ארדאריק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ארדאריק או ארדאריך ( Ardaric או Ardarich) (? - בערך 460) היה מלך של העם המזרח-גרמאני של הגפידים במאה ה-5. אחרי מותו של אטילה, מלך ההונים, שעם בני חסותו נמנה, עמד בראש המרד של השבטים הגרמאנים נגד שלטון ההונים והקים את ממלכת הגפידים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין פרטים על צעירותו. יש להניח כי היה בן למשפחת אצילים מקרב הגפידים, עם מזרח-גרמאני המוזכר לראשונה בספרו של יורדנס "ממוצאם ומעשיהם של הגותים".

תחת שלטון אטילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילה היה ארדאריק בן חסות של מלך ההונים, אטילה. כנראה נמנה ארדאריק עם מקורביו של המלך ההוני ונהנה מהשפעה רבה בחצרו. יורדנס מזכיר את שמו של ארדאריק כבן הברית ובן החסות החשוב ביותר של אטילה [1] בעת מתקפתו על האימפריה הרומית המערבית בשנת 451. אולם בקרב במישורים הקטאלונים או "קרב מאוריאקום" בצפון-גאליה נחסמה התקדמות ההונים בידי הרומאים ובני בריתם בפיקודו של פלביוס אאטיוס. יורדנס מספר כי "המלך המפורסם של הגפידים, ארדאריק, היה שם עם צבא אין ספור, ובגלל נאמנותו הגדולה לאטילה, היה שותף בתוכניותיו. בעיני אטילה ... היה הוא וואלאמיר, מלך האוסטרוגותים, מעל כל המפקדים". [2] גם אחרי הכישלון והנסיגה בקרב זה, נותרו הגפידים ומלכם נאמנים למלך ההוני. כשאטילה יצא לפלוש לאיטליה, ארדאריק ולוחמיו כבשו בשבילו את אקוויליה,פאוויה ומילאנו. אך בגלל פריצת מגפה נאלצו ההונים גם הפעם לסגת אחורה למישור הפאנוני. שם נפטר אטילה בשנת 453.

מרד הגפידים והקרב על נהר נדאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי מות אטילה, עלה לשלטון בנו אלאק (Ellak). בתמיכת מפקד הצבא, אונגסיוס, (Onegesius), ביקש להשליט שלטון יחיד ומוחלט לפי דגם אביו. שני אחיו, דנגיזיק וארנאק התנגדו לשאיפותיו ודרשו למלוך בעצמם על חלק מהשבטים. בנסיבות אלה, העמיד עצמו ארדאריק בראש המרד של העמים המזרח -גרמאניים שבמרחב שבין הדנובה ובין קשת הרי הקרפטים, - גפידים, הרולים, סקירים, רוגים וחלק מהגותים המזרחיים (אוסטרוגותים), בראשותם של האחים תיאודימיר, ואלאמיר ווידימיר, נגד ההונים בראשות אלאק. בקרב על נהר נדאו הוא נחל ניצחון מכריע ואלאק עצמו נפל בלחימה.

מחוזקים במעמדם, לפי דברי יורדנס, פנו הגפידים לקיסר הרומי וביקשו "לא יותר משלום וממתנה שנתית" כערבות לברית הידידות ביניהם, ורומא נענתה לבקשתם.

לא ידועים פרטים על המלך ארדאריק עצמו אחרי הקרב בנהר נדאו.

מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההישג המידי של ארדאריק היה השתלטות עמו על החלק המערבי של דאקיה. בעקבות התבוסה בנהר נדאו התפוררה הממלכה הרופפת למדי של ההונים וקמה במקומה ממלכת הגפידים, גם היא לא מאוד מלוכדת, בשטח בין דנובה, טיסה, אולט וקרפטים. היא החזיקה מעמד עד המאה ה-6. גם העמים השונים ה"מזרח אירופיים" שהיו חלק בקואליציה ההונית התפלגו, מה שהפחית באותן השנים את חששות אימפריה הרומית המזרחית מפני פלישה ברברית. בעוד שהאימפריה הרומית המערבית התרסקה אחרי שנת 476, האימפריה הביזנטית המשיכה להתקיים כמעט עוד אלף שנה.

לפי האגדה היה נשוי ארדריק לאסקאם, אחת מבנותיו או נכדותיו של אטילה ונולדו לו ממנה שני בנים: אלמונד וטראפסטילה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Charnock, R.S. "The Peoples of Transylvania." Journal of the Anthropological Society of London 7 (1869).
  • Horworth, H.H. "The Westerly Drifting of Nomads, from the Fifth to the Nineteenth Century. Part XII. The Huns." The Journal of the Anthropological Institute of Great Britain and Ireland 3 (1874): 452-75.
  • Makkai, Laszlo, and Andras Mocsy, eds. History of Transylvania Vol. 1: From the Beginnings to 1606. New York: Columbia UP, 2001.
    • Lars Börner: Ardarich und die Gepiden. In: Attila und die Hunnen. Begleitbuch zur Ausstellung. Hrsg. vom Historischen Museum der Pfalz, Speyer. Stuttgart 2007, S. 303–307
  • Charles Christopher Mierow, trans. Jordanes: The Origin and Deeds of the Goths.

Ancient History Courses. 22 Apr. 1997. Department of Greek, Latin and Ancient History, University of Calgary. 26 Nov. 2008

  • Man, John. Attila : The Barbarian King Who Challenged Rome. New York: Thomas Dunne Books, 2006.
  • Oliver, Marilyn Tower. Attila the Hun. New York: Blackbirch P, Incorporated, 2005.
  • Herwig Wolfram - The Roman Empire and Its Germanic Peoples. Trans. Thomas Dunlap. New York: University of California P, 1997.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יורדנס "גטיקה" ע' 259-262
  2. ^ לדברי ההיסטוריון אישטוואן בונה, במקורות של יורדנס - פריסקוס, ואחר כך קסיודורוס - הוזכר רק שמו של ארדאריק כנשוא ההערכה המיוחדת של אטילה, בעוד ששמו של וואלאמיר האוסטרוגותי הוכנס לטקסט של יורדנס על ידי היסטוריונים גותים מאוחרים יותר. ראו István Bóna