ארז הלבנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgארז הלבנון
Libanonzeder.jpg
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: מחטנאים
מחלקה: מחטניים
סדרה: מחטיים
משפחה: אורניים
סוג: ארז
מין: ארז הלבנון
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Cedrus libani
עלים של ארז הלבנון
דגל לבנון, כשבתוכו נראה ארז הלבנון

ארז הלבנון (שם מדעי: Cedrus libani), מין עץ ארז במשפחת האורניים. ארז הלבנון הוא עץ הררי הגדל בעיקר בקרקע סלעית בגובה של 1800 מטרים. עץ מחטני גדול שאינו גדל בר בארץ ישראל פרט לחרמון. גדל בלבנון בה הוא משמש סמל המדינה. מגיע לגובה של 40 מטר ומאריך ימים. עליו מחטניים, קצרים, נוקשים וערוכים בקבוצות.

ארז הלבנון נחשב לעץ בניה חזק ומעולה. עץ ארז מופיע על דגל לבנון, ובתנ"ך הוא משמש כסמל לעץ חזק, הניגוד המוחלט לעלוב שבצמחים, אזוב הקיר: "וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה... וַיְדַבֵּר, עַל-הָעֵצִים, מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן, וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר" (מלכים א' ה', ט'-י"ג); "קוֹל ה', שֹׁבֵר אֲרָזִים; וַיְשַׁבֵּר ה', אֶת-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן" (תהילים כ"ט ה'). ארזי הלבנון אף שמשו את שלמה לבניין בית המקדש הראשון: "הִנֵּה אֲנִי בוֹנֶה-בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָי... שְׁלַח-לִי עֲצֵי אֲרָזִים בְּרוֹשִׁים וְאַלְגּוּמִּים, מֵהַלְּבָנוֹן" (דברי הימים ב' ב', ג'-ז').

ארז הלבנון בהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחר ההיסטוריה נודע ערך רב לארזי הלבנון. עמי קדם השתמשו בהם לבנייה ממלכתית מפוארת, לבנייה באתרים מקודשים ולהכנת ארונות קבורה יקרים לקבורת מלכים ואישים רמי מעלה נוספים. הארז נזכר רבות בכתבי עמים שונים.

בספר מלכים א' פרק ה' מסופר כי שלמה המלך ביקש מחירם מלך צור עצי ארזים לבניית בית המקדש הראשון ואכן חירם נענה לבקשתו בשמחה ושלח לו עצי ארזים וברושים. בתמורה נתן שלמה לחירם עשרים אלף כור חיטים, ועשרים אלף כור שמן כתית.

המצרים הקדמונים ייבאו עצי ארז הלבנון לארצם לשם בנייה. בתעודת פרעה סנפרו מופיע אישור לבואן של ארבע ספינות עמוסות בעצי ארז למצרים שנשלחו על ידי הפניקים, והשימוש בהם היה בין השאר להתקנת דלתות לארמון.

בדיקת העץ של "ספינת השמש", ספינה קדומה שנתגלתה בגיזה שבמצרים, שנערכה במוזיאון הבריטי, הראתה שרוב קורות הספינה היו של ארז הלבנון. ספינה זו הייתה שייכת לפרעה חופו (שלט במצרים בשנים 2606-2583 לפנה"ס).

ארון הקבורה של הפרעונית מריט אמון (שלטה במצרים בשנים 1450-1425 לפנה"ס), שנתגלתה בדיר אל בחרי, והנמצא כיום במוזיאון הארכאולוגי בקהיר, נעשה גם הוא מארז הלבנון.

במקדש מתקופת הברונזה המאוחרת שבתל לכיש, יש שרידי עץ (של ארז הלבנון) רבים של קורות, ששימשו לקירוי וכעמודי תמך לתקרה. גם בכניסה לאולם הראשי נמצאו קורות עץ רבות (ארז הלבנון). שרידי עץ רבים מאוד של ארז הלבנון נמצאו בארמון מתקופת הברונזה התיכונה. שימוש בארזים נתגלה גם במקדש הפלשתי בתל קסילה מהמאה ה-10 לפנה"ס. שימוש ניכר בקורות עצים מארז הלבנון לבנייה נעשה גם בתל משוש שבנגב, הנמצא מזרחית לבאר שבע. מהתקופה הישראלית, נמצאו שרידי עץ מפוחמים של ארז הלבנון. ייתכן שארז הלבנון שימש גם בתעשיית כלים או חפצים מיוחדים.

בתקופה ההרודיאנית נוצלו עצי ארז לבנון לצורכי בנייה ממלכתיים בהרודיון, במבצר קיפרוס ובממשית. גם בעת החדשה, במאה ה-17 נכרתו עצים רבים של ארז הלבנון לצורכי בנייה ושובצו בגגות הבתים של צפת העתיקה.

בתלמוד מסופר כי כאשר בר כוכבא בנה את צבאו וערך אותו למלחמה ברומאים במרד בר כוכבא, הוא קיבל לצבאו רק את מי שהסכים לכרות את אצבעו. כאשר חכמי ישראל שמעו זאת הם ביקרו את "מבחן הקבלה" הזה באמרם: "עד מתי אתה עושה את ישראל בעלי מומין". כתחליף למבחן כריתת האצבע הציעו לו חז"ל שיקבל לצבאו רק את מי שיצליח לעקור ארז מהלבנון ברכיבה על סוסו ואכן בר כוכבא אימץ את הצעתם.

ארז הלבנון הוא הסמל הלאומי של לבנון, והוא מופיע בדגלה. ארז הלבנון הוא שריד מתקופה קדומה בה שרר באזור הים התיכון אקלים קריר יותר (תקופת השלישון). ארז הלבנון הינו עץ המרכיב חלק חשוב מן היערות של דרום טורקיה, סוריה המערבית ולבנון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]