ארדשיר זאהדי

ארדשיר זאהדי
اردشیر زاهدی

לידה	16 באוקטובר 1928 טהראן, איראן
פטירה	18 בנובמבר 2021 (בגיל 93) מונטרה, שווייץ
מדינה	איראן
השכלה	אוניברסיטת המדינה של יוטה
מפלגה	מפלגת רסתאחיז
השקפה דתית	אסלאם
בת זוג	שהנאז פהלווי (1957–1964 (כ־7 שנים))
ילדים	Mahnaz Zahedi
פרסים והוקרה	עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר
שר החוץ של איראן 12 בינואר 1966 – 12 בספטמבר 1971 (5 שנים ו־8 חודשים) תחת ראש הממשלה אמיר עבאס הוויידא → עבאס אראם עבאס עלי ח'לעתברי ←

ארדשיר זאהדי (בפרסית: اردشیر زاهدی;‏ 16 באוקטובר 1928 – 18 בנובמבר 2021) היה פוליטיקאי ודיפלומט איראני שכיהן כשר החוץ של איראן בשנים 1966–1971 והיה השגריר בארצות הברית ובממלכה המאוחדת במהלך שנות ה-60 וה-70. הוא היה השגריר האיראני הרשמי האחרון בארצות הברית והתפטר מתפקידו בעקבות המהפכה האיראנית ב-1979 והפלת שושלת פהלווי.

ארדשיר זאהדי עם אביו ואחותו

ביוגרפיה

זאהדי נולד בטהראן ב-16 באוקטובר 1928 לאביו היה הגנרל פזל-אללה זאהדי, שכיהן כראש ממשלה לאחר שהשתתף בהפיכה ב-1953 שהובילה לנפילתו של מוחמד מוסאדק ואמו הייתה חדיג'ה פירניה שהייתה נינתו של מוזפר א-דין שאה קאג'אר.

בשנת 1950, עם סיום לימודיו, קיבל זאהדי קיבל תואר בחקלאות מאוניברסיטת יוטה סטייט. ב-11 באוקטובר 1957 הוא נשא לאשה את בתו הבכורה של שאה איראן ונכדתו של פואד הראשון, מלך מצרים. נישואיהם הסתיימו בגירושין בשנת 1964 ומאז הוא לא נישא.

פוליטיקה

זאהדי כיהן בתפקיד שגריר בארצות הברית בין השנים 1960–1962 ובממלכה המאוחדת בין השנים 1962 ל-1966. הוא כיהן כשר החוץ בין השנים 1966 ל-1971 בקבינט של ראש הממשלה אמיר עבאס הוויידא.

זאהדי מונה שוב לשגריר בארצות הברית משנת 1973 עד למהפכה האיראנית בינואר 1979. במהלך כהונתו השנייה בוושינגטון, הוא זכה למוניטין של ראוותנות. באמצע שנות ה-70, הוא היה בן הזוג של השחקנית האמריקאית אליזבת טיילור. ב־1977, במהלך מתקפת הטרור של התנועה החנפית בוושינגטון די. סי, הצליחו זאהדי ושני שגרירים נוספים ממדינות מוסלמיות לשכנע את חוטפי הערובה להיכנע ולשחרר 149 בני ערובה. במהלך שנת 1978 דווח בחוגים מסוימים כי זאהדי דחק בשאה לפייס את הפורעים על ידי הפיכתם לשעיר לעזאזל של כמה בכירים, ביניהם ראש הממשלה אמיר עבאס הוויידא וראש הסאוואכ. כאשר השאה עזב את איראן ב-1979, זאהדי עדיין כיהן כשגריר בוושינגטון, אך התפטר מיד עם עליית חומייני לשלטון והחל בניסיונות להשיג מקלט פוליטי לשאה החולה ולמשפחתו בפנמה, מקסיקו, מרוקו ולבסוף מצרים. הוא נכח בערש דווי ובהלוויה של השאה בקהיר בשנת 1980.

דעתו על תוכנית הגרעין של איראן

בראיון שנערך במאי 2006, הביע זאהדי את תמיכתו בתוכנית הגרעין האיראנית, וציין כי היא "זכות בלתי ניתנת לערעור של איראן", במסגרת אמנת אי-הפצת נשק גרעיני (NPT). הוא אמר ל"קול אמריקה" כי ארצות הברית אישרה את תחילת תוכנית הגרעין של איראן, בשווי 50 מיליארד דולר, בשנות ה-70. שני מסמכים בפרט, מ-22 באפריל 1975 ו-20 באפריל 1976, מראים כי ארצות הברית ואיראן ניהלו משא ומתן על תוכנית גרעין וכי ארצות הברית הייתה מוכנה לסייע לאיראן על ידי הקמת מתקני העשרת אורניום ועיבוד דלק מחדש.

מותו

זאהדי עבר לגור במונטרה שבשווייץ, ושם נפטר ב-18 בנובמבר 2021, בגיל 93.

פרסים והוקרה

אותות באיראן

• מסדר הכתר, מסדר הכתר (איראן) , דרגה ראשונה (המדינה הקיסרית של איראן)
• מסדר האריה והשמש, דרגה ראשונה (המדינה הקיסרית של איראן)

אותות במדינות זרות

• אביר כבוד בצלב הגדול של המסדר הוויקטוריאני המלכותי של הממלכה המאוחדת. ^{[דרוש מקור]}
• עיטור הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (27 במאי 1967)
• מסדר הפיל הלבן (תאילנד) (22 בינואר 1968)
• מפקד כבוד של מסדר הנאמנות לכתר המלזי (1968)
• מסדר האוצר הקדוש של יפן (1969)
• הצלב הגדול של מסדר ואסה (שוודיה) (1971)
• מסדר הנשר האצטקי (מקסיקו) (1975)
• המסדר הריבוני הצבאי של מלטה (24 בפברואר 2016)

תוארי כבוד

זהאדי קיבל תארים של דוקטורט לשם כבוד מאוניברסיטאות רבות, כמו: יוטה סטייט, אוניברסיטת מזרח טקסס סטייט, אוניברסיטת קנט סטייט, אוניברסיטת סנט לואיס, אוניברסיטת טקסס, אוניברסיטת מונטנה סטייט, מכללת וושינגטון, מכללת ווסטמינסטר, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת צ'ונג-אנג בסיאול, ומכללת מדעי המדינה והחברה של לימה בפרו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארדשיר זאהדי בוויקישיתוף

• כניסה לארכיון המסמכים של ארדשיר זאהדי