ארגון העמים ולאומים שאינם מיוצגים
 | |
 | |
 | |
| דגל ארגון העמים ולאומים שאינם מיוצגים | |
| מדינה |
הולנד  |
|---|---|
| משרד ראשי | וושינגטון די. סי., ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
11 בפברואר 1991 – הווה (35 שנים) |
| פרסים והוקרה |
פרס פטרה קלי (1998) |
| https://unpo.org/ | |
  | |
ארגון העמים ולאומים שאינם מיוצגים (באנגלית: Unrepresented Nations and Peoples Organization, UNPO) הוא ארגון בין-לאומי המאחד תנועות לאומיות, ממשלות גולות ומדינות שההכרה בהן מוגבלת שאינן חברות בארגונים בין-לאומיים אחרים, ובראשם האו"ם. הארגון הוקם בארמון השלום בהאג, הולנד, ב-11 בפברואר 1991.[1][2]
הארגון מייעץ, מכשיר ופועל מול הקהילה הבין-לאומית בנוגע לזכויותיהם של העמים ולאומים שאינם מיוצגים בארגונים בין-לאומיים והוא מייצג מעל 45 קבוצות אתניות, הכוללות מעל 300 מיליון איש ברחבי העולם.
חלק מחברי הארגון זכו להכרה ועצמאות ופרשו מהארגון לאחר קבלתם לאומות המאוחדות, כמו: ארמניה, אסטוניה, לטביה, גאורגיה, מזרח טימור ופלאו.[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארגון נוסד על ידי מנהיגים של תנועות להגדרה עצמית, בהם לינארט מאל (אנג') מ"קונגרס אסטוניה", ארקין אלפטקין (אנג') מ"מזרח טורקסטן", ולודי גיארי (אנג') מטיבט, יחד עם היועץ המשפטי ד"ר מיכאל ואן ואלט ואן פראאג (הול') ויועצו למשפט בין-לאומי של הדלאי לאמה ה־14. המייסדים היו נציגים של תנועות לאומיות מאסטוניה, לטביה, טיבט, הטטרים של קרים, ארמניה, גאורגיה, טטרסטאן, מזרח טורקסטן, מזרח טימור, האבוריג'ינים של אוסטרליה, אזור הקורדילרה בפיליפינים, המיעוט היווני באלבניה, כורדיסטן, פלאו, טאיוואן ומערב פפואה. מטרת יסוד מרכזית של הארגון הייתה, ונשארה, להעביר מסר בסיסי של אי-אלימות וסובלנות בין-אתנית לנוכח דיכוי שקיים מול מיעוטים.[4][5]
מטרות הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטרתו העיקרית של הארגון היא לקדם את הזכות הבסיסית לאוטונומיה ולהגדרה עצמית של כל עם, לאום וקהילה, תוך שאיפה לעולם שבו קולה של כל אומה ועם יישמע, יוערכו ויזכה לכבוד. הארגון חותר לעתיד שבו זכויות יסוד ובהן החופש לקבוע את המעמד הפוליטי ולחתור לפיתוח כלכלי, חברתי ותרבותי, יובטחו לכל בני האדם באשר הם.
כדי להגשים את יעדיו, מקדם הארגון סולידריות והחלפת ידע בין עמים חסרי ייצוג, באמצעות פלטפורמה גלובלית ייחודית. הארגון מחזק יוזמות בין-אזוריות ונוטל חלק בדיאלוג עם הקהילה הבין-לאומית, ובכך תורם לבניית עולם של שלום, דמוקרטיה, שוויון וקיימות.
