אקילה לאורו (ראפר)
לאורו בפסטיבל הסרטים של ונציה, 2019 | |
לידה |
11 ביולי 1990 (בן 34) ורונה, איטליה |
---|---|
שם לידה | לאורו דה מריניס |
שם במה | Achille Lauro |
מוקד פעילות | איטליה |
תקופת הפעילות | מ-2012 |
עיסוק | זמר, ראפר |
סוגה | היפ הופ, היפ הופ אלטרנטיבי, טראפ |
שפה מועדפת | איטלקית |
לאורו דה מאריניס (הגייה: [ˈlauro de maˈriːnis]; באיטלקית: Lauro De Marinis; נולד ב-11 ביולי 1990), ידוע בשם הבמה שלו, אקילה לאורו (הגייה: [aˈkille ˈlauro]), הוא זמר, כותב וראפר איטלקי.[1][2] הוא זכה להכרה באיטליה בזכות השתתפותו בפסטיבל סן רמו, הקדם האיטלקי לתחרות הזמר של האירוויזיון, בשנים 2019–2020 ו-2022, עם השירים "Rolls Royce", "Me ne frego" ו-"Domenica" בהתאמה.[3][4] הוא נבחר לייצג את סן מרינו באירוויזיון 2022 עם השיר "Stripper", לאחר שניצח בקדם "Una voce per San Marino".
שנותיו הראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורו דה מאריניס נולד ב-11 ביולי 1990 בורונה שבאיטליה.[5] אביו, ניקולה דה מאריניס, הוא פרופסור למשפטים ושופט בבית המשפט העליון לערעורים - ערכאת המשפט הגבוהה ביותר לערעורים באיטליה.[6] אמו, כריסטינה זמבון, היא מנהלת של חברת האחזקות בבעלותו של לאורו, De Marinis Mgmt S.r.l. גדל ברומא ובגיל 14 עבר להתגורר עם אחיו הגדול, פדריקו, לאחר שהוריו עברו לעיר אחרת.[7]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]2012–2014: תחילת הקריירה, Barabba, Harvard ו-Achille Idol Immortale
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחיו של לאורו, פדריקו, היה המפיק המוזיקלי של להקת Quarto Blocco, וכבר מגיל צעיר נחשף דה מאריניס למוזיקת הראפ.[7] הוא החל להשתמש בשם הבמה שלו, אקילה לאורו, לאחר שמספר אנשים קישרו את שם משפחתו לאוניית אקילה לאורו, שנחטפה על ידי ארבעה טרוריסטים פלסטינים ב-1985, וטבעה ב-1994.[8]
ב-14 באפריל 2012 הוציא לאורו לאור את המיקסטייפ הראשון שלו, Barabba, שהיה זמין להורדה דיגיטלית.[9] מאוחר יותר באותה השנה, ב-17 בספטמבר, פורסם המיקסטייפ השני, Harvard , שהיה זמין גם הוא להורדה דיגיטלית היות ששניהם יצאו לאור בהוצאה עצמאית.[10]
בשנת 2014 חתם חוזה הקלטות עם חברת התקליטים Roccia Music. בהמשך השנה, ב-27 בפברואר, יצא לאור אלבום הבכורה של לאורו, Achille Idol Immortale. הוא כלל מספר שיתופי פעולה עם אמנים נוספים, דוגמת מרקאש, גמיטאייז וקואז.[11]
2015–2018: Dio c'è, Ragazzi madre, ו-Pour l'amour
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-25 במאי 2015 יצא אלבום האולפן שהני של לאורו, Dio c'è, שכלל את ארבעת הסינגלים "Ghetto Dance", "Bonnie & Clyde", "Ora Lo So" ו-"Playground Love". הוא הגיע בשיאו למקום ה-19 במצעד האלבומים האיטלקי.[12]
ביוני 2016 עזב לאורו את חברת התקליטים Roccia Music,[13] ופתח חברת תקליטים חדשה משלו בשם No Face Agency. תחת חברה זו הוציא לאור את אלבום האולפן Ragazzi madre בנובמבר אותה השנה.[14] הוא דורג בשיאו במקום ה-22 במצעד האלבומים האיטלקי,[15] וקיבל תואר זהב מאיגוד תעשיית ההקלטות במדינה בשנת 2018.[16]
באוקטובר 2017 חתם לאורו חוזה הקלטות עם סוני מיוזיק אנטרטיינמנט.[17] בשנה שלאחר מכן, ב-22 ביוני, פורסם האלבום הרביעי שלו, Pour l'amour, שהגיע למקום הרביעי במצעד האלבומים של איטליה.[18] הוא זכה לתואר זהב, שהוענק לו מטעם איגוד תעשיית ההקלטות האיטלקי ב-2019.[16]
2019–2021: Sanremo appearances, 1969, 1990, 1920, ו-Lauro
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 2018 הוכרז כי לאורו עתיד להשתתף בפסטיבל סן רמו לשנת 2019, הקדם האיטלקי לאירוויזיון 2019, עם השיר "Rolls Royce". הוא סיים במקום התשיעי.[19][20]
לאחר הופעתו הראשונה בסן רמו הוא הוציא לאור את האלבום החמישי שלו, 1969, ב-12 באפריל 2019. זהו האלבום הנמכר ביותר של לאורו: קיבל תואר פלטינה כפולה על ידי FIMI בשנת 2021,[16] והגיע למקום השלישי במצעד האלבומים באיטליה. השירים "Rolls Royce" ו-"C'est la vie" הגיעו למקום הרביעי וה-27 במצעד הסינגלים האיטלקי בהתאמה.[21] בשנת 2020 יצא ההקלטה החוזרת של האלבום שכותרה 1969: Achille Idol Rebirth.[22]
בדצמבר 2019 השתתף בפסטיבל סן רמו לשנת 2020 עם השיר "Me ne frego", וסיים במקום השמיני.[23] "Me ne frego" הגיע למקום הרביעי במצעד הסינגלים במדינה וקיבל תואר פלטינה כפולה.[24]
בשנת 2020 מונה לאורו למנהל הקריאייטיב החדש של אלקטרה רקורדס/וורנר מיוזיק גרופ איטליה.[25] ב-24 ביולי אותה השנה יצא לאור האלבום 1990, שהיה לאלבומו הראשון של לאורו שהגיע למקום הראשון במצעד האלבומים האיטלקי.[26] בשלהי 2020 יצא לאור אלבום נוסף ששמו 1920. הוא הגיע למקום ה-13 במצעד האלבומים.
בשנת 2021 הופיע לאורו בפעם השלישית בפסטיבל סן רמו כאורח.[27] ב-16 באפריל 2021 הוציא לאור את Lauro – האלבום השמיני שלו. הוא הגיע למקום הראשון באיטליה.[28] ההקלטה החוזרת שלו, Lauro: Achille Idol Superstar, פורסמה ב-2022.[29] ביוני 2021 הוציא את הסינגל "Mille", בהשתתפות פדץ ואורייטה ברטי. הוא קיבל את תואר הפלטינה המשושת מאיגוד תעשיית ההקלטות האיטלקי, והגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים האיטלקי במשך חמישה שבועות רצופים.[30][16]
2022–הווה: סן רמו, Una voce per San Marino, ותחרות הזמר של האירוויזיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 2021 נמנה לאורו עם המשתתפים של פסטיבל סן רמו 2022. הוא התחרה עם השיר "Domenica"[31] והגיע למקום הרביעי.[32] כמה ימים לאחר מכן הוכרז על ידי רשות השידור הלאומית של סן מרינו כאחד המשתתפים שהעפילו לגמר הקדם הסן-מרינזי, Una voce per San Marino, באופן אוטומטי. הוא זכה במקום הראשון עם השיר "Stripper".[33] ב-12 במאי 2022 ביצע לאורו את "Stripper" על בימת חצי הגמר השני של אירוויזיון 2022. הוא נכשל בניסיון להעפיל לגמר התחרות, שהתקיים ב-14 במאי.[34] לאחר התחרות התברר כי מיקומו בגמר היה 14 עם 50 נקודות.
