ארבעת המוסקטרים (סרט, 1974)
| מבוסס על |
שלושת המוסקטרים  |
|---|---|
| בימוי |
ריצ'רד לסטר |
| הופק בידי |
אלכסנדר סלקיינד, פייר ספנגלר, איליה סלקיינד |
| תסריט |
ג'ורג' מקדונלד פרזר |
| עריכה |
ג'ון ויקטור סמית' |
| שחקנים ראשיים |
אוליבר ריד (אתוס) רוי קינאר (Planchet) ז'אן-פייר קאסל (לואי השלושה עשר, מלך צרפת) סיימון וורד (ג'ורג' וילרס, הדוכס הראשון מבקינגהם) ניקול קלפן (Ketty) סיביל דנינג ריצ'רד בריירס (לואי השלושה עשר, מלך צרפת) ג'וס אקלנד (D'Artagnan's father) Michael Gothard (ג'ון פלטון) צ'רלטון הסטון (Cardinal Richelieu) ג'רלדין צ'פלין (אן מאוסטריה) מייקל יורק (דאטרניאן) פיי דאנאוויי (מיליידי דה וינטר) ראקל ולש (קונסטנס בונסיו) פרנק פינלי (פורתוס) ריצ'רד צ'מברלין (ארמיס) כריסטופר לי (הרוזן דה רושפור) נורמן צ'אפל Gretchen Franklin ריצ'ארד אדאמס לוסי טילר טיירון קסידי לאון גרין Ángel del Pozo בוב טוד ריצ'רד אדמס טום ביוקאנן Gitty Darugar Eduardo Fajardo ג'ק ווטסון Oliver MacGreevy |
| מוזיקה |
לאלו שיפרין |
| צילום |
דייוויד ווטקין |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, פנמה, ספרד, ארצות הברית, אוסטרליה |
| חברה מפיצה |
פוקס המאה ה-20, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
31 באוקטובר 1974 |
| משך הקרנה |
108 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט הרפתקאות, סרט קומדיה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט פעולה, סרט סייפים נועזים, סרט רומנטי |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
ארבעת המוסקטרים (הידוע גם בשם ארבעת המוסקטרים: נקמתה של מיליידי; באנגלית: The Four Musketeers) הוא סרט משנת 1974 בבימויו של ריצ'רד לסטר ומהווה סרט המשך לסרטו משנת 1973, "שלושת המוסקטרים" ומהווה עיבוד לחלק השני של ספרו של דיומא משנת 1844 "שלושת המוסקטרים". 15 שנה לאחר השלמת ארבעת המוסקטרים, חלק גדול מהצוות חזר מחדש לצילומי "שובם של המוסקטרים" (1989), המבוסס באופן רופף על "אחרי עשרים שנה" (1845).
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך המלחמה האנגלו-צרפתית (1627–1629), שכללה דיכוי המורדים הפרוטסטנטים של לה רושל, ממשיך הקרדינל רישליה במזימותיו בכך שהורה לרוזן דה רושפור לחטוף את קונסטנס בונסיה, המלבישה של המלכה אן. מיליידי דה ווינטר הרעה, שרוצה לנקום במוסקטר הזוטר ד'ארטניאן, מפתה אותו כדי להעסיק אותו. עד מהרה הוא מגלה את טיבה האמיתי, וגם כי היא נשואה פעם לחברו המוסקטר אתוס, שלכאורה הרג אותה לאחר שגילה שהיא פושעת.
שלישיית המוסקטרים - אתוס, פורתוס ואראמיס - מצילים את קונסטנס ממאסר במעונו של רושפור בסנט קלוד ומביאים אותה לבטחה למנזר ארמנטיירס. דה וינטר שולחת לד'ארטניאן יין מורעל ופתק שנועד להונות אותו לחשוב שהשלישייה נכלאה בגלל שכרות. בדרכו לחלץ אותם, ד'ארטניאן מותקף על ידי רושפור ואנשיו. השלישייה מצטרפת לקרב ורושפור בורח. אחד מאנשיו נלכד ועונה לצורך קבלת מידע ומתגלה כי רישלייה הולך לפונדק דובקוט ליד לה רושל, אך אז שותה את היין המורעל ומת וחושף את המלכודת של דה ווינטר.
השלישייה ממשיכה לפונדק בו הם מרגלים אחר רישלייה. הקרדינל מורה לווינטר לאיים על הדוכס מבקינגהם בחשיפת הרומן שלו עם המלכה, כדי להרתיע אותו מלשלוח כוח סיוע שיסייע למורדים; היא תהרוג את הדוכס אם הוא לא מציית. בתמורה, דה ווינטר מבקשת צו, כדי שהיא תוכל להרוג את ד'ארטניאן וקונסטנס. רישלייה חותם על אחת כזו, בניסוח בצורה שאינה משאירה כל ראיות כנגד עצמו: "על פי פקודתי ולטובת המדינה, הנושא עשה את מה שנעשה."