פעילות הארגון מדגישה את חשיבות ההתנגדות הבלתי-אלימה לדיכוי, תוך מתן דגש מיוחד לשילוב קבוצות מודרות, ובפרט צעירים ונשים, בתהליכי קבלת החלטות וכן להשתתף בדיון העולמי בנושאים סביבתיים וגאופוליטיים שעל המדוכה.[4]
הארגון יוזם שיתופי פעולה אסטרטגיים עם גופים שותפים, מוסדות אקדמיים וגורמים בין-לאומיים, כדי להגביר את המודעות להפרות שלזכויות אדם ומסייע לחבריו להשמיע את קולם בזירה הבין-לאומית.[4]
אמנת הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברי הארגון מחויבים לחמשת העקרונות המעוגנים באמנתו:[6]
- זכות שווה להגדרה עצמית: הזכות להגדרה עצמית היא זכות אדם בסיסית, המאפשרת לעמים לעצב את עתידם הפוליטי, החברתי והתרבותי.
- שמירה על סטנדרטים בין-לאומיים של זכויות אדם: זכויות האדם הן נורמות אוניברסליות שמגינות על כל פרט מהפרות פוליטיות, משפטיות וחברתיות.
- קידום פלורליזם דמוקרטי ודחיית טוטליטריות וחוסר סובלנות דתית: פלורליזם דמוקרטי מדגיש אחריות, שקיפות, שיתוף ודיאלוג בין דעות שונות.
- עידוד אי-אלימות ודחיית טרור כאמצעי מדיני: הארגון מקדם התנגדות שקטה וסובלנות בין-אתנית במקום אלימות פוליטית.
- הגנה על הסביבה הטבעית: שמירת הסביבה היא הבטחת המשכיות תרבותית, והקהילות המקומיות הן השומרות הטבעיות של הידע האקולוגי.
חברי הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]להלן רשימת חברי ה-UNPO.[7]
חברים שהוכרו על ידי לפחות מדינה אחת החברה באומות המאוחדות מסומנות ב-(*)
| חברים | תאריך הצטרפות | הגוף המייצג |
|---|---|---|
| אהוואז | 14 בנובמבר 2003 | מפלגת הסולידריות הדמוקרטית של אהוואז |
| אוגדן | 6 בפברואר 2010 | חזית השחרור בלאומית של אוגדן |
| אוגני | 19 בינואר 1993 | התנועה להישרדות אנשי אוגני |
| אורומו | 19 בדצמבר 2004 | החזית לשחרור אורומו |
| אזרבייג'ן הדרומית | 2 בפברואר 2007 | המפלגה הדמוקרטית של דרום אזרבייג'ן |
| איי מאלוקו הדרומיים | 6 באוגוסט 1991 | הרפובליקה של איי מאלוקו הדרומיים |
| אנובון (אנג') | 14 במאי 2024 | Ambô Legadu |
| אפריקאנרים | 15 במאי 2008 | Freedom Front Plus |
| אצ'ה | 11 בפברואר 1991 | Acheh-Sumatra National Liberation Front |
| אשורים | 6 באוגוסט 1991 | התאחדות האשורים העולמית |
| בלוצ'יסטן | 1 במרץ 2008 | המפלגה הלאומית של בלוצ'יסטן (מנגל) |
| בארוטסלנד (אנג') | 23 בנובמבר 2013 | ברית החופש הלאומית של בארוצה |
| בטוואה | 17 בינואר 1993 | ארגון היוזמה האפריקאית לקידום האנושות |
| בלה | 6 ביוני 2017 | האגודה המאלית לשימור תרבות בלה |
| ביאפרה | 31 ביולי 2020 | התנועה למימוש מדינת ביאפרה הריבונית/תנועת העצמאות של ביאפרה |
| בריטני | 8 ביוני 2015 | Kelc’h An Dael |
| גואם | 31 ביולי 2020 | ממשלת גואם |
| גילגיט-בלטיסטן | 20 בספטמבר 2008 | הברית הדמוקרטית של גילגיט-בלטיסטן |
| המונג (אנג') | 2 בפברואר 2007 | Congress of World Hmong People |
| הדלתא של הניגר | 1 ביוני 2023 | התנועה העממית של הדלתא של הניגר |
