ברשתות מזון מהיר, מגיעות רוב ארוחות הילדים בשקיות צבעוניות או בקופסאות קרטון עם איורים עליהם ובפנים צעצוע מפלסטיק.[1] רוב ארוחות הילדים הסטנדרטיות ברשתות אלו כוללות המבורגר או נגיסי עוף עם תוספת ומשקה קל.
כמות קטנה יותר - המנות קטנות משמעותית ממנות המיועדות למבוגרים, ומותאמות לתיאבון של ילדים. לעיתים תוגש הארוחה גם בצלחת קטנה יותר.
מזונות אהובים ופשוטים - בעיקר במסעדות המגישות אוכל מתוחכם, תכלול ארוחת הילדים מאכלים שילדים נוטים לאהוב כגרסאות שונות של שניצל, נקניקיות, המבורגר, פסטה פשוטה (לרוב בלי רטבים חריפים), פיצה אישית. גם התוספות לארוחה יהיו מאכלים "פשוטים" כמחית תפוחי אדמה, טוגנים, אורז לבן או ירקותמאודים.
תיבול עדין, לא חריף ולא מתוחכם – מותאם לחיך של ילדים.
לעיתים קרובות הארוחה כוללת גם משקה – כמיץ או משקאות ממותקים.
קינוח - בחלק מהמקומות מוצע קינוח קטן כחלק מהארוחה.
לעיתים לארוחה מצורפת "הפתעה" – מדבקה, צעצוע קטן או פעילות (בעיקר ברשתות מזון מהיר).
עיצוב והגשה בצלחות צבעוניות או מגשים עם דמויות מוכרות מסדרות ילדים (בעיקר ברשתות מזון מהיר).
לעיתים כוללת כלים מותאמים – סכו"ם קטן, כוס עם קשית, מפית מצוירת ועוד.
קופסת Happy Meal בספרדיתארוחת ילדים של בורגר קינגהארוחה מוצעת במחיר נמוך ממנת מבוגרים, מתוך הנחה שמדובר בילד שהתלווה להורה.
ארוחת הילדים הראשונה, הופיעה בבורגר שף (אנ') ב-1973 והצליחה. מתוך הבחנה בפופולריות של ארוחת הילדים, מקדונלד'ס הציגה את "Happy meal" (אנ') שלה בשנת 1978, ותאגידי מזון מהיר אחרים, כולל ברגר קינג, הלכו בעקבותיהם עם ארוחות ילדים משלהם.
כמה חברות מזון מהיר ראו בילדים את הלקוחות "החשובים ביותר" שלהם, בשל הצלחת ארוחת הילדים.[2] האפקטיביות שלהם יוחסה לעובדה שחסות צעירים פירושה לעיתים קרובות חסות של משפחה ולפיתוי של הצעצועים, שלעיתים קרובות נמצאים בסדרות אספנות.[1] ב-2006, 360 מיליון דולר מההוצאות של תאגידי המזון המהיר היו עבור צעצועים בארוחות ילדים, שמנו למעלה מ-1.2 מיליארד.
בעשור השני של המאה ה-21, ירדה הפופולריות של ארוחת הילדים, כאשר מחקר הצביע על ירידה של 6% במכירות ארוחות הילדים בשנת 2011. ההסברים לכך כוללים את ההבנה של ההורים שארוחות הילדים אינן בריאות (ג'אנק פוד), הרצון של ההורים לחסוך בכסף, וכמו גם גדילת הילדים מהארוחות מוקדם מבעבר. ילדים "השתכללו בטעם" ומחפשים פריטים מהתפריט הרגיל אך במנות קטנות יותר. גם צעצועי ארוחות לילדים כבר לא מושכים את בני הנוער, שכן הם יותר נמשכים לטכנולוגיה, ומעדיפים משחקי וידאו.
ארוחות הילדים התפתחו בתגובה למבקרים, והציעו מבחר בריא יותר ומגוון גדול יותר. בשנת 2011, תשע עשרה רשתות מזון שהשתתפו ביוזמה התחייבו "להציע לפחות ארוחת ילדים אחת שיש בה פחות מ-600 קלוריות. משקאות קלים ולפחות שני פריטים מקבוצות המזון הבאות: פירות, ירקות, דגנים מלאים, חלבונים או מוצרי חלב דלי שומן".
היו חששות של מבקרי מזון לגבי הערך התזונתי של ארוחת הילדים. מחקר משנת 2010 של מרכז ראד למדיניות מזון והשמנת יתר שבדק את ארוחות הילדים של שתים עשרה רשתות מזון בארצות הברית[3] הגיע למסקנה שמתוך 3,039 שילובי מנה ראשונה, שתים עשרה עמדו ברמות המומלצות של שומן, נתרן וקלוריות לילדים בגיל הגן וחמישה עשר אלה. לילדים גדולים יותר.[2]
