ארולדו (אופרה)

ארולדו מהדורה ראשונה 1857

ארולדו (איטלקית Aroldo) היא אופרה מאת ג'וזפה ורדי בארבע מערכות עם ליברית מאת פרנצ'סקו מריה פיאבה. זוהי גרסה מחודשת של סטיפליו, אופרה משנת 1850 שנוצרה בשיתוף פעולה עם אותו ליבריתן. ההצגה הראשונה זכתה להצלחה בתיאטרון נואובו ברימיני ב-16 באוגוסט 1857.

צוות הבכורה

המבצעים של הביצוע הראשון היו הבאים:

תפקיד	מבצע
ארולדו	אמיליו פנקאני
מינה	מרסלינה לוטי דלה סנטה
אגברט	גאטאנו פרי
גודווינו	סלבטורה פוג'יאלי
בריאנו	ג'ובאני בטיסטה קורנאגו
הנרי	נפוליאון סניגליה
אלנה	אדלייד פאניצה
מנצח	אנג'לו מריאני

ארולדו ליברטו גירסת מילאנו

הקומפוזיציה

סטיפליו עורר את התערבות הצנזורה בגלל הסיפור שהתמקד בכומר פרוטסטנטי שנבגד על ידי אשתו. יתר על כן, התפאורה הגרמנית לא ענתה לטעמו של הקהל האיטלקי, גם אם, כפי שמציין ג'וליאן באדן, לאופרה הייתה תפוצה מוגבלת, כאשר השם שונה לגוליילמו ולינגרודה והגיבור הפך לראש ממשלה. בשנת 1852 סירב ורדי להצעה לכתוב מערכה אחרונה חדשה לוולינגרודה, אך באביב 1856, בשיתוף פעולה עם אותו ליבריתן, פיאבה, הוא החליט לשנות את הסיפור ולבצע שינויים ותוספות קטנים למוזיקה.

הגרסה המחודשת התעכבה עד מרץ 1857, עקב הכנות לגרסה הפריזאית של "איל טרובטורה" וליצירתו של ורדי עם פיאבה על סימון בוקנגרה. כאשר החלה העבודה על "ארולדו", תוכננה ההופעה הראשונה לאוגוסט שלאחר מכן. ההשראה להתרחשות בבריטניה בימי הביניים ולשמות הדמויות, שהדמות הראשית שלהן, ארולדו, הופך לצלבן שחזר לאחרונה מארץ הקודש, נמצאה ב"הרולד: אחרון מלכי הסקסונים", רומן מאת אדוארד בולוור-ליטון; אך ישנן גם הצעות, כי המקור להשראה מיצירותיו של וולטר סקוט, ובמיוחד "הארוס" משנת 1825 ו"גבירת האגם" משנת 1810.

שינויים ניכרים בוצעו ב"סטיפליו". החשוב ביותר היה הוספת המערכה הרביעית, עם חומר שהניע את המנצח מריאני לתאר אותה למו"ל טיטו ריקורדי כ"דבר מדהים; מוצאים בה סערה עם מקהלה פסטורלית, ו"מלאך דאי" שטופל בקאנון של יצירתיות מוזיקלית מוצלחת ביותר". לינה הפכה למינה; סטיפליו, כפי שכבר הוזכר, הפך לארולדו; סטנקר הפך לאגברטו ויורג, הבס, לבריאנו.

כאשר ארולדו הייתה מוכנה לביצוע, ריקורדי רצה בבולוניה כמקום הבכורה, אך ורדי התמקד דווקא ברימיני, שנבחרה בסופו של דבר. מאוחר יותר הוצגה האופרה גם בבולוניה, ולאחר מכן בטורינו ובנאפולי. קבלת הפנים הייתה מעורבת מאוד, ובמיוחד ההופעה בנאפולי בשנת 1859 שהסתיימה בפיאסקו. היה זה בעיקר הקהל, ולא הצנזורה, שמצאה את היצירה בלתי מקובלת, שכן שינוי הזמנים והדמויות ביחס לסטיפליו פגע במוצקות המבנה הדרמטי.

