ארבע לשונות גאולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארבע לשונות של גאולה הן הביטויים שאומר הקב"ה למשה בספר שמות, המבטאים את שלבי גאולת עם ישראל משעבוד מצרים, כפי שבאו לידי ביטוי ביציאת מצרים. לדעת רבי יוחנן בשם רבי בנייה המובא בתלמוד הירושלמי, ארבע הלשונות האלו הן המקור לשתיית ארבע כוסות בליל הסדר.

פירוט ארבע הלשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבע הלשונות נקראות בקיצור: "והוצאתי", "והצלתי", "וגאלתי", "ולקחתי" והן מופיעות בתורה:

(ו) לָכֵן, אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אֲנִי ה'! וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם, וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. (ז) וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם.

יש שביארו[1] כי ארבע לשונות אלו מבטאות רבדים שונים של חירות כך שהם שלבים זה על גבי זה בתהליך הגאולה.

הלשון החמישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש שאמרו שישנה גם לשון גאולה חמישית, הכתובה בפסוק שלאחר מכן:

(ח) וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'.

כנגד לשון זו יש שנהגו לשתות או להניח בליל הסדר כוס חמישית הנקראת "כוסו של אליהו". ואשר רומז בין היתר על הגאולה העתידה בהיותו מבשר הגאולה.

הלשונות כמקור לארבע כוסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסח ישנו חיוב לשתות ארבע כוסות יין בליל הסדר. טעם התקנה לא מופיע בתלמוד הבבלי. אולם בתלמוד הירושלמי מופיע:

מניין לארבעה כוסות? רבי יוחנן בשם ר' בנייה: כנגד ארבע גאולות... והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי. רבי יהושע בן לוי אמר: כנגד ארבעה כוסות של פרעה... רבי לוי אמר: כנגד ארבעה מלכיות. ורבנן אמרי: כנגד ד' כוסות של פורענות שהקב"ה עתיד להשקות את אומות העולם... וכנגדן עתיד הקב"ה להשקות את ישראל ארבעה כוסות של נחמות...

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק הלוי, ארבע לשונות של גאולה, באתר "ישיבה"
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.