סגנון מוזיקלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכמה ראיונות לכלי תקשורת איטלקיים הדגיש לאורו כי הוא אינו שר היפ הופ איטלקי לגמרי. למעשה, הוא לא רצה ששמו יוחס לסטריאוטיפים על הראפרים המודרניים.[35] סגנון הלבוש שלו לא תואם גם כן לבגדים המזוהים עם הראפ.[36]
לאורו ציין כי הוא מעריץ של הביטלס, אלביס פרסלי, וסקו רוסי וקורט קוביין.[37][38] בנוסף, הוא הצהיר כי ההשראות שלו לשירים נועצים בלוצ'יו בטיסטי ורינו גייטנו.[39]
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלבומי אולפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2014: Achille Idol immortale
- 2015: Dio c'è
- 2016: Ragazzi madre
- 2018: Pour l'amour
- 2019: 1969
- 2021: Lauro
אלבומי גרסאות כיסוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2020: 1990
- 2020: 1920 - Achille Lauro & The Untouchable Band
מיני-אלבומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2015: Young Crazy
מיקסטייפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2012: Barabba
- 2012: Harvard
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אקילה לאורו, ברשת החברתית פייסבוק
- אקילה לאורו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- אקילה לאורו, ברשת החברתית אינסטגרם
- אקילה לאורו, ברשת החברתית טיקטוק
- אקילה לאורו, סרטונים בערוץ היוטיוב
- אקילה לאורו, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- אקילה לאורו, באתר ספוטיפיי
- אקילה לאורו, באתר Last.fm (באנגלית)
- אקילה לאורו, באתר AllMusic (באנגלית)
- אקילה לאורו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- אקילה לאורו, באתר דיזר
- אקילה לאורו, באתר Discogs (באנגלית)
- אקילה לאורו, באתר Songkick (באנגלית)
- אקילה לאורו, באתר Genius
- אקילה לאורו, באתר טיידל (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "La recensione di 1969 di Achille Lauro, la trap si rinnova con un disco che non innova". Optimagazine. 13 באפריל 2019.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Achille Lauro, da venerdì 8 giugno il nuovo singolo Ammò feat. Clementino e Rocco Hunt". socialartist.it. 7 ביוני 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Festival di Sanremo 2020, Amadeus svela: "Ecco chi sono i cantanti in gara". Poi conferma: "Rula Jebreal? Le ho chiesto di esserci"". il Fatto Quotidiano. 31 בדצמבר 2019.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ Scarpone, Cristian (2021-12-04). "Sanremo 2022: Elisa, Emma Marrone, Mahmood and Ana Mena among 22 confirmed participants". Wiwibloggs. נבדק ב-2021-12-06.
- ^ "Achille Lauro, da venerdì 8 giugno il nuovo singolo Ammò feat. Clementino e Rocco Hunt". Social Artist (באיטלקית). 2018-06-07. נבדק ב-2022-02-27.
- ^ Stragapede, Carlo. "Achille Lauro, la Puglia non solo nella tutina: il papà ha origini gravinesi". www.lagazzettadelmezzogiorno.it (באיטלקית). נבדק ב-2022-02-27.
- ^ 1 2 Agazzi, Davide (2014-03-28). "Intervista: Achille Lauro - Rumore" (באיטלקית). נבדק ב-2022-02-27.
- ^ Nicolazzo, Marta (19 באוקטובר 2019). "Achille Lauro: 'Della mia vita non cancello nulla'". tg24.sky.it (באיטלקית). נבדק ב-2022-02-27.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Honiro.it (2013-04-02). "FREEDOWNLOAD | ACHILLE LAURO – BARABBA MIXTAPE (SPECIAL EDITION)". Honiro.it (באיטלקית). נבדק ב-2022-02-27.
- ^ "Who Is Rapper Achille Lauro? Some Things You Need to Know about Him". Glamour Fame (באנגלית). 2020-02-07. נבדק ב-2022-02-27.
- ^ "Il rapper Achille Lauro presenta "Immortale", ecco il nuovo disco Roccia Music firmato Marracash". Il Giorno (באיטלקית). 2014-02-26. נבדק ב-2022-02-27.
- ^ "italiancharts.com - Italian charts portal". italiancharts.com. נבדק ב-2022-02-27.
- ^ "Achille Lauro è fuori da Roccia Music". Mondo Rap (באיטלקית). אורכב מ-המקור ב-24 בדצמבר 2018. נבדק ב-27 בפברואר 2022.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Faravelli, Debora (2022-01-31). "Chi è Achille Lauro, cantautore e rapper italiano in gara al Festival di Sanremo 2022". Tag43.it (באיטלקית). נבדק ב-2022-02-27.
