ארגון יוצאי מרכז אירופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ארגון יוצאי מרכז אירופה הוא עמותה ישראלית הפועלת למענם של יוצאי ארצות מרכז אירופה - גרמניה, אוסטריה, צ'כיה, שווייץ וצאצאיהם, אשר גרמנית היא שפתם ומורשת תרבותם. הארגון נוסד בשנת 1932 בשם "התאחדות עולי גרמניה".

לוגו הארגון

פעילויות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפעל לעזרה הדדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"המפעל לעזרה הדדית" - (מ.ע.ה.), הוקם בשנת 1941 לשם סיוע לנזקקים. המפעל מגייס כספים באמצעותם מתאפשר הסיוע. רבים מהנתמכים מבוגרים מאד, ניצולי שואה, עריריים וחולים. הסיוע מתבצע על ידי תמיכה כספית חודשית קבועה, על ידי תמיכה כספית על פי צורך, או על ידי רכישת סעודי, מכשור רפואי, תרופות, ארוחות וכיוצא בזה. כמו כן, תומך המפעל לעזרה הדדית בקשישים הנמצאים בבתי ההורים של הארגון. המפעל עובד בשיתוף ועידת התביעות העולמית של הארגונים היהודיים ומוכר על ידה כארגון המטפל ומסייע ליוצאי אוסטריה בתביעות לפיצויים ממשלת אוסטריה.

טיפול בקשישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון יוצאי מרכז אירופה היה הראשון לדאוג לחברי הקהילה המתבגרים והיה בין חלוצי הטיפול הגריאטרי המודרני בחברה הישראלית. באמצעות בארגון פועלים תשעה בתי הורים בהם שוהים כ-850 דיירים[דרוש מקור]. בבתי ההורים דיור לדיירים עצמאיים, מחלקות תומכות לאוכלוסייה הזקוקה להשגחה מוגברת ומחלקות סעודיות.

פעילות חברתית תרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון מפעיל כיום שלושה סניפים הפועלים בשלוש הערים הגדולות, מרכזים את עיקר פעילות הארגון בקהילה ומהווים את המרכז החברתי - תרבותי לחברי הארגון. פעילויות הסניפים כוללות בין השאר: פעילות התנדבותית כגון הפעלת "קו חם", איתור חברים הזקוקים לסיוע לסוגיו, חיבור לגורמים מתאימים מקצועיים ומתנדבים, מפגשים חברתיים-קהילתיים, ופעילות תרבות מגוונת - חוגים, טיולים והרצאות. בפעילות זו משתתפים מדי שנה אלפי משתתפים, מכל הגילים.

"נוע"ם"[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוע"ם (נוער עולי מרכז אירופה), היא זרוע של ארגון יוצאי מרכז אירופה שהוקמה ב-1998 במטרה לתת מענה מתאים וסיוע בקליטה על פי המאפיינים הנדרשים לעולים חדשים מארצות מרכז אירופה דוברות גרמנית. בנוע"ם חברים כיום כ-800 עולים צעירים. פעילות נוע"ם מכוונת לקהל העולים החדשים יוצאי הארצות דוברות גרמנית וכן לשוהים בארץ באופן ארעי כסטודנטים, לבני משפחות העולים בקהילות בחו"ל ולמתעניינים בעליה.

מלגות לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון, באמצעות המפעל לעזרה הדדית, מעניק מדי שנה מלגות לימודים לסטודנטים ותלמידי מחקר בני הדור השני והשלישי. בין השנים 2012-2002 העניק הארגון למעלה מ-200 מלגות בסכום כולל של כמיליון ורבע ש"ח.[1]

בטאון 'MB-יקינתון' ועיתונים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטאון MB-יקינתון נוסד ב-1932 ומופיע ברצף ללא הפסקה מאז ועד היום. בביטאון כתבות העוסקות בנושאי חברה ותרבות, בנושאי מורשת וסיפורים אישיים. כמו כן מקדם הביטאון טיפול בנושאים חברתיים, מעודד פעילות התנדבות, מספק מידע שוטף על פעילות הארגון.

מקור ראשי התיבות MB במילה MitteilungsBlatt (המילה הגרמנית ל"ידיעון"), שהיה שמו של העיתון עד 1985.

