אקוסואה אדומה אווסו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אקוסואה אדומה אווסו
Akosua Adoma Owusu
Aaron Alexis Biscombe & Akosua Adoma Owusu interview for Reluctantly Queer.png
לידה 1 בינואר 1984 (בת 35)
אלכסנדריה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת קולנוע ניסיוני
קולנוע אפריקאי
סרטים קצרים
עבודות מיצב
מדינה גאנה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאית קולנוע, תסריטאית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קליפורניה, אוניברסיטת וירג'יניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אקוסואה אדומה אווסואנגליתAkosua Adoma Owusu ; נולדה ב-1 בינואר 1984) היא במאית, מפיקה וצלמת קולנוע אוונגרד גנאית-אמריקאית, אשר סרטיה ועבודות המיצב שלה הוצגו בפסטיבלים, מוזיאונים, גלריות, ואוניברסיטאות ברחבי העולם מאז 2005. אווסו משתמשת במגוון טכניקות הפקה כדי לייצר ויזואליזציה של מצב של "תודעה משולשת",[1] מונח שהיא טבעה בהתייחסות לעקרון המרכזי של הסוציולוג ופעיל זכויות האזרח ו. א. ב. דו בויז מהטקס המכונן שלו, The Souls of Black Folk ‏(1903). התודעה הכפולה על פי דו בויז מתארת את החוויה של שחורים אמריקאים במאמצם לפתח תחושה של עצמיות אל מול סביבה של אפליה ודחיקה אל השוליים מבחינה תרבותית.

כבת הדור הראשון במשפחתה שנולד בארצות הברית, אווסו מרחיבה את הרעיון של דו בויז להתייחסות למשבר המורשת וההטמעה של גולים אפריקאים וילדיהם בארצות הברית. אווסו הצהירה כי "במקום לעשות 'פריקניזציה' לסיפורים מערביים, אני מעוניינת בניכוס מחדש של ההיסטוריה האפריקאית, ועדכונה בהתאם למה שקורה היום."

תחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אווסו נולדה להורים גנאים, וגדלה בקהילת מהגרים ממעמד הפועלים באלכסנדריה, וירג'יניה. היא הצעירה מבין שלושת ילדיהם של גרייס ואלברט. א. אווסו, והייתה התינוקת הראשונה שנולדה בצפון וירג'יניה ב-1 בינואר, ב-1984. אווסו השלימה תואר MFA בקולנוע ואמנות יפה במכון לאמנויות של קליפורניה, אחרי שסיימה תואר ראשון בתקשורת בהצטיינות באוניברסיטת וירג'יניה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר אחרי סיום התואר השני, בשנת 2008, אווסו נבחרה להשתתף סמינר הקולנוע על שם רוברט פלהרטי, המנוהל על ידי התסריטאי ואוצר הקולנוע הנודע דניס לים.[2] מגזין Indiewire מנה אותה כאחת משש אמניות האוונגרד יוצרות הסרטים אשר מגדירות מחדש את הקולנוע,[3] והיא נמנית גם ברשימת הפינגטון פוסט "אמנים שחורים: 30 אמנים עכשוויים מתחת לגיל 40 שאתם צריכים להכיר".[4] אווסו הייתה עמיתת מלגת מקדואל לשנת 2013, ועמיתת מלגת גוגנהיים ב-2015.[5]

בין סרטיה עטורי הפרסים נכללים Reluctantly Queer ו- Kwaku Ananse, אשר זכה בפרס האקדמיה האפריקאית לקולנוע לסרט הקצר הטוב ביותר לשנת 2013. Reluctantly Queer היה מועמד לפרס דוב הזהב ולפרס טדי בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין שנת 2016.[6]

ב-2017, אווסו הפיקה את On Monday of Last Week,[7][8][9] עיבוד של סיפור קצר מאת הסופרת צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה, מתוך אוסף סיפוריה "סביב לצווארך". הסרט זכה למועמדות בפרסי האקדמיה האפריקאית לקולנוע,[10] והוקרן במוזיאון פאולר,[11] ICA בלונדון[12] ובפסטיבל הסרטים האפריקאי בניו יור, אשר הוצג בשיתוף עם אגודת הקולנוע של מרכז לינקולן.[13]

כשהיא נעה בין העולמות של סרטים ניסיוניים, קולנוע אפריקאי, ואמנות יפה, אווסו הבטיחה את מקומה בעולם האמנות עם התצוגה שלה 30 Seconds Off an Inch במוזיאון הסטודיו בהארלם. בגיל 25, אווסו הייתה האמנית הצעירה ביותר שנכללה בתערוכה, מתוך 42 אמנים, רובם כבר מבוססים בתחום. באותה התקופה, המוזיאון לאמנות מודרנית הקרינה את בכורת Me Broni Ba, שבו היא "בוחנת את האובססיה עם סטנדרטים לבנים של יופי" במסגרת תוכנית המוזיאון, "שבועיים תיעודיים".

