקווריום ישראל
  • תצוגת ים המלח נמצאת מימין והיא תצוגה יבשה, בה ניתן ללמוד על ים המלח הייחודי ועל הבעיות הנובעות מהתייבשות הים.

תצוגת חוף הים התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצוגת הים התיכון מציגה את חוף הים הישראלי המחולק לשני בתי גידול - חוף הים הסלעי וחוף הים החולי, ומאפשרת להציץ "מעל ומתחת" למים. בנוסף, זוהי התצוגה היחידה באקווריום שאיננה מלאה כולה וניתן לראות בה את גלי הים המתנפצים על החוף, בתצוגה ניתן לראות מספר מינים בהם הדגים: סיכן משויש, טווסון ים תיכוני, שישן מסורטט וסרגוס מסורטט.

גלריית התגליות ע"ש שרובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלריית התגליות ניתן לראות תצוגות שונות המבקשות להציג תופעות ייחודיות של בתי הגידול הימיים:

גלריית הים התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם גלריית הים התיכון מתחלק לשלוש תצוגות:

  • בתצוגה הראשונה ניתן לראות דגי מאכל של הים התיכון כמו הבורי.
  • בתצוגה השנייה ניתן לראות דגי ים שונים כמו: דקר המכמורת, טריגונים ומורנה ים תיכונית.
  • תצוגת הים התיכון היא תצוגת הים הפתוח ובה האקווריום הגדול ביותר בפארק (1,500,000 ליטר מים) ובו ניתן לראות עשרות דגים, צבי ים וכרישים שמגיעים מהים התיכון. לאקווריום יש שתי נקודות תצפית; מנהרה תת-מימית ואולם גדול עם חלון ענק באורך של 17 מטרים ובגובה של חמישה מטרים. כמו כן, צפוים לעבור מספר בעלי חיים נוספים לתצוגה, ובין מיני בעלי החיים שנמצאים באקווריום נמצאים נכון ל-2018:
    • גיטרן מובהק - נמצאות 2 גיטרנאים נקבות בוגרות, ולהן יש כשישה צאצאים שנמצאים בתצוגת הבריכה הפתוחה.
    • טריגון נקוד - נמצאים שני פרטים.
    • כריש חול נמרי - כיום נמצא הזכר בוניטו שאורכו הוא מטר וחצי ועתיד לגדול עד לאורך של שלושה מטרים. בעבר חשבו שבוניטו הוא נקבה שקראו לה לוליטה, עד שגדלה ואחד המטפלים גילה את הזוויג האמיתי של הכריש[5].
    • צב ים ירוק - כיום יש באקווריום שני צבי ים ירוקים צעירים שהובאו מהמרכז הארצי להצלת צבי ים, ועתידים להשתחרר אל הים בבגרותם.

תעלת סואץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיבור שבין תצוגת הים התיכון לתצוגת הים האדום ניתן לצפות בסרט שאורכו כארבע דקות המסביר על בניית תעלת הסואץ ועל ההשפעות הסביבתיות שלה. הסרט מתמקד בעיקר בתופעת ההגירה הלספסית - הגירה של מינים מהים האדום לים התיכון.

גלריית הים האדום א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה זו מאפיינת את הים האדום ומציגה מאות דגים ממינים שונים. כמו כן, גלריה זו מחולקת למספר תצוגות ובניהן:

  • תצוגת השושנונים - ובה מאות פרטים של דגי שושנון עינוני, שהובאו מחוות גידול בערבה המתמחה בריבוי דגים אלה. בנוסף לחלון הזכוכית, ישנו חרוט תצפית הנמצאת בתוך האקווריום.
  • מסביב לתצוגת השושונונים ישנו אקווריום של מספר דגי קרנפון ססגוני.
  • תצוגת האלמוגים - ובה אלמוגים חיים המגיעים מאילת, שם נאספו בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, על מנת להגן עליהם מפני עבודות פיתוח הנעשות במפרץ אילת.

תצוגת המדוזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה זו מציגה מינים שונים של מדוזות כמו האורליה הכחולה. בנוסף בגלריה ישנם מיני בעלי חיים נוספים כגון ארנבות ים, קיפודי ים, כוכבי ים ותמנונים.

גלריית הים האדום ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

במתחם זה ישנם גם מספר תצוגות:

תצוגת הקונכיות והצדפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתצוגה מוצג אוסף של 1,000 קונכיות וצדפות מכל העולם. האוסף כולל קונכיות בגודל של מילימטרים בודדים ועד קונכיות בגודל של כ-60 ס"מ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אקווריום ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]