עלילה

תקופה: בסביבות שנת 1200.

סצנה: בשלוש המערכות הראשונות, טירתו של אגברט ליד קנט; במערכה הרביעית, חופי לוך לומונד בסקוטלנד.

מערכה א'

תמונה I

אולם בטירת אגברט.

ארולדו, החוזר ממסע צלב, מתקבל על ידי תושבי הטירה. מינה מגיעה, מוטרדת ומיוסרת בחרטה, ומתוודה שבגדה בבעלה ארולדו כשהיה במלחמה ("Ciel, ch'io respiri!... "). מינה מתפללת לעזרת השמיים כאשר בריאנו וארולדו נכנסים. האחרון מודאג ממצב רוחה של אשתו, שהמחשבה עליה חיזקה אותו במהלך היעדרותו הארוכה בזמן שנלחם בסרצנים. ארולדו נותר לבדו, ומסביר למינה שבריאנו, כעת בן לווייתו הנאמן, הציל את חייו בקרב ליד אשקלון. כאשר ארולדו אוחז בידה של מינה, הוא מופתע לראות שהיא לא עונדת את הטבעת שאמו של ארולדו נתנה לה על ערש דווי. ארולדו מבקש לדעת היכן הטבעת ומנסה להבין את רגשותיה של אשתו, אך השניים נקטעים על ידי שובו של בריאנו, המודיע על הגעת האורחים. בריאנו וארולדו עוזבים.

אגברטו, אביה של מינה, מגיע ומבחין בבתו כותבת מכתב. אגברטו, החושד שמינה מנהלת רומן עם אורחו, גודבינו, שואל אותה אם המכתב מיועד לגודבינו. אגברטו לוקח לידיו את המכתב הלא גמור, קורא את המילים, הממוענות לא לגודבינו אלא לארולדו (Di voi non son più degna!...) ומבין שלא רימו אותו. הוא רוצה שמינה תשמור על הסוד ותבטיח את אהבתו של ארולדו (דואט: Dite che il fallo a tergere), אך היא מתנגדת. אגברטו מתעקש ומבקש ממנה לציית לו ולהיכנע לרצונו (דואט: Ed io pure innanzi agl'uomini): זוהי חובתה כאישה, מינה חייבת להפסיק לבכות ואסור לאף אחד לחשוד בכלום. נראה שמינה לבסוף נכנעת (דואט: Or meco venite, il pianto non vale).

תמונה II

חדרי בריחה בטירה.

גודבינו מתגנב לחדר בזמן שמתקיימת בו מסיבה. הוא מתלונן על כך שמינה, בה הוא מאוהב, מתעלמת ממנו, ומחליק מכתב, אותו הוא רוצה לתת לאהובתו, בין דפי ספר נעול, שבידו המפתח. בריאנו צפה בגודבינו, שנכנס מבלי שנראה, והוא מתחיל לחשוד. החדר מוצף באורחים, ביניהם גודבינו מבולבל. כולם מביעים את שמחתם על שובו של ארולדו.

בריאנו ניגש לארולדו וחושף את חשדותיו, אך כשהוא מוטעה על ידי לבושם הדומה, במקום להאשים את גודבינו מצביע על אנריקו, בן דוד של מינה, כמחבר. ארולדו, זועם, מספר את סיפורו של אדם שביצע בגידה בכך שהסתיר מכתב בספר (אריה: Vi fu in Palestina), ואומר שהספר, עליו הוא מצביע, מספר סיפור דומה. הוא מבקש ממינה, שיש לה עותק של המפתח, לפתוח אותו, אך כשהיא מסרבת, הוא שובר את החותם, ומאפשר למכתב המוסתר ליפול. אגברטו מצליח להרים אותו לפני ארולדו ומסרב למסור אותו לחתנו, שלא מהסס לתקוף אותו, ללא קשר לגילו ולמחאותיה של מינה. אגברטו, מודע למצב האמיתי, מבקש מגודבינו להצטרף אליו בבית הקברות הסמוך, שם יאתגר אותו לדו-קרב.

