אקספוננט של מטריצות

בערך זה
נעשה שימוש
בסימנים מוסכמים
מתחום המתמטיקה.
להבהרת הסימנים
ראו סימון מתמטי.

במתמטיקה אקספוננט של מטריצות הוא פונקציה הפועלת על מטריצות ריבועיות ומקבילה לפעולת האקספוננט של מספר (ממשי או מרוכב). לפונקציה זו חשיבות רבה בתחומי המתמטיקה והפיזיקה והיא משמשת לפתרון משוואות דיפרנציאליות ליניאריות. בתורת לי ניתן להשתמש באקספוננט המטריצי כדי לקשר את אלגברת לי של המטריצות המרוכבות עם חבורת לי המתאימה לה, שהיא החבורה הליניארית הכללית.

נהוג לסמן את פונקציה זו בסימונים $\exp(A)$ או $e^{A}$ , זאת על אף שאין לפעולה משמעות במובן של הכפלת המספר e בעצמו.

הגדרה פורמלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהינתן מטריצה ריבועית מרוכבת $A\in \mathbb {C} ^{n\times n}$ ניתן להגדיר את האקספוננט המטריצי:

$e^{A}:=\sum _{k=0}^{\infty }{{\frac {1}{k!}}A^{k}}$ ^[1]

כאשר $A^{k}$ הוא הכפלת המטריצה $A$ בעצמה $k$ פעמים ו- $k!$ היא פונקציית העצרת. הפלט של פונקציה זו יהיה מטריצה ריבועית מרוכבת בעלת אותם הממדים של $A$ . את איברי אותה המטריצה יש לחשב על ידי חישוב הגבול איבר-איבר.

ניתן להראות שעל אף שההגדרה מכילה טור אינסופי, טור זה מתכנס לכל מטריצה $A$ . כלומר, הטור מתכנס לכל איברי המטריצה ולכל קלט.

במקרה הפרטי שבו $n=1$ ההגדרה זהה לזו של אקספוננט של מספר.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקספוננט המטריצי מקיים את התכונות הבאות:

$e^{0}=I$ כאשר $0$ היא מטריצת האפס ו- $I$ היא מטריצה היחידה.
$\exp(A^{T})=(\exp(A))^{T}$ כאשר $A^{T}$ היא המטריצה המשוחלפת של $A$ .
$\exp(A^{*})=(\exp(A))^{*}$ כאשר $A^{*}$ היא המטריצה הצמודה של $A$ .
$e^{\alpha A+\beta A}=e^{\alpha A}e^{\beta A}$
$e^{A}e^{-A}=I$ , כלומר $e^{A}$ תמיד הפיכה, ועל כן שייכת ל- $\operatorname {GL} (\mathbb {C} ,n)$ שהיא החבורה הליניארית הכללית של $\mathbb {C}$ .
לכל $B\in \operatorname {GL} (\mathbb {C} ,n)$ (מטריצה מרוכבת הפיכה מגודל $n\times n$ ) קיימת מטריצה $A\in \mathbb {C} ^{n\times n}$ כך ש: $\exp(A)=B$ . כלומר, $\exp :\mathbb {C} ^{n\times n}\to \operatorname {GL} (\mathbf {C} ,n)$ היא העתקה על ממרחב המטריצות (הכללי) למרחב המטריצות ההפיכות.
בהינתן מטריצה $A\in \mathbb {C} ^{n\times n}$ כלשהי ומטריצה הפיכה $U\in \operatorname {GL} (\mathbb {C} ,n)$ מתקיימת הזהות $e^{U^{-1}AU}=U^{-1}e^{A}U$ . כלומר, אם זוג מטריצות דומות אחת לשנייה, גם האקספוננטים שלהן דומים אחד לשני.
הדטרמיננטה של האקספוננט ניתנת לחישוב על-ידי העקבה של המטריצה: $\det(e^{A})=e^{\operatorname {tr} (A)}$

אופן חישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטריצה נילפוטנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבור מטריצה נילפוטנטית $A\in \mathbb {C} ^{n\times n}$ מסדר $k$ (כלומר $A^{k}$ היא מטריצת האפס), הטור האינסופי בהגדרת האקספוננט המטריצי הופך להיות סכום סופי, מה שמקל על חישוב האקספוננט:

$\exp(A)=I+A+{\frac {1}{2}}A^{2}+\dots +{\frac {1}{(k-1)!}}A^{k-1}$

מטריצה אלכסונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהינתן מטריצה אלכסונית:

