ארטבזוס השני מפריגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ארטבזוס השני מפריגיה (בפרסית עתיקה אשבווזדה - Ašavazdah ביוונית: Αρτάβαζος; ‏ 389 לפנה"ס - 325 לפנה"ס) היה אריסטוקרט פרסי חשוב מבית פרנקידים. בלט בעת מלחמותיו של אלכסנדר הגדול שבמהלכן צידד תחילה בשלטון הפרסי, אך לאחר רציחתו של דריווש השלישי בידי בסוס עבר לצדו של אלכסנדר הגדול ושירת אותו נאמנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה וגלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הפרנקידים היה קשור בקשרי דם לשושלת המלוכה הפרסית. מייסד השושלת, פרנקס הראשון היה דודו של דריווש הראשון, שליט האימפריה הפרסית. השושלת שלטה בסטרפיה בשם פריגיה ההלספונטינית. הקריירה הפוליטית של התחילה כהמשך למרד הסטרפים שפרץ בשנת 372 לפנה"ס על רקע הרצון של הסטראפים המערביים לשמור על אוטונומיה רבה מהשלטון הפרסי המרכזי. הסטרפים המורדים הובסו על ידי ארתחששתא השני בשנת 362 לפנה"ס. אחיו הבכור של ארטבזוס, אריוברזנס, סטראפ פריגיה הלספונטינית, שהיה בין יוזמי המרד נהרג וארטבזוס היה לסטראפ במקומו.

ארטבזוס מרד מסיבה לא ברורה בשנת 358 לפנה"ס. במהלך המרד הסתייע ארטבזוס בצבא אתונאי תחת פיקודו של כארס. בעזרתם של בעלות הברית היווניות שלו הצליח ארטבזוס להביס את הצבא המלכותי בשני קרבות גדולים. ארתחשסתא השלישי שעלה לשלטון בשנת 358 איים על אתונה שאם לא תמשוך את ידיה מענייני פנים פרסיים, ישלח את ציו לעזרת המורדים באתונה שמרדו בשלטונה (357 לפנה"ס - 355 לפנה"ס). האיום היה ממשי ואנשי אתונה החזירו את צבאם. ארטבזוס ניסה לגייס תמיכה תבאית ושכר צבא שכירי חרב גדול שמנה 5,000 לוחמים תחת פיקודו של פמנס, אך אלה לא הצליחו להגיע בזמן. ללא תמיכה יוונית נחרץ גורל המרד של ארטבזוס. והוא נמלט לחצרו של פיליפוס השני, מלך מוקדון.

חזרה לפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארטבזוס נותר בגולה במשך עשר שנים, אך בעזרת השתדלנות של החתן שלו, מנטור, הצליח להשיג חנינה מלכותית בזמן מלחמתו של ארתחשסתא במורד המצרי נכתנבו ושב לפרס בשנת 342 לפנה"ס. מעמדו הקודם הושב על כנו. בינתיים נפטר מנטור בשנת 340 לפהנ"ס וארטבזוס חיתן את בתו עם אחיו של מנטור, ממנון מרודוס.

מעט ידוע על מעשיו של ארטבזוס בזמן זה. רציחתו של ארתחשסתא השלישי יחד עם רבים מבני המשפחה המלכותית בידי השר הבכיר בגואס הותיר את כס השלטון ללא מלך חזק. השלטון עבר בירושה לנסיך הצעיר ארתחשסתא הרביעי, שתומרן על ידי בגואס . כתוצאה מכך התפתח מאבק בין שני טוענים בולטים: ארתשתא (הידוע יותר בשמו המלכותי דריווש השלישי) וארתחשסתא הרביעי, שבסופו ניצח דריווש. ייתכן שארטבזוס תמך בדריווש השלישי במאבק זה.[1]. במהלך כיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול לא מוזכר ארטבזוס במפורש, אך ייתכן שהיה קצין הקישור בין הפרסים לשכירי החרב היוונים במלחמה, בהתחשב בכך שידע יוונית ובילה זמן רב במוקדון.[2] בנו של ארטבזוס, פארנבזרוס, היה מפקד הצי הפרסי בים האיגאי.

בשירותו של אלכסנדר הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארטבזוס נותר נאמן לדריווש גם לאחר המפלה של דריווש בקרב גאוגמלה בסתיו 331 לפנה"ס. לאחר רציחתו של דריווש על ידי בסוס בשנת 330 לפנה"ס החליף צד ועקר למחנה המוקדוני. שם קשר קשרים הדוקים עם אלכסנדר הגדול במהלך הפלישה לאסיה התיכונה.

באסיה התיכונה השלטון הפרסי המרכזי היה חלש ולאחר מותו של דריווש התפרק לחלוטין. ראשי השבטים הבאקרטים והסוגדים, אוהבי החופש, הקימו ברית נגד אלכסנדר הגדול שביקש לצרף את האזור לאימפריה שלו. התפקיד של ארטבזוס במהלך הפלישה היה חיוני ביותר להצלחת הצבא המוקדוני. קשריו עם הפרסים וידיעת הלשון הפרסית סייעו לו לתקוע טריז בקרב ראשי השבטים באסיה התיכונה.

תפקידו של ארטבזוס לא היה דיפלומטי בלבד. הוא קיבל פיקוד עצמאי על יחידות צבאיות גדולות ופיקד עליהן בהצלחה במאבק נגד השבטים הבאקטרים והסקיתים. בנוסף, קיבל את תפקיד המושל של באקטריה. הוא קבע את מושבו בבירת הסטראפיה, באקטרה (בלך המודרנית), אך לא נותר בתפקידו זמן רב וביקש לפרוש בגלל גילו המתקדם.

ארטבזוס נפטר זמן קצר לאחר סיום המלחמה בבאקטריה. ידוע שבניו המשיכו לשרת את אלכסנדר ואת הדיאדוכים. קשריו עם אלכסנדר הגדול היו מצוינים והוא הצליח לחתן את בתו ברסינה בפעם השלישית, הפעם לאלכסנדר עצמו, ממנה נולד לו ככל הנראה בנו הרקלס בשנת 327 לפנה"ס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]