לדלג לתוכן

אקסלרטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אקסלרטור (תוכנית האצה, באנגלית: Startup Accelerator) הוא תוכנית עבור חברות הזנק (סטארט-אפים) בתחילת דרכן. האקסלרטור מסייע לחברות בתחומים שונים, כגון ייעוץ טכני ומשפטי, פיתוח מוצר, חשיפה למנטורים, למשקיעים ולקוחות, במטרה להוות ״מאיץ״ לקידום תהליכים בחברה.[1] ישנם אקסלרטורים שגם משקיעים הון התחלתי בחברות. רבים מהאקסלרטורים מתנהלים במחזורים של מספר חודשים, בסיומם מתקיים אירוע שבו מוצגות החברות למשקיעים ובכירים מהתעשייה ("Demo Day").[2]

הסיבות להקמת אקסלרטור עשויות להיות מגוונות, כשהמרכזיות שבהן: לקיחת אחוזים ובעלות חלקית על החברות, שיתופי פעולה טכנולוגיים ושיתופי פעולה אסטרטגיים. כמו כן, עבור אקסלרטורים מסוימים, חלק מסיבות יכולות להיות גם העשרה וקידום ההון האנושי (למשל, באקסלרטורים של אקדמיות), או תמיכה בפעילות החברה בסריקה אחר טכנולוגיות חדישות (למשל, באקסלרטורים של חברות עסקיות קיימות העוסקות בחדשנות פתוחה).

מבחינת היזם או היזמת, הסיבות המרכזיות לרישום לאקסלרטור הן בעיקר: קידום המיזם, הגדלת רשת הקשרים של הצוות המייסד (נטוורקינג), קבלת ייעוץ עסקי, הכנת המיזם לקראת השקעת הון סיכון, ועוד.[3]

תהליך הקבלה לתוכנית ההאצה משתנה בין תוכנית לתוכנית, אך באופן כללי ניתן לומר שמדובר בתהליך סלקטיבי בכדי להבטיח התאמה בין המיזם לבין האקסלרטור.

באקסלרטורים מקצועיים, רשת המנטורים מורכבת מבכירים, משקיעי קרנות הון סיכון ואנג'לים, יזמים ומומחים בתעשייה מתחומים מגוונים.

סוגי אקסלרטורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אקסלרטורים המנוהלים על ידי תאגידים בין-לאומיים כגון מיקרוסופט ו-IBM.
  • אקסלרטורים המנוהלים על ידי קרנות הון סיכון, ומסייעים להן לבחור ולהשקיע בחברות הצעירות המבטיחות ביותר.
  • אקסלרטורים המנוהלים על ידי גופים מוסדיים וממשלתיים.
  • אקסלרטורים המנוהלים על ידי גופים ללא מטרות רווח שפועלים לטיפוח קהילת היזמים המקומית. מודל זה נפוץ במוסדות לימוד אקדמיים, ולעיתים בחסות העירייה המקומית.

החברה הראשונה שהשתמשה במונח אקסלרטור הייתה Colorado Venture Centers בשנת 2001.

Y Combinator שהתחילה את דרכה בקיימברידג', מסצ'וסטס, על ידי פול גרהם, הקימה את האקסלרטור בשנת 2005. תוכניות אקסלרטור נוספות הוקמו ברחבי ארצות הברית, ביניהן Techstars (בולדר, קולורדו), 500 Startups (מאונטיין ויו, קליפורניה), and MassChallenge (בוסטון, מסצ'וסטס).)[4][5][6]

באותה השנה, תוכניות אקסלרטור נוספות בדרום-מזרח אסיה, ביניהן Chinaccelerator (שאנגחאי, סין) שהוקמה בסין ב-2009.

