אקין אומוטוסו

אקין אומוטוסו
Akin Omotoso
לידה	27 ביוני 1974 (בן 49); ניגריה
מדינה	דרום אפריקה, ניגריה
תקופת הפעילות	מ-1995
עיסוק	במאי קולנוע וטלוויזיה, סופר ושחקן
מקום לימודים	אוניברסיטת הכף המערבי (אנ')
יצירות בולטות	לגעת ביהלום; Man on Ground (באנגלית); Tell Me Sweet Something (באנגלית); Catching Feelings (באנגלית)
פרסים והוקרה	Fleur du Cap Theatre Awards; פרסי הקהל לקונלוע "אפריקה מג'יק" 2016 ;
	פרופיל ב-IMDb

אקין אומוטוסו (באנגלית: Akin Omotoso; נולד ב-27 ביוני 1974) הוא במאי קולנוע, סופר ושחקן ניגרי. אביו קולה אומוטוסו (אנ') ואחותו יוואנדה אומוטוסו (אנ') שניהם סופרים אף הם.^[1]^[2]

ביוגרפיה והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקין אומוטוסו נולד בניגריה וגדל באילה איפה (אנ') שבמדינת אוסון (אנ') בניגריה. משפחתו היגרה לדרום אפריקה בשנת 1992 לאחר שאביו, קולה אומוטוסו, קיבל משרה אקדמית באוניברסיטת הכף המערבי (אנ') בדרום אפריקה. המשרה של אביו עודדה את אומוטוסו ללמוד באותה אוניברסיטה, שבה קיבל דיפלומה בתורת הנאום ובדרמה.^[3]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אומוטוסו נכנס לתעשיית הבידור בזמן שלמד באוניברסיטה. תפקיד הבכורה שלו כשחקן היה בסרט Sunjata של מארק פליישמן. בזכות משחקן בסרט זה זכה אומטוסו בפרס פלר דה-קאפ (Fleur du Cap) לתלמיד המבטיח בשנת 1995. הוא השתמש בכסף שקיבל על תפקידי המשחק הראשונים שלו על מנת לממן את בימויים של הסרטים הקצרים הראשונים שלו, The Kiss of Milk ("נשיקת החלב"), The Nightwalkers ("הולכי הלילה") ו-The Caretaker ("המשגיח"). עד 1999, הוא כתב הסרט הראשון שלו באורך מלא, ששמו God is African ("אלוהים הוא אפריקאי"). הסרט יצא לאור בשנת 2003. ב-2003 הקים אומוטוסו יחד עם רובי ת'ורפ ועם קגומוטסו מטסוניאנה חברת הפקות שלה קראו T.O.M Pictures, כאשר שמה הוא ראשי התיבות של שלושת שמות מקימיה.

אומוטוסו ביים את סדרת הטלוויזיה "הצלב של ג'ייקוב" (Jacob's Cross) ששודרה בערוצי הטלוויזיה Africa Magic, M-Net ו-SABC בין השנים 2007 ו-2013. בשנת 2010, הוא החל לעבוד על הסרט Tell Me Sweet Something ("ספר לי משהו מתוק"); כאשר דיבר על תסריטו של הסרט עם אתר האינטרנט Pulse Nigeria, הוא ציין כי לסרט "מדברים ועושים אהבה" (Love Jones; 1997) הייתה השפעה רבה על הדרך שבה ביים ויצר את סרטו. אומוטסו ציין גם כי הוא קיבל מענק ליצירת הסרט מקרן הפיתוח של נשות אפריקה ("African Women's Development Fund").^[4] בזכות הסרט זכה בשנת 2016 בפרס הבמאי הטוב ביותר בטקס פרסי הקהל לקולנוע "אפריקה מג'יק" במדינת לאגוס.^[5]

בריאיון עם אזאניה מוסאקה (Azania Mosaka), הוא תיאר את האווירה בתעשיית הסרטים של דרום אפריקה כסביבה המאפשרת ליוצרי סרטים שאפתניים להוציא לפועל את רעיונותיהם. הוא הודה במיוחד למענקים הכספיים שמעניקים מחלקת המסחר והתעשייה (Department of Trade and Industry) וקרן הקולנוע והווידאו הלאומית (National Film and Video Foundation; NFVF) המכין מעוניינים ביצירת סרטים לתעשייה.^[6]