- ^ "italiancharts.com - Achille Lauro - Ragazzi madre". italiancharts.com. נבדק ב-2022-02-27.
- ^ 1 2 3 4 "Certificazioni - FIMI". www.fimi.it (באיטלקית). נבדק ב-2022-02-27.
- ^ "Achille Lauro entra in SONY Music e Boss Doms lancia le magliette "Mi aggrada"". Mondo Rap. 19 באוקטובר 2017. אורכב מ-המקור ב-24 בדצמבר 2018. נבדק ב-27 בפברואר 2022.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "italiancharts.com - Achille Lauro - Pour l'amour". italiancharts.com. נבדק ב-2022-02-27.
- ^ "Gli altri 12 Campioni di Sanremo 2019 e il riassunto della seconda serata di Sanremo Giovani 2018". Rai. נבדק ב-2022-02-27.
- ^ Gallicchio, Federico (2019-02-10). "Italy: Mahmood wins Sanremo 2019 – ready for Tel Aviv". Eurovisionworld (באנגלית בריטית). נבדק ב-2022-02-27.
- ^ "italiancharts.com - Achille Lauro - 1969". italiancharts.com. נבדק ב-2022-02-27.
- ^ Todesco, Claudio (2020-09-25). "'1969 Achille Idol Rebirth' è il funerale erotizzato di Achille Lauro | Rolling Stone Italia" (באיטלקית). נבדק ב-2022-02-27.
- ^ Barateiro, João (2020-02-09). "Italy: Diodato wins Sanremo 2020 – ready for Eurovision". Eurovisionworld (באנגלית בריטית). נבדק ב-2022-02-27.
- ^ "italiancharts.com - Achille Lauro - Me ne frego". italiancharts.com. נבדק ב-2022-02-27.
- ^ "Achille Lauro è Creative Director di Elektra/Warner. Update: Sony risponde". Billboard Italia (באיטלקית). 2020-02-17. נבדק ב-2022-02-27.
- ^ "italiancharts.com - Achille Lauro - 1990". italiancharts.com. נבדק ב-2022-02-27.
- ^ Gallagher, Robyn (2020-12-30). "Sanremo 2021: Elodie will co-host, Achille Lauro and Zlatan Ibrahimovic will feature as guests". wiwibloggs (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-02-27.
- ^ "italiancharts.com - Achille Lauro - Lauro". italiancharts.com. נבדק ב-2022-02-27.
- ^ "Lauro - Achille Idol Superstar è la nuova edizione dell'album Lauro". tg24.sky.it (באיטלקית). 11 בפברואר 2022. נבדק ב-2022-02-27.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "italiancharts.com - Fedez / Achille Lauro / Orietta Berti - Mille". italiancharts.com. נבדק ב-2022-02-27.
- ^ Santos, Pedro (2021-12-04). "Italy: Artists for Sanremo 2022 revealed". Eurovisionworld (באנגלית בריטית). נבדק ב-2022-02-27.
- ^ van Lith, Nick (2022-02-06). "RAI reveal full Festival di Sanremo results". ESCXTRA.com (באנגלית בריטית). נבדק ב-2022-02-27.
- ^ Smith, David (2022-02-24). "A narrow victory: Achille Lauro won Una Voce Per San Marino by just one point". wiwibloggs (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-02-27.
- ^ Charlotte Jensen, Eurovision 2022: Semi-final 2 result – these are the lucky qualifiers, 12th May 2022
- ^ Anna Tatangelo, Achille Lauro e il sesso tre volte alla settimana. Le Iene. נבדק ב-28 ביולי 2021.
{{cite AV media}}
: (עזרה) - ^ "Perché ad Achille Lauro piacciono i vestiti da donna?". Vice. נבדק ב-28 ביולי 2021.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Verso il festival 2019 - Achille Lauro a Sanremo: «La trap? Stupirò tutti col rock»". Il Secolo XIX. נבדק ב-28 ביולי 2021.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Sanremo 2019, intervista a Achille Lauro: «Vasco Rossi è il mio idolo»". TV Sorrisi e Canzoni. נבדק ב-28 ביולי 2021.
{{cite news}}
: (עזרה) - ^ "The Achille Lauro Experience". Rolling Stone. נבדק ב-28 ביולי 2021.
{{cite news}}
: (עזרה)
סן מרינו באירוויזיון | |
---|---|
|