| המונגולים הדרומיים | 2 בפברואר 2007 | מרכז המידע לזכויות אדם של המונוגוליים הדרומיים |
| וושינגטון די. סי. | 4 בדצמבר 2015 | המשלחת לקונגרס להענקת מעמד מדינה למחוז קולומביה |
| זמבסיה (אנג') | 31 ביולי 2020 | תנועה להישרדות העמים של זמבסיה |
| חראטין | 18 בספטמבר 2011 | Initiative de Résurgence du Mouvement Abolitionniste en Mauritanie |
| טאיוואן (*) | 11 בפברואר 1991 | המוסד הטאווואני לדמוקרטיה |
| טיבט | 11 בפברואר 1991 | הממשלה הגולה של טיבט |
| יורובה | 31 ביולי 2020 | הקונגרס העולמי של היורובה |
| כורדים איראניים | 2 בפברואר 1007 | המפלגה הדמוקרטית של כורדיסטן האיראנית ומפלגת קומאלה של כורדיסטן האיראנית |
| מזרח טורקסטן | 11 בפברואר 1991 | קונגרס האויגרים העולמי |
| מערב בלוצ'יסטן | 26 ביוני 2005 | המפלגה הלאומית של בלוצ'יסטן |
| מערב טוגולנד | 2017 | מוסד קבוצת הלימוד המולדת |
| מערב פפואה | 11 בפברואר 1991 | מרכז זכויות האדם של מערב פפואה |
| נגהאלים | 23 בינואר 1993 | המועצה הלאומית-סוציאלית של נגהאלנד |
| סומלילנד (*) | 19 בדצמבר 2004 | ממשלת סומלילנד |
| סינד | 19 בינואר 2002 | הקונגרס הסינדי העולמי |
| קביליה | 6 ביוני 2017 | MAK-Anavad |
| קמר קרום | 15 ביולי 2011 | פדרציית הקמרים קמפוצ'אה-קרום |
| שטחי הגבעות של ציטג'ונג | 6 באוגוסט 1991 | פרבטיה צ'טגראם ג'אנה סמהטי סמיטי |
| קטלוניה | 14 בדצמבר 2018 | האספה הלאומית הקטלנית |
| הטטרים של קרים | 11 בפברואר 1991 | מילי מג'ילס |
נשיאי האספה הכללית
- לינראט מאל – (אסטוניה) 1991–1993
- ארקין אלפטקין – (אויגורים) 1993–1997
- סייף שריף חמד – (זנזיבר) 1997–2001
- ג'ון ג'יי נימרוד – (אשורים) 2001–2005
- גוראן הנסון – (סקניה) 2005–2006
- Ledum Mitee – (Ogoni) 2006–2010
- נגוואנג צ'ופל דראקמרגיאפון – (טיבט) 2010–2015
- נאסר בולאדאי – (מערב בלוצ'יסטן) 2015–2022
- עדנה אדן איסמעיל – (סומלילנד) מאז 2022
מנהלים בכירים מיוחדים
- קרל פון הבסבורג – (אוסטריה) 19 בינואר 2002 – 31 בדצמבר 2002
- מרסה מוניה קאנו – (קטלוניה) 1 באוקטובר 2021 – נוכחי (משמש כמזכיר כללי זמני מאז 2023)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ארגון העמים ולאומים שאינם מיוצגים (באנגלית)
ארגון העמים ולאומים שאינם מיוצגים, ברשת החברתית פייסבוק
ארגון העמים ולאומים שאינם מיוצגים, ברשת החברתית X (טוויטר)
ארגון העמים ולאומים שאינם מיוצגים, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Wayback Machine, www.worldstatesmen.org
- ↑ UNPO: About UNPO, www.unpo.org
- ↑ Barbara Crossette, Those Knocking, Unheeded, at U.N.'s Doors Find Champion, nytimes.com, Dec. 18, 1994
- 1 2 3 UNPO 20th Anniversary Publication, unpo.org, 11 February 2011
- ↑ World's wanna-be republics find a home with UNPO, gluckman.com
- ↑ UNPO COVENANT 2023, unpo.org, 2023
- ↑ Current members, unpo.org