ארגונאוטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארגונאוטיקה
Ἀργοναυτικά
Georg Pencz Jason und Medea.jpg
מידע כללי
מאת אפולוניוס מרודוס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור יוונית עתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה שירה אפית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ארגונאוטיקה (ביוונית: Ἀργοναυτικά, בלטינית: Argonautica) פירושו "מסע הספינה ארגו". היא שירה אפית יוונית מסוגת סיפור הירואי, מן התקופה ההלניסטית, אשר נכתב בידי אפולוניוס מרודוס, בן המאה ה-3 לפני"הס. יצירת האורגונאוטיקה ביחד עם השירה ההומרית והֵסִיוֹדוֹס, היא אחת היצירות הבודדות ששרדו בשלמותם לארוך היסטוריה. האפוס הקצר (5,835 שורות), ביחס לשירה ההומרית, תחום בתוך ארבעה ספרים. מספרת על אודות מסע יאסון וגיבורי הפוליס ארגו, בחיפוש גיזת הזהב ועל פרשית האהבה בין יאסון ומדאיה. ליצירה הייתה השפעה רבה על המשוררים, אשר באו אחריה כגון קטלוס ואובידיוס. הסיפור המיתולוגי של ארגונאוטים מתקיים דור אחד בלבד לפני הסיפור המיתולוגי של הומרוס - היא מלחמת טרויה. בשנת 2017 יצא הספר בהוצאת מאגנס, בתרגום לעברית של אברהם ארואטי, שכתב גם מבוא והוסיף הערות ומפתח שמות[1].

ספר ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הראשון נפתח בהודיה לאל אפולו אל ראשית מסעם של הארגונאוטים מיוון ובפנייה מובא הסבר מדוע דווקא בחרו במסע ולאן. לאחר מכן, מופיע קטלוג הגיבורים, דהיינו הסבר על מקורותיו של כל גיבור וגיבור אשר מתלווה אל יאסון בדרכו למצוא את גיזת הזהב הנמצאת בים פונטוס (הים השחור). הספר הראשון דן בעיקר בראשית מסעם בים וסיפוריו של הרקולס ופולימפוס המחפשים את האורגונוטים, אשר יצאו למסע בלעדיהם. הספר הראשון מסתיים בהגעתם של הגיבורים אל אדמתם של הבבריקים.

ספר שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

האורגונוטים מצליחים להביס את הבבריקים וממשיכים במסעם בכיון אל יעדם בקולכיס (היא אזור גאורגיה של היום). במהלך המסע הם עוברים בארצם של האמזונות וגם נלחמים כנגד ההרפיות, אשר כמעט מוליכות את ספינת הגיבורים להתנגש בסלעים. לאורך מסעם בים השחור, האל אפולו מתגלה בעיניהם ומדריך אותם במסעו. לאחר שמצליחים האורגונוטים לגשר את ציפורי האי ארס הם פוגשים את בני פריקסוס, אשר עוזרים להם להגיע אל ידעם לקוליכיס.

ספר שלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר השלישי האורוגנוטים כבר נמצאים בקוליכיס. האלות הרה ואתנה מבקשות את עזרת של אפרודיטה, ובשל כך, אפרודיטה מורת על בנה ארוס, לירות חצי אהבה אל גופה של מדיאה. הארגונוטים אינם מצליחים למצוא את גיזת הזהב, ולכן שב יאסון אל ספינתו. אולם מדיאה חולמת בלילה על כלקיופה המבקשת ממנה לסייע ליאסון. מדיאה נסערת מכך ויצאת אל עבר מקדשה של הקטה, סבת של מדיאה. יאסון במקביל עושה גם הוא את דרכו למקדש האלה. והשניים נפגשים. יאסון ומדיאה מתכננים כיצד להשיג את גיזת הזהב.

ספר רביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזכורים נוספים של המיתוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיתוס על יאסון ועל אהבת מדיאה היה מוכר בקרב יוונים, שנים רבות לפני ימיו של אפולוניוס. עוד ביצירה ההומרית וגם אצל היסודיוס מוזכר המיתוס על יאסון ומסעו ועל אהבתה של מדיאה, האיליאדה מזכירה לנו את סיפורו של אונאוס, בנם של יאסון והפסיפילה. (האילאידה, שיר 7 שורות 468.) כמו כן, מסעות האורגונטים מוזכרים בהרחבה באודיסאה.

שם לא תימלט כל-ספינה מצי בני-האדם, כי תבוא:
אפס שברי אניות וגוויות בני-אנוש נטבעים.
יחדו ישאו הגלים וסערו באש האבדון.
אחת היא אניה מפליגה בימים שם עברה -
ארגו הנודעה לכל בשובה מפקד את איאטס:
היו הגלים משכילים גם אותה אל נוכח הצוקים,
ולולא שלחתה הרה בשלום, כי יקר יאסון ללבה.
(אודיסיאה, שיר 12 שורות 61 - 72)

בנוסף נזכרת האגדה גם אצל המשורר הסיודוס, המזכיר בתאוגוניה (טורים 1002 - 992) את מסעו של יאסון ונישואיו למדיאה.

המעשים עת בן אסון כלה, עמל והפרך,
עלילות הרבות שצוהו המלך פליאס,
מלך גדול, עז פנים, בן שחץ, עריץ וגס רוח.

בנוסף המחזאי אוריפידס הקדיש מחזה שלם על מערכת יחסיהם של מדיאה ויאסון, במחזה - "מדיאה".

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארגונאוטיקה, אפוליוניוס איש רודוס: תרגם מיוונית: אברהם ארואטי. ירושלים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2017.
  • אוריפידס, מדיאה. תרגם מיוונית אהרן שבתאי. הוצאת שוקן, 2009.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]