אראגצוטן

אראגצוטן (מחוז)
Արագածոտնի
	הר אראגאץ, 2020
מדינה	ארמניה
נפות במחוז	8
בירת המחוז	אשטרק
תאריך ייסוד	7 בנובמבר 1995
שטח	2,773 קמ"ר
‑ הנקודה הגבוהה	הר אראגאץ (4,090 מטרים)
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז	135,500 (1 בינואר 2025)
‑ צפיפות	48.86 נפש לקמ"ר (1 בינואר 2025)
קואורדינטות	40°25′00″N 44°10′00″E / 40.416666666667°N 44.166666666667°E
אזור זמן	UTC +4
	http://aragatsotn.mtad.am/
	מפת מיקום; מפה מפורטת; לחצו כדי להקטין חזרה

אראגצוטן (בארמנית: Արագածոտն) הוא מחוז (מארז) במערב ארמניה. בירתו והעיר הגדולה ביותר בו היא אשטרק. על פי אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2025, התגוררו במחוז כ-135,500 בני אדם^[1].

השם

משמעות השם "אראגצוטן" הוא "מרגלות אראגאץ" (ההר הגבוה של ארמניה). המחוז של ימינו נקרא כך לפי הקנטון אראגוצטן שבמחוז ההיסטורי איראררט שבארמניה העתיקה, שנשלט בזמנו על ידי משפחת האצילים אמטוני בחסות השושלת הארשקית.

היסטוריה

לפי מובסס חורנאצי, אראמניאק, בנו של חאיק, אביה העתיק של האומה הארמנית, יחד עם משפחתו, התיישבו באזור הנוכחי של אראגצוטן. באתר הארכאולוגי "ורין נאוור"נמצאו בו שירידי בתי קברות מן המאה ה-24 ו-14 לפנה"ס בזכות עמדתה בלב האזור אייררט במרכז רמת ארמניה, ארגצוטן היא אזור אסטרטגי מדרגה ראשונה מאז הקמת ממלכת ארמניה על ידי השושלת האורונטית ב-331 לפנה"ס. מאוחר יותר, ב-190 לפנה"ס עלתה לשלטון ארמניה השושלת הארשקים. בימי הארשקים במאה השנייה אחה"ס הזכיר תלמי את הערים קסלה (במקור - קסאג, כיום אפארן) וטלינה (כיום טאלין) שטח נפת ניג, כולל האזור אפאראן היה בבעלות משפחת האצילים גנוטניאן, בעוד שטח נפת אראגצוטן לרבות האזור אשטאראק, נשלטו על ידי משפחת האצילים אמטוני. אחרי חלוקת ארמניה ב-386 וב-428 בין האימפריה הביזנטית והאימפריה הססנית מזרח ארמניה כולל אראגצוטן נכנסו תחת שליטה ססנית. בזיליקת הצלב הקדוש של קאסאג שנבנתה במאה הרביעית בפרברי העיר אפאראן של היום, היא אחת הדוגמאות המוקדמות ביותר של אדריכלות כנסייתית ארמנית ששרדו עד לזממנו. ב-658 בימי הח'ליפות האומיית נכבשה על ידי הערבים. בסוף המאה התשיעית, הפכה ארגצוטן לחלק מממלכת ארמניה מיסודם בל בני הבגרטים. באותה תקופה שלטו בארגצוטן משפחות האצילים קמסרקן ופהלבוני. בין המאות 11–15 אראגצוטן יחד עם שאר שטחיה ההיסטוריים של ארמניה סבלו מנחת זרועם של שורת פולשים:הסלג'וקים, המונגולים, אק קויונלו וקארא קוינולו. בהתחלת המאה ה-16 הפכה אררגצוטן לחלק מהביילרבגות אריבן במסגרת פרס הספווית. במחצית הראשונה של המאה ה-18 הייתה ארגצוטן לחלק מהח'אנות אריבן תחת שלטון שושלת האפשרים ומאוחר יותר תחת שושלת קג'ארים הפרסית. הוא נשאר תחת שלטון פרסי עד 1827–1828 כשמזרח ארמניה סופחה לאימפריה הרוסית כתוצאת ממלחמת פרס-רוסיה ב-1826–1828 וחתימת הסכם טורקמנצ'אי.

גאוגרפיה

ההר אראגץ מכיוון מזרח. משמאל לימין נראות ארבע פסגות: הדרומית, המערבית, המזרחית והצפונית

מחוז ארגצוטן משתרע בצפון-מערב ארמניה על שטח של 2,773 קמ"ר. הוא גובל בצפון עם המחוז שיראק, בצפון-מזרח עם המחוז לורי, במזרח עם המחוז קוטאיק, בדרום עם המחוז ארמביר ובדרום מערב עם העיר ירוואן. במערב הנהר רחוריאן מפריד בינו ולנפת קארס שבטורקיה.

מבחינה היסטורית השטח הנוכחי של המחוז תופס בעיקר חלקים מהקנטונים אראגצוטן, ניג ושירק מממלכת ארמניה העתיקה.

תבליטי נוף

החלק הצפון-מרבי של המחוז נשלט על ידי רכס הרי אראגץ. בצפון-מזרח ובמזרח מתרוממים הרי פמבק ובהתאמה, צאגחוניאץ. הרי ארטני שולטים בתפון מזרח ובמרכז מזרח של המחוז. העמק הזעיר אחוריאן נמצא בקצה המזרחי של אראגצוטן. בדרום ובדרום-מזרח המחוז מכיל גם כן את החלקים הצפון-מערביים של מישור אררט. הגובה של המחוז משתנה מ-950 מ' עד 4090 מ' מעל מפלס הים. בהרי אראגץ הפסגה הגבוהה ביותר של המחוז ושל ארמניה כולה - 4.090 מ'.

