אקים וולינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אקים וולינסקי

אקים וולינסקי (רוסית: Аким Волынский;‏ נולד בשם חיים לייבוביץ' פלקסר, רוסית: Хаи́м Ле́йбович Фле́ксер; ‏ 3 במאי 1863 ז'יטומיר - 6 ביולי 1926 לנינגראד) היה עיתונאי, מבקר ספרות, היסטוריון, עורך וטאורטיקן אומנותי (בעיקר של הבלט).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד ב-1863 בשם חיים פלקסר. אביו היה מוכר ספרים. בהיותו ילד הוריו התגרשו, לאחר גירושיהם אמו התנצרה ועברה יחד עם אקים לסנקט-פטרבורג. בזמן לימודיו באוניברסיטה הוא החל לכתוב בשביל עיתונים יהודים-רוסיים, הוא כתב בשביל רזסוויט, רוסקי ייבראי וווסחוד. ב-1884 הוא הוציא יחד עם זאב ברמן חוברת "פלשתינה" (Палестина).

ב-1888 הוא עבר לכתוב בעיתונות רוסית לא-יהודית[1] והפסיק לכתוב על נושאים יהודיים. החל מ-1892 היה עורך של כתב העת סברני וסטניק (עברית: המודיע הצפוני).

וולינסקי התפרסם בזכות עבודותיו הביקורתיות על הספרות הרוסית. ב-1900 הוא פרסם עבודה אודות לאונרדו דה וינצ'י שהתקבלה בהערכה רבה באיטליה והוא קיבל מעמד של תושב כבוד מעיר מילאנו[2].

לאחר מהפכת אוקטובר הוא התמנה למנהל של בית הספר לכוריאוגרפיה בפטרוגראד.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לפני פרוץ מהפכת אוקטובר הוא התחתן עם רקדנית בלט מפורסמת אולגה ספסיבצבה שעליה השפיע רבות[3]. הם נפרדו לאחר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אקים וולינסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]