$D={\begin{pmatrix}a_{1}&0&\cdots &0\\0&a_{2}&\cdots &0\\\vdots &\vdots &\ddots &\vdots \\0&0&\cdots &a_{n}\end{pmatrix}}$

ניתן לחשב את האקספוננט המטריצי בקלות רבה יחסית על ידי חישוב האקפוננט של מספר על כל אחד מאיברי האלכסון:

$e^{D}={\begin{pmatrix}e^{a_{1}}&0&\cdots &0\\0&e^{a_{2}}&\cdots &0\\\vdots &\vdots &\ddots &\vdots \\0&0&\cdots &e^{a_{n}}\end{pmatrix}}$

מטריצה לכסינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהינתן מטריצה לכסינה כלשהי $A\in \mathbb {C} ^{n\times n}$ קיימת מטריצה הפיכה $U\in \operatorname {GL} (\mathbb {C} ,n)$ כלשהי כך ש- $D:=U^{-1}AU$ היא מטריצה אלכסונית. במקרה זה ניתן להשתמש בנוסחה $e^{A}=e^{UDU^{-1}}=Ue^{D}U^{-1}$ כדי למצוא את האקספוננט של $A$ .

מטריצה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהינתן מטריצה כללית $A\in \mathbb {C} ^{n\times n}$ , על-פי פירוק ז'ורדן ניתן למצוא שתי מטריצות $B,N\in \mathbb {C} ^{n\times n}$ כך ש:

$A=B+N$
$N$ מטריצה נילפוטנטית מסדר $k$ כלשהו
$B$ מטריצה לכסינה
$BN=NB$

בהינתן פירוק זה, חישוב האקספוננט המטריצי הופך פשוט:

$\exp(A)=\exp(B)\exp(N)$

כאשר את האקספוננטים מימין קל לחשב וסדר הכפל ביניהם קומוטטיבי.

אקספוננט של סכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לאקספוננט של מספרים (ממשיים או מרוכבים), השוויון $e^{A+B}=e^{A}e^{B}$ אינו מתקיים באופן כללי ונכון אך ורק עבור מטריצות מתחלפות, כלומר אם $AB=BA$ .

עם זאת, ישנן נוסחאות אחרות המהוות תחליף לשוויון קלאסי זה.

נוסחת הכפל של לי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבור כל זוג מטריצות $A,B\in \mathbb {C} ^{n\times n}$ ניתן לחשב את $e^{A+B}$ בעזרת חישוב הגבול:

$e^{A+B}=\lim _{n\to \infty }{\left(e^{\frac {A}{n}}e^{\frac {B}{n}}\right)^{n}}$

נוסחת זו נקראת נוסחת הכפל של לי על שם המתמטיקאי סופוס לי.

נוסחת קמפבל-בייקר-האוסדורף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבור זוג מטריצות $A,B\in \mathbb {C} ^{n\times n}$ נרצה למצוא מטריצה כלשהי $C\in \mathbb {C} ^{n\times n}$ כך שמתקיים השוויון $e^{A}e^{B}=e^{C}$ . נוסחת בייקר-קמפבל-האוסדורף מאפשרת למצוא את מטריצה זו:

$C=A+B+{\frac {1}{2}}[A,B]+{\frac {1}{12}}[A,[A,B]]-{\frac {1}{12}}[B,[A,B]]+\cdots$

כאשר הפעולה $[,]$ היא פעולת הקומוטטור. כלומר, ניתן לחשב את $C$ על ידי סכום אינסופי של קומוטטורים של $A$ ו- $B$ . קל לשים לב כי אם $A$ ו- $B$ מתחלפים כלל רכיבי הקומוטטור מתאפסים ומתקבל $C=A+B$ כצפוי.

הנוסחה נקראת על שמם של המתמטיקאים הנרי פרדריק בייקר, ג'ון אדוארד קמפבל ופליקס האוסדורף.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתרון משוואות דיפרנציאליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבעיות פיזיקליות רבות מתחום המכניקה יש למצוא פונקציה רציפה וחלקה $f(t):\mathbb {R} \to \mathbb {R} ^{n}$ אשר מקיימת את משוואת התנועה:

${\frac {df}{dt}}=Af$

כאשר $A$ מטריצה ריבועית כלשהי מגודל $n\times n$ , עם תנאי ההתחלה $f(0)=y_{0}$ . למעשה, משוואת התנועה הזו בנויה מ- $n$ משוואות דפרנציאליות. פתרון מערכת משוואות אלו הוא: