אראוס הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אראוס

אראוס הראשוןיוונית: Αρεύς Α) היה אחד מהנמרצים והבולטים שבמלכי ספרטה. שלט בין 309 לפנה"ס ל-265 לפנה"ס.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אראוס היה בנו של אקרוטאטוס הראשון, בנו של קלאומנס השני מהשושלת האגידית. אקרוטאטוס נהרג עוד לפני קלאומנס. וקלאומנס עצמו מת בשנת 309 לפנה"ס. היורש המועדף היה קלאונימוס דודו של אראוס ובנו השני של קלאומנס. אולם הגרוסיה בחר באראוס, בתמיכת מצרים שקיוותה שתוכל לנצל את אראוס לצורך מלחמתה במוקדון.

מאבקו נגד אנטיגונוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו של דמטריוס פוליורקטס פרצה במוקדון מלחמה בין בנו אנטיגונוס גונאטס, לבין הנסיך המצרי תלמי קראונוס. ספרטה ראתה בכך שעה נוחה להשיב לעצמה את עוצמתה המדינית שאבדה לה לפני שנים רבות בקרב לאוקטרה. אראוס הכריז על הקמת ליגה פלופונסית אנטי מוקדונית חדשה. מעט ערים הצטרפו אל הליגה, אולם ערים רבות התמרדו נגד הכובש המוקדוני.[1] אראוס ניסה לכבוש את קורינתוס, אולם זו הייתה נתונה תחת שלטון נאמני אנטיגונוס. לכן פנה מערבה וניסה להגיע אל פאטראי ומשם לחצות את המיצר הקורינתי צפונה. אולם לאחר מכן החליט לתקוף את אטוליה, הוא הוכה קשות, ובשנה הבאה כאשר ניסה לגייס שוב את בעלי בריתו למלחמה סירבו הללו. "כי חשבו שהוא ביקש לעצמו שליטה ולא חירות ליוון."[2]

המאבק נגד פירוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 273 לפנה"ס היה שקוע פירוס מלך אפירוס במלחמה נגד מוקדון. אולם הוא החליט שיהיה קל יותר להביס את המוקדונים אם ישחרר את יוון מעולם. קלאונימוס לא השלים אם כך שלא בחרו אותו למלך, ופנה אל פירוס בבקשת עזרה. הוא הצליח להתחבב על פירוס, שהסכים לסייע לו לקבל את הכס בספרטה.[3] פירוס פלש ליוון בראש צבא גדול, בתחילה קיבלו אותו הערים בשמחה ובחשש כי חשבו שבא לשחרר אותן אולם חששו מפניו.[4] אולם בהדרגה התברר יעדו האמתי, ספרטה. אותו זמן אראוס היה בכרתים וסייע שם לעיר גורטין נגד קנוסוס.[5] בספרטה הרוחות סערו והיו שהציעו להבריח את הנשים מחוץ לעיר. תוכנית זו נתקלה בהתנגדות שכן לא ייתכן שהנשים יחיו בעוד ספרטה תיפול. הנשים והגברים יחד עמלו לחפור תעלה נגד פילי הקרב של פירוס. במשך יומיים הצליחו התושבים לעמוד נגדו, ולאחר מכן שלח אנטיגונוס גיס שכירים שלו תחת פיקודו של אמינאס איש פוקיס לעזרת העיר. ואראוס חזר מכרתים עם 2,000 חיילים.[6]

מצבו של פירוס היה בכי רע. הוא בזז את שדותיה של ספרטה, ומשם פנה לארגוס בתקווה להשתלט עליה. הספרטנים והמוקדונים הטרידו אותו לאורך כל הדרך, ובהמשך אף הרגו את בנו פטולומיאוס. בארגוס נהרג פירוס עצמו.[7]

הגדלת כוחה של ספרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אראוס היה המלך הספרטני הראשון שהפגין סממני שלטון הלניסטיים, כגון פאר חיצוני ובזבוז.[8] אמו חילוניס הוכתרה כמלכה, מה שלא היה מקובל עד אז בספרטה. הוא טבע מטבעות כסף מהמודל של אלכסנדר הגדול, וציין עליהן את שמו בלבד בלי שם עמיתו למלוכה.[9] הוא יזם מערכת ענפה של קשרי חוץ, המלך תלמי השני הקדיש לו פסל שהוצב בדלפי. בכתובת שעל הפסל נכתב: "המלך תלמי בן המלך תלמי, מכבד בפסל זה את אראוס בן אקרוטאטוס מלך הלקדמונים על שום הגותו טובות עליו ועל כלל ההלנים." תחת הנהגתו של אראוס הפכה ספרטה שוב למעצמה יוונית.[10]

