אקוטופ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אקוטופיוונית: οικος - בית) הוא מונח באקולוגיה המתאר את תכולתה של סביבה מסוימת והמאפיינים שלה. למשל: אם סביבה טבעית כלשהי מוגדרת כמדבר, האקוטופ של סביבה זו מתאר את החול, צמחיית המדבר, המחסור במים, והחיות המותאמות לאותו אזור.

בשונה מביוטופ האקוטופ מתמקד במכלול המרכיבים של אותה סביבה ולאו דווקא במרכיב הביוטי שלה.

אקוטופ הוגדר לראשונה על ידי ארתור טנסלי ב-1939.

שימושים במערכת החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקוטופ משמש כעבודת חקר במדעי הסביבה. האקוטופ הוא עבודת חקר סביבתי, לתלמידי הרמה המוגברת, הכוללת התייחסות להיבטים סביבתיים, בהיקף של 1 יח"ל. במסגרת האקוטופ נדרש התלמיד לבחור נושא לעבודה, להגדיר שאלות מחקר, לתכנון את המחקר, לבצע אותו ולסכם את המחקר בעבודה כתובה. העבודה נבדקת על ידי בוחן חיצוני והתלמיד נבחן עליה בפניו בעל פה.

עבודת האקוטופ מאפשרת לתלמידים להתנסות ביישום עקרונות במדעי הסביבה באמצעות עבודה מעשית בשטח ולמידה אקטיבית, תוך ביצוע מיני מחקר, מקנה לתלמיד מיומנויות חקר, יסודות של חשיבה מדעית, דפוסים של עבודה עצמאית (הנחייה "מרחוק" של המורה) ועבודת צוות (לתלמידים העובדים בזוגות או בשלשות).[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משרד החינוך, הנחיות לכתיבת אקוטופ
P biology.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.