מערכה ב'

בית הקברות העתיק של טירת קנת'.

מינה לבדה בבית הקברות, שם היא מתחננת בפני אמה המנוחה לעזרה (אריה: Oh cielo!... ove son io!...). כאשר גודבינו מגיע, היא מבקשת שיעזבו אותה לבד ודורשת את החזרת הטבעת שנתנה לו. גודבינו מצהיר שוב על אהבתו, בעוד מינה טוענת שהיא שומעת את קולה של אמה עולה מהקבר (אריה: Ah, dal sen di quella tomba). אגברטו מגיע, משלח את מינה ומבקש מגודבינו לבחור בין שתי חרבות; גודבינו היה רוצה לסרב לעימות עם אדם מבוגר ממנו בהרבה, אך עלבונותיו הגוברים של אגברטו משכנעים אותו להסכים, והדו-קרב מתחיל. ארולדו מגיע ומצווה עליהם לסיים את הקרב. ארולדו מושיט את ידו לגודבינו, אך אגברטו אומר לו שהוא לוחץ את ידו של זה שבגד בו. כאשר מינה חוזרת, ארולדו מבין את המצב (Era vero?... ah no... è impossibile...). אגברטו מבקש מארולדו, זועם על מינה, להעניש את האדם הנכון, וארולדו רוצה להחזיר את החרב לגודבינו ולאתגר אותו, אך גודבינו מסרב. בריאנו מגיע ומזכיר לחברו את הצורך בסליחה. ארולדו מתעלף.

מערכה ג'

חדר מבואה בטירתו של אגברט.

אגברטו מרגיש מושפל על שלא הצליח לנקום (O spada dell'onor). גודבינו נמלט, ומשאיר מכתב ובו מבקש ממינה לבוא אחריו. עבור אגברטו זה כמו לאבד בת (Mina, pensii che un angelo). אגברטו עומד לנסות להתאבד, אך בריאנו מגיע ומודיע שגודבינו נלכד ויילקח בחזרה לטירה. אגברטו, למחשבה על כך שנקמה שוב אפשרית, מוצף בשמחה בלתי נשלטת (Oh gioia inesprimibile).

ארולדו וגודבינו נכנסים, וארולדו שואל את יריבו מה היה עושה אם מינה הייתה פנוייה. מינה נקראת, וארולדו מבקש מגודבינו להסתתר ולהקשיב לשיחה שמתפתחת, מבלי שיראה. ארולדו מסביר למינה שהוא עוזב ושהם חייבים להיפרד (Opposto e il calle che invenire), ומוסיף שהיא יכולה לגאול את עצמה על ידי נישואים לגבר שכבש את ליבה, ומוסר לה כתב גירושין. מינה חותמת עליו, מצהירה שהם כעת חופשיים הדדית, אך גם אומרת שלמרות הכל, היא לעולם לא תוכל להשתייך לגבר אחר ושהיא תמשיך לאהוב את ארולדו. בהתעקשותו של ארולדו, מינה מודה שמערכת היחסים שלה עם גודבינו היא פרי הונאה שהייתה נתונה לה. ארולדו נשבע שגודבינו ימות, וחושף בפניה שיריבו נמצא בחדר הסמוך. אבל אגברטו מגיע, מנופף בחרב עקובה מדם: הוא השיג את נקמתו על ידי הריגת גודבינו. בריאנו מוביל את ארולדו לכנסייה, בעוד מינה נשארת לבדה, מבקשת רחמים משמיים.

מערכה ד'

עמק ליד לוך לומונד.