המלחמה הכרמונידית ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 267 לפנה"ס פתח יווני בן העיר אתונה בשם כרמונידיס, במסע תעמולה נגד מוקדון.[11] תעמולה זו נתמכה בידי תלמי מלך מצרים ואחותו ארסינואי הראשונה והובילה לברית בין אתונה ספרטה ומצרים נגד מוקדון. הקואליציה הכריזה מלחמה על מוקדון שזכתה לשם "המלחמה הכרמונידית". נראה שחלקו של אראוס בארגון הקואליציה היה רב, שכן מאזור מרכז יוון שם פעלה אתונה לא הצטרפה כמעט שום עיר לברית. בעוד שמאזור הפלופונס שם פעל אראוס הצטרפו ערים רבות. אולם המצרים לא הצליחו להנחית כוחות בחופי אטיקה ואראוס לא הצליח לפרוץ דרך קורינתוס. הוא נהרג בשנת 265 לפנה"ס. לאחר מותו הלכה ונחלשה העזרה שקיבלו האתונאים והמצרים מהפלופונס והמרד הלך ודעך. בנו אקרוטאטוס השני מלך אחריו.[12]

אראוס והיהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר מקבים א מצויה איגרת שנשלחה מידי "אראוס מלך ספרטה" אל חוניו הכהן הגדול. באיגרת נאמר:

אראוס מלך ספרטה לחוניו כהן הגדול שלום. מצאנו כתוב בדברי הימים כי יושבי ספרטה והיהודים אנשים אחים המה ואברהם אב לשניהם. ועתה כי ידענו זאת, הואילו נא וכתבו לנו השלום לכם, וגם אנחנו נכתוב לכם. גורל אחד יהיה לכולנו, מקנינו וקניינינו יהיו לכם, ומקניכם וקנייניכם יהיו לנו, אנוכי שפטתי אל נכון להודיעכם את כל אלה.

מקבים א, כא - כד.

בספר מצויה גם האיגרת שהחזירו היהודים לאראוס שנים רבות לאחר מכן:

יונתן כהן הגדול וזקני העם והכוהנים וכל עם היהודים לאחיהם אנשי ספרטה שלום. הנה זה ימים רבים ואראוס מלככם שלח ספרים אל חוניו כהן הגדול לאמור כי אנשים אחים אנחנו, ככתוב במשנה הספר אשר מתחת. וחוניו שמח לקראת הציר אשר שולח, ויקח את ספר הברית והאהבה מידו. ועתה אם אמנם לא חסרנו דבר ותורת ה' אשר בידינו לתנחומים לנו. לא חדלנו משלוח לכם את מלאכינו אלה לחדש ולחזק את ברית האהבה והאחווה עמכם, פן נחשב כזרים בעיניכם כי ארכו הימים אשר שלחתם אלינו. לכן דעו נא כי כל שבת ומועד אשר נקריב בהם קרבן לאלוהים, ונזכרתם גם אתם על עולותינו ובתפילתנו, כאשר יאות להעתיר אל ה' בעד שלום האחים. כי בשלומם ובכבודם יגל וישמח לבנו. ואף כי צרות רבות ורעות עברו על נפשנו, כי נלחמנו עם כל המלכים מסביב אשר קמו עלינו להשחיתנו. לא עלה על לבנו להוגיע אתכם או את בעלי בריתנו לבקש עזרה מידם במלחמות האלה. כי ה' אלוהים היה בעזרנו, והצילנו מכף צרינו ויכניעם לפנינו. אולם בשלחנו כעת את מלאכינו את נומיניוס בן אנטיוכוס ואת אנטיפטר בן ישוע לאחינו בני רומא לחדש את ברית האהבה הנושנת עימהם. הפקדנו אותם ללכת גם אליכם לשאול בשלומכם, ולתת את הספר הזה בידכם, ולחדש את בריתנו אתכם. ואם ייטב בעיניכם תשיבו אותנו דבר.

מקבים א, ז - יט.

גם בספרו של יוסף בן מתתיהו קדמוניות היהודים מובאת האיגרת. אם כי חוקרים מודרניים מפקפקים בקיום תקשורת כזו. חוניו הנזכר הוא ככל הנראה חוניו הראשון, מכיוון שהוא היחיד שתקופת מלכותו חופפת פחות או יותר את תקופת מלכותו של אראוס. גם אראוס הנזכר הוא ככל הנראה אראוס הראשון, משום שלא ידוע על כהן גדול בשם חוניו שפעל בתקופת אראוס השני שהיה מלך שולי ולא חשוב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Plutarch. Lives. Translated by Bernadotte Perrin. Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1914-1926. 11 vols. Digitized copy in: penelope.uchicago.edu

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד גולן, "תולדות העולם ההלניסטי", עמ' 125.
  2. ^ יוסטינוס, ספר 24, 1.
  3. ^ פלוטארכוס, "חיי פירוס", 27, 1.
  4. ^ גולן, עמ' 141.
  5. ^ R. F. Willetts, Aristocratic Society in Ancient Crete, 2013, p. 235
  6. ^ גולן, עמ' 142.
  7. ^ גולן, עמ' 143.
  8. ^ Paul Cartledge and Antony Spawforth, Hellenistic and Roman Sparta, Routledge, second ed, 2002, p. 25
  9. ^ מטבעות ספרטניות
  10. ^ גולן, עמ' 317.
  11. ^ ראו את הכרזת כרמונידס באתר אוניברסיטת קולומביה בתרגום לאנגלית
  12. ^ פלוטארכוס, "חיי אגיס", 3.