לאחר שחשף את עצמו בפני דה ווינטר, אתוס לוקח ממנה את צו המוות ומאוחר יותר מספר לד'ארטניאן על המזימה. ד'ארטניאן שולח את משרתו פלאנשט להזהיר את הדוכס. באנגליה דה וינטר מבקשת מבקינגהם לא לעזור למורדים, אך הוא מסרב. דה ווינטר מנסה להתנקש בחייו, אך היא נלכדת. בקינגהאם ומשרתו ג'ון פלטון כולאים אותה במגדל לונדון, אך היא מפתה את פלטון ומשכנעת אותו שבקינגהם הוא האויב שלו. פלטון עוזר לה לברוח ולחזור לצרפת ואז רוצח את בקינגהאם לפני שפלאנשט מספיק להזהיר אותו. זמן קצר לאחר מכן לה רושל נכנעת.
רושפור ודה ווינטר עדיין מתכוננים להרוג את ד'ארטניאן וקונסטנס. הם כובשים את המנזר בארמנטיירס ונלחמים בכל ארבעת המוסקטרים כשהם מגיעים. בזמן שרושפור ואנשיו מחזיקים את המוסקטרים, דה וינטר חונקת את קונסטנס. אתוס לוכד את דה ווינטר; ד'ארטניאן מנהל קרב עם רושפור וככל הנראה הורג אותו (אם כי מתגלה בסרט ההמשך שהוא שרד). ארבעת המוסקטרים גוזרים את דה וינטר למוות בעריפת ראש, והם שוכרים תליין להוציא לפועל את העונש. לאחר מכן הם נעצרים על ידי שומרי הקרדינל.
רישלייה מאשים את ד'ארטניאן ברצח והריגת משרתת של המדינה, אך ד'ארטניאן מראה לו את צו המוות החתום, שנראה כי בשל הניסוח המעורפל שלו, מאשר את פעולותיו של ד'ארטניאן. הקרדינל מובס ומתרשם למדי מההישג של ד'ארטניאן, ומציע לו להפקיד עבורו או על אחד משלושת חבריו להיות קצין. אתוס, פורתוס ואראמיס כולם דוחים את ההצעה וד'ארטניאן מועבר לפקד על המוסקטרים.
שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מייקל יורק בתפקיד ד'ארטניאן
- אוליבר ריד בתפקיד אתוס
- פרנק פינליי בתפקיד פורטוס
- ריצ'רד צ'מברלין בתפקיד ארמיס
- ז'אן-פייר קאסל בתפקיד לואי ה -13
- ג'רלדין צ'פלין בתפקיד אן אוסטריה
- צ'רלטון הסטון כקרדינל רישלייה
- פיי דאנוויי בתפקיד מילאדי דה וינטר
- כריסטופר לי בתפקיד הרוזן דה רושפור
- ראקל וולש בתפקיד קונסטנס בונאסיו
- רוי קינאר כפלאנשט
- מייקל גות'ארד בתפקיד פלטון
- סיביל דנינג בתפקיד יוג'ני
- ניקול קלפן בתפקיד קיטי
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך ההפקה על שלושת המוסקטרים הבינו המפיקים שהפרויקט היה כה ארוך, עד שהם לא יוכלו להשלים אותו כמתוכנן בתחילה - כאפוס דרכים - ועדיין להוציא את הסרט בתאריך השחרור שהוכרז. לכן התקבלה ההחלטה לפצל את הפרויקט לשני סרטים וכך יצאו שני החצאים בתור "שלושת המוסקטרים" ו"ארבעת המוסקטרים" בהפרש של חצי שנה.
מרבית השחקנים לא התלהבו מכך שעבודתם בצילומים הארוכים שימשה ליצירת סרט נפרד לחלוטין, בעוד ששילמו להם רק עבור עבודה על סרט אחד. תביעות הוגשו מטעם התורמים לסרט להשגת המשכורות וההטבות הקשורות לסרט שני שלא הוזכר בחוזים המקוריים. בכל חוזי העבודה של שחקני גילדת שחקני המסך יש כעת מה שמכונה "סעיף סלקינד", הקובע כמה סרטים נעשים, כדי להימנע ממצב כזה בעתיד.[1][2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"ארבעת המוסקטרים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"ארבעת המוסקטרים", באתר נטפליקס
"ארבעת המוסקטרים", באתר AllMovie (באנגלית)
"ארבעת המוסקטרים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"ארבעת המוסקטרים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Russo, Tom (2004-04-09). "Franchise This". Entertainment Weekly. נבדק ב-2010-10-10.
- ^ Salmans, Sandra (1983-07-17). "FILM VIEW; THE SALKIND HEROES WEAR RED AND FLY HIGH". The New York Times. נבדק ב-2010-10-10.