מים

פרט לנהר אחוריאן, הנהרות קאסאג, גגראוט ואמברד הם מקורות המים העיקריים של המחוז. בהרי אראגץ נמצאים אגמים כמו קארי, לסינג, אמברד, טאגאבור וקוראגביור. בשנים 1862–1967 בנהר קאסאג נבנה מצבור המים אפאראן.

אקלים

בשל הפרשי הגובה הגדולים האקלים במחוז מגוון מאוד. בעמק הקיץ יכו להימשך עד אוקטובר. לעומת זאת על יד פסגת אראגאץ החורף נמשך רוב השנה ואפילו בקיץ ניתן למצוא שם משקעי שלג.

דמוגרפיה

	1991	1993	1995	1997	1999	2001	2002	2003	2004	2005	2006	2007	2010
מספר התושבים	142 000	146 300	138 700	138 800	138 300	138 200	138 400	138 500	138 800	139 100	139 500	140 000	141 800
אוכלוסייה עירונית	39 600	42 400	35 300	34 100	33 300	33 000	32 900	32 900	32 900	32 900	33 000	33 000	33 100
מקור: ArmStat^[2]^[3]

הרכב אתני

במחוז אראגצוטן, פרט לארמנים, חיים יזידים (המתגוררים גם ביישובים ארמנים וכן בכפרים נפרדים) וכורדים.

קבוצה אתנית	מפקד אוכלוסי ארמניה (2001)	החלק באוכלוסייה באחוזים	המפקד בשנת 2011	החלק באוכלוסייה באחוזים
כלל האוכלוסייה	138,301	100 %	132,925	100 %
ארמנים	130,678	94.49 %	125,552	94.45 %
יזידים	6,405	4.63 %	5,474	4.12 %
כורדים	846	0.61 %	1,616	1.22 %
רוסים	179	0.13 %	180	0.14 %
אחרים	193	0.14 %	103	0.08 %

הדת

האפרכיה אראגצוטן של הכנסייה האפוסטולית הארמנית הוקמה ב-1996 על ידי צו של הקתוליקוס של הכל הארמנים, גארגין הראשון. היא מכסה את שטח האזור הנושא את אותו השם, הכולל את רוב הגוואר ים של אראגצוטן והגוואר ניג מהחבל ההיסטוריה איררט. בתקופות שונות שטח האפרכיה חולש בין כמה בישופויות. בימי הביניים המוקדמים נצא אראגצוטן תחת פיקוחם של בישופי השושלת אמאטוני. מושב הנסיכים מהשושלת החזקה הזאת שכן החל מימי המלך חוסרוב השלישי ארשקוני (338-330) בכפר ההררי אושאקן על המבצר שלו. ^[4]

חלוקה מנהלית-טריטוריאלית

המחוז מתחלק ל-114 קומונות, 3 מהן ערים. בטבלה הקומונות חולקו לפי "נפות" (או "ראיונים"), יחידה מנהלית שהייתה קיימת עד 1995.

אשטרק	אפאראן	אראגאץ	טלין
אגראק (ארגאצוטן) אגצק אנטרוט אראגאצוטן (קומונה) ארטשוואן ארוץ' אשטרק אוואן (ארגאצוטן) בזמגביור ביוראקן] דפרוואנק גזראוואן קרבי (ארמניה) קוש (כפר) לרנרוט ור אמאנוס נור ידסיה אוחאנאוואן אורגוב אושאקן פארפי סגמוסאוואן ססוניק שמירם טגר אוג'אן אושי ורין ססוניק ווסקהאט (אראגוצטן) ווסקוואז	אפאראן אפנאגיוג ארה (ארמניה) אראגאץ (ארמוויר) צ'קנאג דזוראגלוך הרטאוואן ג'רמבר קוצ'ק לוסאגיוג\| (ארמוויר) קאיק ניגאוואן נוראשן (אראגאצוטך) סרלנג' (אראגצוטן) שנאוואן (ארמוויר) צאגקאשן (אראגצוטן) טוג'ור (אראגצוטן) ורדניס (אראגאצוטן) ורדנוט יגיפטרוש יירנג'טפ	אלאגיאז אוושן ברא צ'רצ'קיס גגאדיר (אראגצוטן) גגאדזור גגארוט הנאברד (אראגצוטן) ג'משלו לגנאפאר מליכגיוג מיראק (ארמניה) נוראשן (אראגאצוטן) אורטאציה ריה טאזה סנגיאר שנקאני סיפאן (ארמניה) צאגקאהוביט צילקאר ורדבלור (אראגצוטן)	אגאראק (אראגצוטן) אקונק (אראגצוטן) אראגאץ (אראגאצוטן) תאתול ארטני אשנאק ברוז' באיסז דשטדם (אראגאצוטן) דווטאשן (אראגאצוטן) דיאן (ארמניה) גרנהוביט גטאפ (אראגצוטן) גבגטאפה גיאלטו הקו הצאשן אירינד קקוואדזור קרמראשן (אראגאצטן) קטנגביורי (אראגצוטן) לוסאקן מאסטרה נרקין בזמברד נרקין ססונאשן הטר ארטיק פרטיזק שגארשיק (אראגצוטן) סוריק סוסר טלין טליק צגקסר צמקסר ורין בזמברד ורין ססנשן ווסקטאס יגניק זרינג'ה זובאסאר