ארווה לה טלייה
![]() | |
לידה |
21 באפריל 1957 (בן 65) פריז, צרפת ![]() |
---|---|
מדינה |
![]() |
מקום לימודים |
אוניברסיטת פריז 7, המרכז להכנת עיתונאים של פריז ![]() |
שפות היצירה |
צרפתית ![]() |
פרסים והוקרה | |
![]() ![]() |
ארווה לה טלייה (בצרפתית: Hervé Le Tellier; נולד ב-21 באפריל 1957) הוא סופר ובלשן צרפתי. חבר בקבוצת הספרות הבינלאומית אוליפו, והנשיא הרביעי שלה. זוכה פרס גונקור לשנת 2020 עבור ספרו "אנומליה".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לה טלייה נולד בפריז. הוא החל את דרכו כעיתונאי מדעי, והצטרף לאוליפו בשנת 1992.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1998 הוא זכה לתשומת לב משמעותית עם פרסום ספרו Les amnésiques n'ont rien vécu d'inoubliable בצרפת, אוסף של אלף משפטים קצרים מאוד המתחילים ב"אני חושב ש".
הרומן המורכב שלו Le voleur de nostalgie נכתב כמחווה לסופר האיטלקי איטלו קלווינו.
בשנת 2002 החל לפרסם ב"לה מונד" על בסיס יומי כרוניקה סאטירית קצרה בשם "נייר זכוכית". הוא ייסד, יחד עם פרדריק דפים ואחרים, את "אגודת החברים של ז'אן-בטיסט בוטול" כדי לקדם את הפילוסוף הפיקטיבי הזה ואת בית הספר שלו ל"בוטוליזם".
בשנת 2006 פרסם מסה בשם "האסתטיקה של אוליפו", המציגה נקודת מבט אישית מאוד על ספרות תחת אילוצים, מזווית לשונית.
ספרו "אנומליה" זיכה אותו בפרס גונקור לשנת 2020. הוא החבר הראשון באוליפו שזכה בפרס זה.
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- onates de bar, short stories, 1991.
- Le Voleur de nostalgie, novel, 1992.
- La Disparition de Perek, 1997.
- Les amnésiques n'ont rien vécu d'inoubliable, 1998 (A Thousand Pearls (for a Thousand Pennies))
- Inukshuk, 1998, videograms by Jean-Baptiste Decavèle.
- Joconde jusqu'à cent, 1999.
- Zindien, 2000, poetry, illustrated by Henri Cueco.
- Encyclopaedia Inutilis, short stories, 2002.
- Joconde sur votre indulgence, 2002.
- Cités de mémoire, 2003, (Sighted cities)
- La Chapelle Sextine, novel, 2005, (The Sextine Chapel).
- Esthétique de l'Oulipo, essay, 2006.
- Je m'attache très facilement, novel, 2007, (The Intervention of a Good Man).
- Les Opossums célèbres, poetry, portmanteau words, illustrated by Xavier Gorce, 2007.
- Assez parlé d'amour, novel, Éditions Jean-Claude Lattès, 2009 (Enough About Love).
- L'Herbier des villes, urban haïkaï, Éditions Textuel, 2010.
- Eléctrico W, novel, Éditions Jean-Claude Lattès, 2011.
- Contes liquides de Jaime Montestrela, short stories, Éditions de l'Attente, 2013, Grand Prix de l'Humour Noir.
- Demande au muet, socratic dialogs, Editions Nous, 2014.
- Moi et François Mitterrand, 2016, Editions Jean-Claude Lattes
- Toutes les familles heureuses, 2017, Editions Jean-Claude Lattes, (All Happy Families)
באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קפלת הסיקסטין, תורגם על ידי איאן מונק, הוצאת ארכיון דלקי, 2011
- אלף פנינים (לאלף אגורות), תורגם על ידי איאן מונק, הוצאת ארכיון דלקי, 2011
- מספיק על אהבה, תורגם על ידי אדריאנה האנטר, עיתונות אחרת, 2011
- התערבותו של אדם טוב, בתרגומה של אדריאנה האנטר, עיתונות אחרת
- Electrico W, תורגם על ידי אדריאנה האנטר, עיתונות אחרת
- כל המשפחות המאושרות, תורגמה על ידי אדריאנה האנטר, עיתונות אחרת
- "אגדות נוזלים", תורגם על ידי קול סוונסן, מהדורות הריבוע השחור.
בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנומליה, תרגמה רמה איילון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2022.
בשיתוף פעולה עם אוליפו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קומפליום אוליפו, הוצאת אטלס, 1998
- מסעות חורף, הוצאת אטלס, 2000.
בשיתוף פעולה עם אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הפאווים בראש, האנתולוגיה, בימוי. ברטרנד ג'רום ופרנסואז טרוסארד, גלימרד, 2007
- מילון הפאוונים בראשו, דיר. פרנסואז טרוסארד, גלימרד, 2007
- קריאות מאת רומיין גארי, עורך. פרנסואה אובל, מהדורה משותפת Le Magazine littéraire -Gallimard, 2011
- צ'יין, עם פיליפ די פולקו, Textuel Éditions
- Contes de Perrault, שכתוב של כיפה אדומה, תחת הכותרת La Petite Rétrospective rouge, Editions Belfond, 2015.
יצירות לתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Siréplikmacsimum, 1996
- La Magie nakafé, "קהל צעיר", עם עמנואל ברוילארד, 2002
- Le Roi-Caillou, "קהל צעיר", עם עמנואל ברוילארד, 2003
- לה לוסטר, עם עמנואל ברוילאר, 2006
- בטכניקולור, עם רמי שנייל, 2006
- מאדאם קולברט, קומדיה, עם רמי שנייל, 2007
- הקרב על גרגובי, קומדיה, עם רמי שנייל, 2008
- אמנזיאקים לא חוו שום דבר קומדי בלתי נשכח, עם אטיין קוקרו ואיזבל קגנאט, שעובד בשנת 2011 על ידי פרדריק צ'רבוף
- La Chapelle Sextine, קומדיה, עיבוד בבימויו של ז'אן בז'יר, 2015
- אני ופרנסואה מיטראן, קומדיה, עם אוליבייה ברושה, מנג'מין גילארד, 2016
- ארוחת הערב שלי עם ווינסטון, קומדיה, מאת ועם ז'יל כהן, 2019
יצירות אופרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שיתוף פעולה עם פרנסואה ריבק, Le Regard de Lyncée, אופרת פופ-רוק, 2001
- שיתוף פעולה עם פרנסואה ריבק, Qui est fou, אופרת פופ-רוק, 2003
- עם ברונו גינר, פיון לוקח סיור ב-D9, האופרה הקאמרית על המובנט בלאן החדש, 2012.
יצירות וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רפליס, 26 דקות, עם ז'אן-בפטיסט דקבל, 1999
- חוצה את פריז, 15 דקות, עם ז'אן-בטיסט דקבל, 2008.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דף אישי של ארווה לה טלייה, באתר הרשמי של אוליפו (בצרפתית)
- ראיון לדרך סמפסוניה (באנגלית)
- ראיון ל-Bookforum (באנגלית)
- ראיון עם ארווה לה טלייה, באתר dailymotion (בצרפתית)
- עופרה עופר אורן, "אנומליה": האם אנחנו בעצם – תוכנה?, בבלוג "סופרת ספרים", 15 ביוני 2022
ארווה לה טלייה, ברשת החברתית Goodreads