עם שקיעת החמה, קבוצות של רועים, ציידים וקוצרים התאספו על גדת האגם והולכים משם בשירה. בריאנו וארולדו נכנסים, והאחרון מתוודה בפני חברו שהוא עדיין אוהב את מינה. הם מתחילים להתפלל, אך סערה פורצת, ודוחפת את אנשי הכפר חזרה לכיוון האגם. סירה, שבקושי שורדת את הסערה, מגיעה לחוף, ומינה ואגברטו יורדים מהסירה. אגברטו מחפש מחסה, דופק על דלת, ולהפתעתו, ארולדו מופיע, זועם, שכן הוא ובריאנו נסעו למקום נידח זה ללא כל ציפייה לראות שוב את מינה או את אביה. למרות התנגדותו של ארולדו, אגברטו מתחנן בפניו לכבד את מינה, למרות שהוא כבר לא רוצה להיות בעלה. מינה מנסה להרגיע את אביה ("שלום, אבי, הירגע"). בתקווה שיסלחו לה, היא מתחננת בפני ארולדו שיקשיב לה בפעם האחרונה ("Allora che gli anni avran tamo il core"). בריאנו מתקדם, ומשמיע את המילים המפורסמות בברית החדשה: "הראשון שיזרוק את האבן, יהיה זה שאין בו חטא". ארולדו פורץ בבכי, נכנע לתחינותיהם של אגברטו ובריאנו עצמו, וומוחל לאשתו. כולם קוראים: "מי ייתן וחוק האהבה האלוהי ינצח!!!" מינה וארולדו מתחבקים ומתאחדים שוב.

קטעים מוזיקליים

• סימפוניה

מערכה א'

• 1 הקדמה ואריה של ארולדו
  • פזמון הבה ניגע!... לשמחה יוצאת דופן (פזמון) תמונה 1
  • סצנה גן עדן, תן לי לנשום!... (מינה) סצנה 2
  • תפילה הושיעני, אלוהים אדירים!!... (מינה) תמונה 2
  • סצנה הוא בא!... (מינה, ארולדו, בריאנו) סצנה III
  • קוואטינה תחת השמש הסורית הבוערת (ארולדו, מינה) תמונה ד'
  • מחצית אבל!... דמעות זולגות על פניך!... (ארולדו, מינה) סצנה רביעית
  • קבאלטה, את לא יודעת שהפסדו (ארולדו, מינה, בריאנו) סצנה ד'-ה'
• 2 סצנות ודואט של מינה ואגברטו
  • סצנה טוסטו הוא אמר!... (מינה, אגברטו) סצנה ו'
  • דואט "אמור שיש למחוק את העבירה" (אגברטו, מינה) תמונה 6
  • מחצית מספיק עכשיו, נגב את הבכי הזה (אגברטו, מינה) תמונה 6
  • קבאלטה עכשיו בואי איתי, הבכי לא מועיל (אגברטו, מינה) תמונה 6
• 3 סיום א'
  • סצנה O מינה, את בורחת ממני (גודברינו, בריאנו) סצנה 7
  • פזמון יפה לראות מלחמה משדות עקובים מדם (פזמון) תמונה ז'
  • סצנה אולי זו! (בריאנו, ארולדו, אגברטו, אנריקו, מקהלה) סצנה ח'
  • סיפור היה בארץ ישראל אדם שלא היה ראוי (הרולד, מינה, הלן) תמונה ח'
  • ספטה הו, מה שפולש ומסעיר אותי (ארולדו, מינה, אגברטו, בריאנו, גודווינו, אנריקו, אלנה, פזמון) סצנה VIII
  • סצנה : אתה לא רוצה? אני אעשה את זה בעצמי (ארולדו, מינה, אגברטו) סצנה ח'
  • סוף הגמר מי יציל אותך, הו עלוב? (ארולדו, מינה, אגברטו, גודברינו, בריאנו, מקהלה) תמונה ח'

מערכה ב'

