אקילה לאורו (ראפר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אקילה לאורו
Achille Lauro
לאורו בפסטיבל הסרטים של ונציה, 2019
לאורו בפסטיבל הסרטים של ונציה, 2019
לידה 11 ביולי 1990 (בן 32)
ורונה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה לאורו דה מריניס
שם במה Achille Lauro עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות איטליהאיטליה איטליה
תקופת הפעילות 2012–הווה (כ־10 שנים)
עיסוק זמר, ראפר
סוגה היפ הופ, היפ הופ אלטרנטיבי, טראפ
שפה מועדפת איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לאורו דה מאריניס (הגייה: [ˈlauro de maˈriːnis]; באיטלקית: Lauro De Marinis; נולד ב-11 ביולי 1990), ידוע בשם הבמה שלו, אקילה לאורו (הגייה: [aˈkille ˈlauro]), הוא זמר, כותב וראפר איטלקי.[1][2] הוא זכה להכרה באיטליה בזכות השתתפותו בפסטיבל סן רמו, הקדם האיטלקי לתחרות הזמר של האירוויזיון, בשנים 20192020 ו-2022, עם השירים "Rolls Royce",‏ "Me ne frego" ו-"Domenica" בהתאמה.[3][4] הוא נבחר לייצג את סן מרינו באירוויזיון 2022 עם השיר "Stripper", לאחר שניצח בקדם "Una voce per San Marino".

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורו דה מאריניס נולד ב-11 ביולי 1990 בורונה שבאיטליה.[5] אביו, ניקולה דה מאריניס, הוא פרופסור למשפטים ושופט בבית המשפט העליון לערעורים - ערכאת המשפט הגבוהה ביותר לערעורים באיטליה.[6] אמו, כריסטינה זמבון, היא מנהלת של חברת האחזקות בבעלותו של לאורו, De Marinis Mgmt S.r.l. גדל ברומא ובגיל 14 עבר להתגורר עם אחיו הגדול, פדריקו, לאחר שהוריו עברו לעיר אחרת.[7]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2012–2014: תחילת הקריירה, Barabba,‏ Harvard ו-Achille Idol Immortale[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו של לאורו, פדריקו, היה המפיק המוזיקלי של להקת Quarto Blocco, וכבר מגיל צעיר נחשף דה מאריניס למוזיקת הראפ.[7] הוא החל להשתמש בשם הבמה שלו, אקילה לאורו, לאחר שמספר אנשים קישרו את שם משפחתו לאוניית אקילה לאורו, שנחטפה על ידי ארבעה טרוריסטים פלסטינים ב-1985, וטבעה ב-1994.[8]

ב-14 באפריל 2012 הוציא לאורו לאור את המיקסטייפ הראשון שלו, Barabba, שהיה זמין להורדה דיגיטלית.[9] מאוחר יותר באותה השנה, ב-17 בספטמבר, פורסם המיקסטייפ השני, Harvard , שהיה זמין גם הוא להורדה דיגיטלית היות ששניהם יצאו לאור בהוצאה עצמאית.[10]

בשנת 2014 חתם חוזה הקלטות עם חברת התקליטים Roccia Music. בהמשך השנה, ב-27 בפברואר, יצא לאור אלבום הבכורה של לאורו, Achille Idol Immortale. הוא כלל מספר שיתופי פעולה עם אמנים נוספים, דוגמת מרקאש, גמיטאייז וקואז.[11]

2015–2018: Dio c'è,‏ Ragazzi madre,‏ ו-Pour l'amour[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 במאי 2015 יצא אלבום האולפן שהני של לאורו, Dio c'è, שכלל את ארבעת הסינגלים "Ghetto Dance",‏ "Bonnie & Clyde",‏ "Ora Lo So" ו-"Playground Love". הוא הגיע בשיאו למקום ה-19 במצעד האלבומים האיטלקי.[12]