ב-2011, אווסו הציגה מעבודותיה לצד המורה הרוחני שלה מאוניברסיטת וירג'יניה, קווין ג'רום אברסון[14][15] בתערוכה Cusp: Works on Film & Video by Kevin Jerome Everson & Akosua Adoma Owusu ב-Luggage Store Gallery. בעבודה שנקראה בביקורת "המימוש האינטימי והאידיאלי של החזון של גאונה יקרת ערך",[16] התערוכה כללה את Revealing Roots, שחזור אילם של אחת הסצנות הדרמטיות ביותר מהגרסה הטלוויזיונית של "שורשים" של אלכס היילי, המשלב קטעים ארכיוניים עם משחק בהשתתפותה של אווסו עם שחקנים אפריקאים נוספים.

סרטה הבא של אווסו נקרא Black Sunshine, והוא סרט עלילתי באורך מלא. הסרט מספר את סיפורה של ספרית בגאנה אשר בתה היא אלבינית, דבר הנחשב לבושה בארצה, והיא מבקשת להימלט ממציאות זו, כאשר בה בעת היא לומדת לשנוא את השחורות שלה עצמה, ומבקשת להלבין את עורה.

סרטיה מופקים על ידי חברת ההפקה שהיא הקימה, Obibini Pictures LLC.

תערוכות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2018: Afro-Atlantic Histories במוזיאון לאמנות סאו פאולו[17]
  • 2018: Fragments of a Dream במוזיאון לאומנות מקניי[18]
  • 2016: L'évènement Akosua Adoma Owusu[19] במרכז ז'ורז' פומפידו
  • 2016: Dreamlands: Immersive Cinema and Art, 1905–2016 במוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית
  • 2015: Modern Mondays: An Evening with Akosua Adoma Owusu בהמוזיאון לאמנות מודרנית[20]
  • 2015: Existential Crisis במרכז האמנות ברוצ'סטר [21]
  • 2015: America Is Hard to See במוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית
  • 2015: The Art of Hair in Africa[22] במוזיאון פאולר ב-UCLA
  • 2015: Two Films by Akosua Adoma Owusu ב- Art and Practice[23] בשיתוף עם מוזיאון האמר
  • 2015: Do/Tell במכון לאמנות מודרנית, פילדלפיה
  • 2014: Prospect.3: Notes for Now בטריאנליה בניו אורלינס[24]
  • 2012: Fore במוזיאון הסטודיו בהארלם
  • 2012: The Bearden Project במוזיאון הסטודיו בהארלם
  • 2011: VideoStudio: Changing Same במוזיאון הסטודיו בהארלם

אוספים קבועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבודות של אווסו נכללות באוספים הקבועים של מוזיאון ויטני,[25] מרכז ז'ורז' פומפידו, מוזיאון פאולר, מרכז הקולנוע של אוניברסיטת ייל, ובמרכז לאמנות שחורה/ארכיון באוניברסיטת אינדיאנה בבלומינגטון.

קולנוע רקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2013, אווסו השיקה פרויקט מימון ההמונים כדי להציל את קולנוע רקס. הקולנוע[26] הוא אחד מבתי הקולנוע הוותיקים בגאנה. אי יציבות פוליטית במהלך שנות ה-60, ה-70 וה-80 הובילו להתדרדרות באמנויות, אשר השפיעה גם על בתי קולנוע. כולם נסגרו בעקבות הפיכות צבאיות ועוצרים. כתוצאה, באותה השנה היה רק מספר קטן של בתי קולנוע מודרניים באקרה, בירת גאנה. אווסו ביקשה לתרום לשינוי במצב זה על ידי החזרת עטרת הקולנוע ליושנה. הקמפיין הצליח להגיע למטרתו.