בשנות ה-40 של המאה ה-20 הוציא הארגון כתב עת שנקרא "עמודים". עורכו היה דר' משה טאובר (לימים תבור).[2]

בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 הוציא הארגון עיתון יומי בשפה העברית בשם "זמנים". עורכו של העיתון היה אורי אפשטיין, העיתון יצא באופן סדיר עד 1955 ואחרי תקופה בה הופיע באופן לא סדיר - נסגר.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון יוצאי מרכז אירופה מקיים בשנים האחרונות פעילות נרחבת לשימור מורשת העלייה החמישית ולהנחלתה ומניח את היסודות להעמקת הפעולות בתחומים אלה. מתבצעת פעילות ענפה לסיפור פועלם של היהודים יוצאי ארצות מרכז אירופה בתחומים שונים בארץ ישראל והשפעתם על עיצוב צביונה ופיתוחה של מדינת ישראל.

במסגרת זו מתקיימת שותפות עם המוזיאון ליהדות דוברת הגרמנית, בתפן בגליל המערבי; בשנת 2005 נחנך "המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית – מרכז למורשת הייקים" במתכונתו הנוכחית המחודשת במסגרתה מסופר סיפור העלייה החמישית, כולל מצגות אינטראקטיביות, תערוכות מתחלפות, מרכז תיעוד וכן סמינרים וכנסים. במוזיאון הפתוח כמאה אלף מבקרים בשנה המקבלים הדרכה.

הארגון יוזם פעולות תיעוד ושימור ומסייע למימושן. ביניהן: ראיונות הצלה מוקלטים ומצולמים עם וותיקי העלייה החמישית, פרויקט "פנקס הייקים" - רישום העולים מימי העלייה החמישית ועד קום המדינה, וסיוע בקליטת ארכיונים פרטיים וניתובם למוסדות תיעוד ומחקר.

כמו כן מקיים הארגון שיתופי פעולה פוריים עם גופים נוספים הקרובים לו או משיקים לתחומי פעילותו, כגון ייזום הקמת מכון ליאו בק על ידי יוצאי גרמניה, שיתוף פעולה באירועי תרבות עם משכנות שאננים, בית התפוצות, מכון גתה, מוסדות אקדמיים שונים, וכיוצא בזה.

הצלחות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון יוצאי מרכז אירופה מתייחד בכך שפועל על פני רצף של עשרות שנים תוך גילוי יכולת התאמה לנסיבות משתנות אולם בלי לוותר על עקרונות היסוד שלו. הארגון מצליח לסייע באופן משמעותי בהתמדה וברצף, לאלפי נזקקים.

הארגון מהווה מקום מפגש לאנשים מרקע סוציואקונומי מגוון, מערים מרכזיות ומהפריפריה ומתחומי השכלה ועיסוק מגוונים. המשותף לאנשים אלה הוא סולם הערכים של יוצאי מרכז אירופה ויישום ערכים אלה בפעילות התנדבותית, תוך הקפדה על סולידאריות חברתית ושותפות במפעל הציוני כולו.

הארגון מעודד פעילות התנדבות, משמר ומפתח בהצלחה במשך עשרות רבות בשנים פעילות זו, כולל הנחלתה לדורות השני והשלישי. כמו כן מצליח הארגון לאורך עשרות שנים לגייס לפעילות התנדבות אנשים ידועים ובעלי השפעה מכל תחומי העשייה: הכלכלה והתעשייה, האמנות והתרבות, המשפט, המדע, האקדמיה והחינוך, הביטחון הדיפלומטיה והמנהל הציבורי, התקשורת וכיוצא בזה. הארגון מצליח להשפיע על עיצוב ויישום מדיניות וחקיקה ופועל בהצלחה למימוש זכויותיהם של ניצולי שואה ועולים ותיקים בארץ ובעולם. נציג מטעם הארגון הוא חבר קבוע ב"פורום הארגונים להשבת רכוש נפגעי השואה", שקידם את החקיקה העוסקת בהשבת רכוש נפגעי השואה.

הארגון מקיים פעילות בנושאי הנחלת מורשת עולי מרכז אירופה, בה משתתפים עשרות אלפי אנשים במסגרות השונות.

יו"ר נשיאות הארגון, ראובן מרחב, נבחר ליו"ר האקזקוטיבה של ועידת התביעות העולמית (ההתארגנות המרכזית של העם היהודי למימוש תביעות מממשלות וגופים באירופה לשם מתן סיוע וטיפול לניצולי השואה).

מיקום הפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סניפי הארגון ומרבית המתנדבים בירושלים, תל אביב וחיפה. מקבלי סיוע - בכל רחבי הארץ: בערים, ביישובי הפריפרייה, במושבים ובקיבוצים. פעילות לעידוד וקליטת עולים מתבצעת בארץ ובחו"ל בקהילות בארצות דוברות גרמנית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של ארגון יוצאי מרכז אירופה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי פרסום עצמי של הארגון
  2. ^ כתב העת עמודים של תנועת הקיבוץ הדתי התחיל לצאת רק אחרי סגירת כתב העת של היקים