ביוני 2016 עזב לאורו את חברת התקליטים Roccia Music,‏[13] ופתח חברת תקליטים חדשה משלו בשם No Face Agency. תחת חברה זו הוציא לאור את אלבום האולפן Ragazzi madre בנובמבר אותה השנה.[14] הוא דורג בשיאו במקום ה-22 במצעד האלבומים האיטלקי,[15] וקיבל תואר זהב מאיגוד תעשיית ההקלטות במדינה בשנת 2018.[16]

באוקטובר 2017 חתם לאורו חוזה הקלטות עם סוני מיוזיק אנטרטיינמנט.[17] בשנה שלאחר מכן, ב-22 ביוני, פורסם האלבום הרביעי שלו, Pour l'amour, שהגיע למקום הרביעי במצעד האלבומים של איטליה.[18] הוא זכה לתואר זהב, שהוענק לו מטעם איגוד תעשיית ההקלטות האיטלקי ב-2019.[16]

2019–2021: Sanremo appearances,‏ 1969,‏ 1990,‏ 1920,‏ ו-Lauro[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2018 הוכרז כי לאורו עתיד להשתתף בפסטיבל סן רמו לשנת 2019, הקדם האיטלקי לאירוויזיון 2019, עם השיר "Rolls Royce". הוא סיים במקום התשיעי.[19][20]

לאחר הופעתו הראשונה בסן רמו הוא הוציא לאור את האלבום החמישי שלו, 1969, ב-12 באפריל 2019. זהו האלבום הנמכר ביותר של לאורו: קיבל תואר פלטינה כפולה על ידי FIMI בשנת 2021,[16] והגיע למקום השלישי במצעד האלבומים באיטליה. השירים "Rolls Royce" ו-"C'est la vie" הגיעו למקום הרביעי וה-27 במצעד הסינגלים האיטלקי בהתאמה.[21] בשנת 2020 יצא ההקלטה החוזרת של האלבום שכותרה 1969: Achille Idol Rebirth.‏[22]

בדצמבר 2019 השתתף בפסטיבל סן רמו לשנת 2020 עם השיר "Me ne frego", וסיים במקום השמיני.[23]‏ "Me ne frego" הגיע למקום הרביעי במצעד הסינגלים במדינה וקיבל תואר פלטינה כפולה.[24]

בשנת 2020 מונה לאורו למנהל הקריאייטיב החדש של אלקטרה רקורדס/וורנר מיוזיק גרופ איטליה.[25] ב-24 ביולי אותה השנה יצא לאור האלבום 1990, שהיה לאלבומו הראשון של לאורו שהגיע למקום הראשון במצעד האלבומים האיטלקי.[26] בשלהי 2020 יצא לאור אלבום נוסף ששמו 1920. הוא הגיע למקום ה-13 במצעד האלבומים.

בשנת 2021 הופיע לאורו בפעם השלישית בפסטיבל סן רמו כאורח.[27] ב-16 באפריל 2021 הוציא לאור את Lauro – האלבום השמיני שלו. הוא הגיע למקום הראשון באיטליה.[28] ההקלטה החוזרת שלו, Lauro: Achille Idol Superstar, פורסמה ב-2022.[29] ביוני 2021 הוציא את הסינגל "Mille", בהשתתפות פדץ ואורייטה ברטי. הוא קיבל את תואר הפלטינה המשושת מאיגוד תעשיית ההקלטות האיטלקי, והגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים האיטלקי במשך חמישה שבועות רצופים.[30][16]

2022–הווה: סן רמו, Una voce per San Marino,‏ ותחרות הזמר של האירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2021 נמנה לאורו עם המשתתפים של פסטיבל סן רמו 2022. הוא התחרה עם השיר "Domenica"‏[31] והגיע למקום הרביעי.[32] כמה ימים לאחר מכן הוכרז על ידי רשות השידור הלאומית של סן מרינו כאחד המשתתפים שהעפילו לגמר הקדם הסן-מרינזי, Una voce per San Marino, באופן אוטומטי. הוא זכה במקום הראשון עם השיר "Stripper".[33] ב-12 במאי 2022 ביצע לאורו את "Stripper" על בימת חצי הגמר השני של אירוויזיון 2022. הוא נכשל בניסיון להעפיל לגמר התחרות, שהתקיים ב-14 במאי.[34]

