אקלים משווני טרופי
אקלים משווני טרופי הוא הצורה הנפוצה של אקלים טרופי מבין שלושת סוגיו, ומאופיין בגשמים כבדים וכמות משקעים גבוהה לאורך כל השנה, ללא עונה יבשה. בדרך כלל כמות המשקעים היא בין 1,800 ל־2,500 מ״מ בשנה, כאשר הכמות הממוצעת בכל חודש לא יורדת מ־60 מ"מ. באזורים משווניים עם נטייה לריבוי משקעים בשל הימצאות רכס הרים או זרימת אוויר דמוית מונסון, כמות הגשם יכולה להגיע ל־4,000 מ״מ (4 מטר) ויותר בשנה. אקלים זה מתאפיין בטמפרטורות חמות ואחידות יחסית ובמערכת של לחץ אטמוספירי נמוך לאורך כל השנה, ולכן לא קיימות עונות מובהקות. בנוסף, הטמפרטורה החמה יציבה לאורך כל השנה עד כדי מצב בו השינוי בין היום והלילה עשוי להיות גדול מהשינוי הממוצע בטמפרטורה במהלך השנה.
התופעה של "אי־עונתיות" באזורים טרופיים מתייחסת בעיקר לכך שאין הבדלים משמעותיים באורך הימים ובטמפרטורה הממוצעת במשך השנה. אולם, כן קיימת עונתיות בצורה של תהליכים מחזוריים החלים מדי שנה, אליה מגיבים צמחים, בעלי חיים ובני אדם, וזאת אפילו שלכאורה קשה יותר להבחין בתחלופה הזו, שלא באה לידי ביטוי בדרכים המוכרות של שינוי טמפרטורות ומשקעים.
אקלים משווני טרופי מאפיין בדרך כלל את הרצועה שבין קווי הרוחב 10° - 15° (צפון ודרום של קו המשווה). בחלק מהאזורים של החוף המזרחי, יכול האקלים המשווני הטרופי להגיע גם עד לקו רוחב 25°.
אקלים משווני טרופי מסומן באות (Af) לפי שיטת קפן למיון אקלים.
תפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האקלים המשווני הטרופי מצוי בעיקר בדרום מזרח אסיה (מלזיה, תאילנד, הפיליפינים, גינאה החדשה, אינדונזיה ועוד), מזרח מרכז אמריקה, וכן באפריקה המשוונית ובאוקיאניה. בנוסף, גם אזורים כמו חוף מדגסקר המזרחי ודרום סרי לנקה, מהווים שטחים קטנים עם אקלים משווני טרופי.
באזור החוף הצפון-מערבי של דרום אמריקה למשל, בין אקוודור לבין קוסטה ריקה, מזג האוויר זהה פחות או יותר לכל אורך השנה. במקומות אחרים, כגון בפאלמבאנג שבאינדונזיה, התקופות שבהן השמש "גבוהה" יותר והימים ארוכים יותר הן גם גשומות יותר. במקומות כמו בסיטיאוון שבמלזיה הימים הקצרים והחשוכים יותר הם גם גשומים יותר.
ישנם מספר אזורים המתאפיינים באקלים טרופי אף על פי שאינם באזור המוגדר כרצועה הטרופית. הם מצויים כמעט אך ורק בחצי הדרומי של כדור הארץ. למשל, העיר סנטוס בברזיל, מיאמי-ביץ׳ ופורט לודרדייל שבפלורידה בארצות הברית ומפלי האיגואסו בברזיל, ארגנטינה ופרגוואי.
ערים בולטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפיה, סמואה (Af)
- באליקפאפאן (אנ'), אינדונזיה (Af)
- דבאו, הפיליפינים (Af)
- ג'ורג'טאון, גיאנה (Af)
- הילו, הוואי, ארצות הברית (Af)
- הוניארה, איי שלמה (Af)
- אישיגאקי (אנ'), יפן (Af)
- קמפלה, אוגנדה (Af)
- קיסומו, קניה (Af)
- קואלה לומפור, מלזיה (Af)
- קוצ'ינג, מלזיה (Af)
- מדן, אינדונזיה (Af)
- סלבדור דה באהיה, ברזיל (Af)
- סנטוס, ברזיל (Af)
- סינגפור (Af)
- סובה, פיג'י (Af)
- ויקטוריה, סיישל (Af)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גלן ט. טריוורתה, מבוא לתורת האקלים, הוצאת יחדיו (1976)
- שמואל יפה, מזג־אוויר ואקלים, הוצאת מסדה
- ד"ר דוד גרשון וד"ר בני רזניק, מזג אוויר, ספרית מעריב.
| שיטת קפן לסיווג אקלימים | ||
|---|---|---|
| קבוצה A - טרופי | אקלים משווני טרופי (Af), אקלים מונסון טרופי (Am), אקלים סוואנה טרופי (Aw, As) | |
| קבוצה B - צחיח | אקלים צחיח (BWh, BWk), אקלים צחיח למחצה (BSk, BSh) | |
| קבוצה C - ממוזג | אקלים ים-תיכוני (Csa, Csb, Csc), אקלים סובטרופי גשום (Cfa, Cwa), אקלים ימי (Cfb, Cwb, Cfc, Cwc) | |
| קבוצה D - יבשתי | אקלים יבשתי (Dfa, Dwa, Dfb, Dwb, Dsa, Dsb), אקלים תת-ארקטי (Dfc, Dwc, Dfd, Dwd, Dsc, Dsd) | |
| קבוצה E - קוטבי | טונדרה (ET), אקלים כיפת הקרח (EF), אקלים אלפיני (ET, EF) | |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ממוצעים אקלימיים באפיה, סמואה - Af (אתר הארגון המטאורולוגי העולמי)
- ממוצעים אקלימיים בקמפלה, אוגנדה - Af (אתר הארגון המטאורולוגי העולמי)
- ממוצעים אקלימיים בסינגפור- Af (אתר הארגון המטאורולוגי העולמי)
- ממוצעים אקלימיים בסלבדור, ברזיל - Af (אתר הארגון המטאורולוגי העולמי)