תחילה, העבודה לשיקום הקולנוע התנהלה בהצלחה. אך כעבור כשנתיים, בדיוק לפני הפתיחה מחדש, נערמו על אווסו מגוון אתגרים ביורוקרטיים מצד משרדים ממשלתיים. מכשלא הצליחה לנווט את המכשולים, והפרויקט הושעה, היא חזרה לארצות הברית כדי לייצר עבודות חדשות.[27] 

ב-2017, נכתב בעיתון "הגרדיאן" שאווסו עובדת על סרט עלילתי חצי-בדיוני על הקמפיין שלה לשיקום קולנוע רקס ההיסטורי.[28]

פרסים והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013, זכה סרטה Kwaku Ananse במועמדות לפרס דוב הזהב בברלינלה, וזכה בפרס האקדמיה האפריקאית לקולנוע לסרט הקצר הטוב ביותר. Kwaku Ananse השתתף בערב הסרטים הקצרים הטובים ביותר של האקדמיה Académie des Arts et Techniques du Cinéma.

ב-2013, היא זכתה בפרסטום ברמן[29] לקולנוען המבטיח ביותר, עבור סרטה Split Ends, I Feel Wonderful בפסטיבל הסרטים באן ארבור.

הסרט הקצר של אווסו, Me Broni Ba הוקרן ביותר מ-100 פסטיבלי סרטים בינלאומיים ומוזיאונים ברחבי העולם, וזכה בפרס הסרט הקצר הטוב ביותר בפסטיבל שיקגו לסרטי אנדרגראונד, ובפסטיבל הסרטים הבינלאומי באתונה בשנת 2009.[30] Artforum מנה את Me Broni Ba כאחד מעשרת הסרטים הטובים של שנת 2010.[31][32]

עבודתה הבאה של אווסו, הסרט הקצר Drexciya, שנוצר ב-2011 בהשראת להקה מיתולוגית מדטרויט בשם זה, זכה לשבחים מצד המבקרים בפסטיבל הסרטים האפריקאים "טאריפה" בשל "אופיו הרדיקלי" והתובנות הפואטיות" שבו, והוא זכה בפרס הסרט הניסיוני הקצר הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים בגואנחנטו במקסיקו באותה השנה.[33] 

ב-2015, שני סרטים שבוימו והופקו על ידי אווסו היו בחירת המבקרים ב-Artforum מגזין. [34] 

ב-2016, Reluctantly Queer[35] זכה בפרסים לסרט הקצר הטוב ביותר במגוון פסטיבלים בינלאומיים, ביניהם פסטיבל הסרטים השחורים בבולטימור.[36][37] הסרט נמנה כאחד הסרטים הטובים ביותר של שנת 2016 על ידי המבקרים ב-Sight & Sound, המגזין של מכון הסרטים הבריטי (BFI).[38]

ב-2016, אווסו מונתה כ"אשת השבוע" על ידי האגודה האפריקאית המלכותית בבריטניה,[39] ועל ידי מגזין אל של דרום אפריקה בתור אחת מרשימתם של "50 נשים מדהימות".

ב-2017, היא נכללה על ידי המגזין Dazed ברשימת עשרה יוצרי קולנוע ניסיוני המתמודדים עם הנושאים המובילים בעולם.[40]

בשנת 2018, הזמין מרכז קובו מאווסו מיצב וידאו שיותקן בפינת השדרות וושינגטון וג'פרסון, בעיר דטרויט, מישיגן, במהלך חודש ההיסטוריה השחורה.

בשנת 2018, היא נבחרה כאמנית הבית של מכון גתה בסלבדור-באהיה, יחד עם האמן והקולנוען הבריטי, אייזק ג'וליאן.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2018, Mahogany Too, ‏(3 דק')
  • 2017, ביום שני בשבוע שעבר (On Monday of Last Week), ‏(14 דק')
  • 2016, Reluctantly Queer, ‏(8 דק')
  • 2015, Bus Nut, ‏(7 דק')
  • 2013, Kwaku Ananse, ‏(25 דק')
  • 2012, Split Ends, I Feel Wonderful, ‏(4 דק')
  • 2010-11, Drexciya, ‏(12 דק')
  • 2009, Me Broni Ba, (my white baby) ‏(22 דק')
  • 2008, Boyant: A Michael Jordan in a Speedo is Far Beyond the Horizon, ‏(4 דק')
  • 2008, Revealing Roots, ‏(9 דק')
  • 2007, Intermittent Delight, ‏(5 דק')
  • 2006, Tea 4 Two ‏(2 דק')
  • 2005, Ajube Kete, ‏(6 דק')