סגנון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכמה ראיונות לכלי תקשורת איטלקיים הדגיש לאורו כי הוא אינו שר היפ הופ איטלקי לגמרי. למעשה, הוא לא רצה ששמו יוחס לסטריאוטיפים על הראפרים המודרניים.[35] סגנון הלבוש שלו לא תואם גם כן לבגדים המזוהים עם הראפ.[36]

לאורו ציין כי הוא מעריץ של הביטלס, אלביס פרסלי, וסקו רוסי וקורט קוביין.[37][38] בנוסף, הוא הצהיר כי ההשראות שלו לשירים נועצים בלוצ'יו בטיסטי ורינו גייטנו.[39]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2014: Achille Idol immortale
  • 2015: Dio c'è
  • 2016: Ragazzi madre
  • 2018: Pour l'amour
  • 2019: 1969
  • 2021: Lauro

אלבומי גרסאות כיסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2020: 1990
  • 2020: 1920 - Achille Lauro & The Untouchable Band

מיני-אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2015: Young Crazy

מיקסטייפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2012: Barabba
  • 2012: Harvard

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אקילה לאורו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "La recensione di 1969 di Achille Lauro, la trap si rinnova con un disco che non innova". Optimagazine. 13 באפריל 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Achille Lauro, da venerdì 8 giugno il nuovo singolo Ammò feat. Clementino e Rocco Hunt". socialartist.it. 7 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Festival di Sanremo 2020, Amadeus svela: "Ecco chi sono i cantanti in gara". Poi conferma: "Rula Jebreal? Le ho chiesto di esserci"". il Fatto Quotidiano. 31 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Scarpone, Cristian (2021-12-04). "Sanremo 2022: Elisa, Emma Marrone, Mahmood and Ana Mena among 22 confirmed participants". Wiwibloggs. נבדק ב-2021-12-06.
  5. ^ "Achille Lauro, da venerdì 8 giugno il nuovo singolo Ammò feat. Clementino e Rocco Hunt". Social Artist (באיטלקית). 2018-06-07. נבדק ב-2022-02-27.
  6. ^ Stragapede, Carlo. "Achille Lauro, la Puglia non solo nella tutina: il papà ha origini gravinesi". www.lagazzettadelmezzogiorno.it (באיטלקית). נבדק ב-2022-02-27.
  7. ^ 1 2 Agazzi, Davide (2014-03-28). "Intervista: Achille Lauro - Rumore" (באיטלקית). נבדק ב-2022-02-27.
  8. ^ Nicolazzo, Marta (19 באוקטובר 2019). "Achille Lauro: 'Della mia vita non cancello nulla'". tg24.sky.it (באיטלקית). נבדק ב-2022-02-27. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Honiro.it (2013-04-02). "FREEDOWNLOAD | ACHILLE LAURO – BARABBA MIXTAPE (SPECIAL EDITION)". Honiro.it (באיטלקית). נבדק ב-2022-02-27.
  10. ^ "Who Is Rapper Achille Lauro? Some Things You Need to Know about Him". Glamour Fame (באנגלית). 2020-02-07. נבדק ב-2022-02-27.
  11. ^ "Il rapper Achille Lauro presenta "Immortale", ecco il nuovo disco Roccia Music firmato Marracash". Il Giorno (באיטלקית). 2014-02-26. נבדק ב-2022-02-27.
  12. ^ "italiancharts.com - Italian charts portal". italiancharts.com. נבדק ב-2022-02-27.
  13. ^ "Achille Lauro è fuori da Roccia Music". Mondo Rap (באיטלקית). אורכב מ-המקור ב-24 בדצמבר 2018. נבדק ב-27 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Faravelli, Debora (2022-01-31). "Chi è Achille Lauro, cantautore e rapper italiano in gara al Festival di Sanremo 2022". Tag43.it (באיטלקית). נבדק ב-2022-02-27.
  15. ^ "italiancharts.com - Achille Lauro - Ragazzi madre". italiancharts.com. נבדק ב-2022-02-27.
