אקסל הוגו תיאודור תיאורל
לידה |
6 ביולי 1903 Linköping Cathedral Congregation, שוודיה |
---|---|
פטירה |
15 באוגוסט 1982 (בגיל 79) סטוקהולם, שוודיה |
ענף מדעי | ביוכימיה |
מקום מגורים | שוודיה |
מקום קבורה | נורה בגרבנינגספלאצן |
מקום לימודים |
|
מוסדות | |
פרסים והוקרה |
|
בן או בת זוג | מרגיט תאורל |
צאצאים | Töres Theorell |
אקסל הוגו תאודור תאורל (6 ביולי 1903 – 15 באוגוסט 1982) היה מדען שוודי, עסק בביוכימיה ובאנזימים ופרסם מאמרים ברפואה. חתן פרס נובל ברפואה לשנת 1955. הוא היה ראש המחקר במכון נובל, והחוקר הראשון במכון שזכה בפרס נובל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאורל נולד בלינקופינג, שוודיה, בנם של תור תאורל וארמידה ביל. תאורל למד בתיכון בקטדרלסקולאן בלינקופינג שבשוודיה ועבר את הבחינות ב-23.05.1921. בספטמבר. התחיל ללמוד רפואה במכון קרולינסקה שבשוודיה בשנת 1924 זכה לתואר ראשון ברפואה. לאחר מכן בילה שלושה חודשים בחקר בקטריולוגיה במכון פסטר בפריז בהנחייתו של פרופסור אלברט קלמט. בשנת 1930 השיג תואר נוסף בזכות התאוריה שלו על שומנים בפלסמת הדם, והיה פרופסור לכימיה פיזיולוגית במכון קרולינסקה. תאורל היה גם חבר בחברה המלכותית של לונדון והאקדמיה הלאומית למדעים בוושינגטון וחבר בחברות מלומדות בשוודיה, דנמרק, נורווגיה, פינלנד, ארצות הברית, צרפת, איטליה, פולין, בלגיה והודו. אקסל היה יו"ר האגודה הרפואית השוודית בשנים 1948 – 1947 ו - 1958 – 1957 וכיהן כמזכיר של החברה בשנים 1946 – 1940. היה חבר האגודה השוודית למחקר רפואי בשנים 1950 – 1942, חוקר מדיני במדעי הטבע בשנים 1954 – 1950 והחוקר הרפואי המדיני משנת 1958. בנוסף לכך, היה יו"ר איגוד הכימאים השוודי בשנים 1949 – 1947, ומאז 1954 שימש עורך ראשי של העיתון נורדיסקמדיצין (NordiskMedicin) שעוסק בנושאים מתחום הרפואה. תאורל היה חבר בוועדות ממשלתיות רבות ויו"ר הוועדה הלאומית השוודית לביוכימיה של מועצת אגודת וונר– גרן ושל קרן מרכז וונר– גרן.
תאורל נפטר בסטוקהולם ונקבר בבית העלמין הצפוני לצד אשתו, אלין מרגיט אליזבת תאורל, פסנתרנית מכובדת ונגנית צ'מבלו אשר נפטרה בשנת 2002.
חקר האנזימים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאורל הקדיש את כל הקריירה שלו לחקר האנזימים. ממצאיו הוכיחו כי האנזימים מגבירים את קצב הייצור של ה-ATP המתרבה בקצב מהיר ועל השפעת האנזימים, ובזכות כך הוענק לו בשנת 1955 פרס נובל ברפואה על גילוי אנזימים מחמצנים (אנזימים המזרזים תגובת חמצון). שני האנזימים השכיחים ביותר מסוג זה הם פרי אוקסידים (על – תחמוצת) ואוקסידים (תחמוצת).
עבודתו הובילה להתקדמות חלוצית על האנזימים ADH, אשר מפרקים את אלכוהול בכליה.
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס נובל לרפואה בשנת 1955.
- דוקטור כבוד של האוניברסיטאות בפריז, פנסילבניה, לוון, בריסל וריו דה ז'ניירו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אקסל הוגו תיאודור תיאורל, באתר פרס נובל (באנגלית)
- אקסל הוגו תיאודור תיאורל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אקסל הוגו תיאודור תיאורל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
---|---|---|
1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | |
1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) |