• 4 סצנה ואריה של מינה
  • סצנה אלוהים אדירים!... איפה אני!... (מינה) סצנה 1
  • אריה אה, מהמושבים האתריים (מינה) סצנה 1
  • מחצית מינה!... - את כאן!... (גודברינו, מינה) סצנה 2
  • קבלטה אה, משד הקבר ההוא (מינה, גודווינו) סצינה ב'
• 5 דואט, רביעייה ופינאלה II
  • סצנה אני נשאר... - ארולדו יידע אז הכל (גודברינו, מינה, אגברטו) סצנה ג'
  • דואט בחר... - דו קרב? (Egberto, Godvino) סצנה IV
  • סצנה איזה רעש!... דו-קרב... (ארולדו, גודווינו, אגברטו, מינה) סצנה V-VI
  • רביעייה האם זה היה נכון?... אה, לא... זה בלתי אפשרי... (ארולדו, גודווינו, Egberto, Mina) סצנה VI
  • זו לא הסצנה, תבינו אותה (אגברטו, ארולדו, גודברינו) סצנה 6
  • תפילה וסיום II אל תענישני, אלוהים, בחמתך (פזמון, בריאן, הרולד) תמונה VI-VII

מערכה ג'

• 6 סצנות ואריה של אגברטו
  • סצנה הוא בורח!... ועם הנייר הזה (אגברטו) סצנה 1
  • אריה מינה, חשבתי שמלאך (אגברטו) סצנה 1
  • מחצית אה, בואו נסיים... (אגברטו, בריאנו) סצנה 2-3
  • קבאלטה, אה, שמחה בלתי ניתנת לתיאור (אגברטו), תמונה ג'
• סצנה 7 ודואט של מינה וארולדו
  • סצנה הרגע מתקרב!... (ארולדו, גודברינו, מינה) סצנה IV-V
  • דואט ממול הוא הדרך שתבוא (ארולדו, מינה) תמונה 5
  • מחצית אבל הוא!... - זו הייתה בגידה... (ארולדו, מינה, אגברטו, בריאנו) סצנה ה'-ו'
  • סיום ג' אה כן, בואו נעוף למקדש (ארולדו, מינה) תמונה ז'

מערכה ד'

• 8 מקהלה
  • פזמון היום יורד... מקום מפלט בטוח (רועים, נשים, ציידים) תמונה 1
• 9 סצנה ותפילה
  • סצנה הם שרים בשמחה!... ויש לי גיהנום בלב!... (ארולדו, בריאנו) סצנה 2
  • תפילה מלאך אלוהים, שומר עליי (ארולדו, בריאנו) תמונה 2
• 10 סערה
  • פזמון אל האגם! אל האגם! (פזמון, אגברטו) תמונה שלישית
• סצנה 11, שלישייה ורביעיית אחרונה
  • סצנה דפקו על הדלת... (פזמון, אגברטו, מינה) סצנה ג'-ד'-ה'
  • שלישייה אה, ברחו ממני, עפו משם (ארולדו, אגברטו, מינה) תמונה 5
  • רביעייה אז השנים יאלפו את הלב (מינה, ארולדו, אגברטו, בריאנו, מקהלה) תמונה 6

הוצאת תקליטים

שנה	מבצעים (ארולדו, מינה, אגברטו, בריאנו)	מנצח ותזמורת	תווית
1951	ואסקו קמפניאנו, מריה ויטאלה, רולנדו פנראי, ג'אן פליצ'ה דה מנואלי	ארתורו באזילה, התזמורת והמקהלה הסימפונית של טורינו RAI	תקליטור שמע: מכון התקליטים האיטלקי קטלוג: IDIS 6359/60
2001	ניל שיקוף, קרול וונס, אנתוני מייקלס-מור, רוברטו סקנדיוצי	פאביו לואיזי, תזמורת ומקהלה של Maggio Musicale Fiorentino	תקליטור שמע: פיליפס קטלוג: 462-512-2
2003	גוסטבו פורטה, אדריאנה דמאטו, פרנקו ואסאלו אנריקו ג'וזפה איורי	פיירג'ורג'ו מורנדי, תזמורת קרן טוסקניני	DVD: בונג'ובאני קטלוג: AB20003

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארולדו בוויקישיתוף

• L’opera si racconta - Portale Verdi on line