  16. ^ 1 2 3 4 "Certificazioni - FIMI". www.fimi.it (באיטלקית). נבדק ב-2022-02-27.
  17. ^ "Achille Lauro entra in SONY Music e Boss Doms lancia le magliette "Mi aggrada"". Mondo Rap. 19 באוקטובר 2017. אורכב מ-המקור ב-24 בדצמבר 2018. נבדק ב-27 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "italiancharts.com - Achille Lauro - Pour l'amour". italiancharts.com. נבדק ב-2022-02-27.
  19. ^ "Gli altri 12 Campioni di Sanremo 2019 e il riassunto della seconda serata di Sanremo Giovani 2018". Rai. נבדק ב-2022-02-27.
  20. ^ Gallicchio, Federico (2019-02-10). "Italy: Mahmood wins Sanremo 2019 – ready for Tel Aviv". Eurovisionworld (באנגלית בריטית). נבדק ב-2022-02-27.
  21. ^ "italiancharts.com - Achille Lauro - 1969". italiancharts.com. נבדק ב-2022-02-27.
  22. ^ Todesco, Claudio (2020-09-25). "'1969 Achille Idol Rebirth' è il funerale erotizzato di Achille Lauro | Rolling Stone Italia" (באיטלקית). נבדק ב-2022-02-27.
  23. ^ Barateiro, João (2020-02-09). "Italy: Diodato wins Sanremo 2020 – ready for Eurovision". Eurovisionworld (באנגלית בריטית). נבדק ב-2022-02-27.
  24. ^ "italiancharts.com - Achille Lauro - Me ne frego". italiancharts.com. נבדק ב-2022-02-27.
  25. ^ "Achille Lauro è Creative Director di Elektra/Warner. Update: Sony risponde". Billboard Italia (באיטלקית). 2020-02-17. נבדק ב-2022-02-27.
  26. ^ "italiancharts.com - Achille Lauro - 1990". italiancharts.com. נבדק ב-2022-02-27.
  27. ^ Gallagher, Robyn (2020-12-30). "Sanremo 2021: Elodie will co-host, Achille Lauro and Zlatan Ibrahimovic will feature as guests". wiwibloggs (בAmerican English). נבדק ב-2022-02-27.
  28. ^ "italiancharts.com - Achille Lauro - Lauro". italiancharts.com. נבדק ב-2022-02-27.
  29. ^ "Lauro - Achille Idol Superstar è la nuova edizione dell'album Lauro". tg24.sky.it (באיטלקית). 11 בפברואר 2022. נבדק ב-2022-02-27. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "italiancharts.com - Fedez / Achille Lauro / Orietta Berti - Mille". italiancharts.com. נבדק ב-2022-02-27.
  31. ^ Santos, Pedro (2021-12-04). "Italy: Artists for Sanremo 2022 revealed". Eurovisionworld (באנגלית בריטית). נבדק ב-2022-02-27.
  32. ^ van Lith, Nick (2022-02-06). "RAI reveal full Festival di Sanremo results". ESCXTRA.com (באנגלית בריטית). נבדק ב-2022-02-27.
  33. ^ Smith, David (2022-02-24). "A narrow victory: Achille Lauro won Una Voce Per San Marino by just one point". wiwibloggs (בAmerican English). נבדק ב-2022-02-27.
  34. ^ Charlotte Jensen, Eurovision 2022: Semi-final 2 result – these are the lucky qualifiers, ‏12th May 2022
  35. ^ Anna Tatangelo, Achille Lauro e il sesso tre volte alla settimana. Le Iene. נבדק ב-28 ביולי 2021. {{cite AV media}}: (עזרה)
  36. ^ "Perché ad Achille Lauro piacciono i vestiti da donna?". Vice. נבדק ב-28 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Verso il festival 2019 - Achille Lauro a Sanremo: «La trap? Stupirò tutti col rock»". Il Secolo XIX. נבדק ב-28 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Sanremo 2019, intervista a Achille Lauro: «Vasco Rossi è il mio idolo»". TV Sorrisi e Canzoni. נבדק ב-28 ביולי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ "The Achille Lauro Experience". Rolling Stone. נבדק ב-28 ביולי 2021. {{cite news}}: (עזרה)