ב-2011 החלו לקום תוכניות אקסלרטורים באירופה, ביניהן Seedcamp שהוקמה בלונדון ו-Startupbootcamp עם נציגויות בקופנהגן, אמסטרדם, ברלין, ישראל, איינדהובן, איסטנבול ולונדון.[6]

על פי ניתוח שפורסם על ידי פורבס ב-2012,[7] מאז 2010 היה גידול עקבית בתוכניות אקסלרטור שמומנו על ידי ארגונים, אך הונחו על ידי אותם קווים מנחים לפיהם פעלו האקסלרטורים המקוריים.

ב-2015, שליש מהסטארטאפים בארצות הברית השתתפו באקסלרטור.

אקסלרטורים בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל, המכונה לעיתים "מדינת הסטארט-אפ", מאכלסת סצנת אקסלרטורים ענפה ומגוונת שהתפתחה במהירות רבה בעשורים האחרונים. אקסלרטור 8200 EISP, שנוסד בשנת 2011 על ידי בוגרי יחידה 8200 ופתוח לכלל היזמים הישראליים, נחשב לאחד מראשוני האקסלרטורים בישראל. בעוד שבשנת 2012 פעלו בישראל אקסלרטורים בודדים בלבד, בשנים שמאז כבר נמנו כשבעים אקסלרטורים פעילים במדינה, כשהתופעה ממשיכה לצבור תאוצה עם הכרזות על בסיס שבועי של גופים חדשים. כיום מתקיימות בישראל מעל מאה תוכניות סטארט-אפ מדי שנה, הבאות בדמויות שונות: אקסלרטורים, אינקובטורים, חממות ועוד, ומנוהלות על ידי מגוון גופים כמו חברות פרטיות, עיריות וקרנות.

מגוון האקסלרטורים בישראל משקף את עומקה של תעשיית ההיי-טק המקומית ואת הפיזור הענפי הרחב שלה. הקבוצה הגדולה והצומחת ביותר של אקסלרטורים בישראל היא של תאגידים, בעיקר חברות רב-לאומיות. החלוצה בתחום הייתה מיקרוסופט, שהקימה תוכנית בשנת 2012 ופנתה בשלב הראשון לחברות בשלבים מוקדמים ללא התמקדות בתחום מסוים. לצדה הקימו אקסלרטורים בישראל גם הבנקים סיטי וברקליס בתחום הפינטק, וחברות הטכנולוגיה סמסונג, אינטל, יבמ, ומחוץ לתחום הטכנולוגי גם קוקה-קולה, אל על, שטראוס ובזק. לצד אלה פועלים בישראל אקסלרטורים לסטודנטים כמעט בכל מרכז אקדמי (כמו יזמות 360 באוניברסיטת בן-גוריון,תוכנית דן לאנצ'פד באוניברסיטת תל אביב, או תוכנית זל הפעילה באוניברסיטת רייכמן), אקסלרטורים חברתיים (כמו הכוורת ו-8200 Impcat) מהפריפריה, אקסלרטורים מוניציפליים (כמו הרציף בתל אביב) ועוד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אקסלרטור בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Hathaway, Ian, What Startup Accelerators Really Do, Harward business review, 01-03-2016
  2. Susan Cohen, What Do Accelerators Do? Insights from Incubators and Angels, Innovations: Technology, Governance, Globalization 8, 2013-07, עמ' 19–25 doi: 10.1162/INOV_a_00184
  3. המידע כאן מובא בעקבות ניסיון אישי של למעלה מ-15 שנים בתעשייה.
  4. TechCrunch (כתב עת), 500 Startups Unveils 2nd Batch: 21 Startups, From "Foodspotting For Fashion" To "Iron Chef In Your Living Room, TechCrunch, 2019-05-13
  5. about, 2019-05-13 (ארכיון)
  6. 1 2 Gruber, Frank, Top 8 European Startup Accelerators and Incubators Ranked Seedcamp and Startupbootcamp Top Rankings 2011, Tech Cocktail, June 20, 2011 (ארכיון)
  7. Techstars FAQ | The global network that helps entrepreneurs succeed, 2019-05-13 (ארכיון)