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Two Films by Akosua Adoma Owusu". Exhibitions - Jamillah James. 
  2. ^ Dennis Lim
  3. ^ Page, Aubrey. "6 Avant-Garde Female Filmmakers Who Redefined Cinema". Indiewire. 
  4. ^ "30 Black Artists Under 40 You Should Know". The Huffington Post. 
  5. ^ "2015 Guggenheim Fellows". John Simon Guggenheim Memorial Foundation. 
  6. ^ Berlinale, Berlin International Film Festival
  7. ^ "On The Verge: Producer - Akosua Adoma Owusu". The Style HQ. 
  8. ^ "Another Chimamanda Ngozi Adichie Story Is Being Adapted Into a Film". Essence.com (באנגלית). 
  9. ^ Debar, Priscilla. "Meet the Ghanaian filmmaker who’s adapting Chimamanda Ngozi Adichie". True Africa.co. 
  10. ^ Alara, Dimeji. "On Monday of Last Week Interview: With Akosua Adoma Owusu". elle.co.za. 
  11. ^ Garcia, Jemina. "The Triple Consciousness of ‘On Monday Last Week’". FEM Magazine. 
  12. ^ Givanni, June. "Daughters of Africa Screen Narratives: Archive Revelations VII". ICA London. 
  13. ^ Film Society of Lincoln Center
  14. ^ Kevin Jerome Everson
  15. ^ "HOOS FOR ART: Akosua Adoma Owusu • UVA Arts". University of Virginia Arts. 
  16. ^ Swanhuyser, Hiya. "Whip My Hair". SF Weekly. 
  17. ^ "Afro-Atlantic Histories". Museu de Arte de São Paulo. 
  18. ^ "Fragments of a Dream". McNay Art Museum. 
  19. ^ "L'évènement Akosua Adoma Owusu". Centre Pompidou. 
  20. ^ "An Evening With Akosua Adoma Owusu - MoMA". Museum of Modern Art. 
  21. ^ "Rochester Art Center". 
  22. ^ "Fowler in Focus: The Art of Hair in Africa". Fowler Museum at UCLA. 
  23. ^ "Off-Site Program: In Conversation: Njideka Akunyili Crosby and Akosua Adoma Owusu". Hammer Museum. 
  24. ^ "Prospect.3". artforum.com (באנגלית). 
  25. ^ Whitney Museum Collections
  26. ^ "Filmmaker hoping to rejuvenate Ghana's dilapidated old cinemas". AFP news agency (באנגלית). 
  27. ^ Sekyiamah, Nana Darkoa. "Akosua Adoma Owusu: From ‘Kwaku Ananse’ to ‘Bus Nut’". This Is Africa Lifestyle. 
  28. ^ McCool, Alice. "Accra at 60: concrete heads and colonial questions in Ghana's capital". The Guardian. 
  29. ^ McKee, Jenn. "Ann Arbor Film Festival announces 2013 award winners". Ann Arbor Film Festival. 
  30. ^ "40 Festivals and Counting: Me Broni Ba (my white baby) on the Film Circuit". 24700 News From California Institute of the Arts (באנגלית). 
  31. ^ "Me Broni Ba (My White Baby), 2009". artforum.com. 
  32. ^ Halter, Ed. "Akosua Adoma Owusu / Top Ten". artforum.com. 
  33. ^ "Drexciya - Guanajuato Winners 2011". Guanajuato International Film Festival. 
  34. ^ Sutton, Kate. "Akosua Adoma Owusu / Critics' Picks". artforum.com. 
  35. ^ Asch, Mark. "The New York African Film Festival’s "Africa in New York" Shorts". Brooklyn Magazine. 
  36. ^ "The Best of New Directors/New Films 2016 Might Be These 3 Documentary Shorts". NonFics.com (באנגלית). 
  37. ^ "Akosua Adoma Owusu - International Film Festival Rotterdam". Rotterdam Film Festival (באנגלית). 
  38. ^ "The best films of 2016.". Sight & Sound Magazine (באנגלית). 
  39. ^ "What’s Trending #014: Human of the Week". Whatsonafrica.org (באנגלית). 
  40. ^ "Ten experimental filmmakers tackling the world’s big topics". Dazed.com (באנגלית).