ארטמיזיה ג'נטילסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארטמיזיה ג'נטילסקי, דיוקן עצמי, סביבות 1630

ארטמיזיה ג'נטילסקיאיטלקית Artemisia Gentileschi ; ‏1593 - 1653 לערך) הייתה ציירת איטלקייה.

ארטמיזיה נולדה בעיר רומא בשנת 1593. אביה, אורציו ג'נטילסקי, היה בעצמו אמן פורה בתקופת הבארוק, שיצירתו הושפעה רבות מקאראווג'ו. ארטמיזיה החלה את לימודי האמנות תחת שרביטו של אביה והגיעה להישגים אמנותיים מרשימים כבר בגיל צעיר (את ציורה "שושנה והזקנים" ציירה כבר בהיותה בת 17).

לאחר שנדחתה על ידי מספר אקדמיות לאמנות, ביקש אביה מאגוסטינו טאסי, חברו ושותפו למספר יצירות, לשמש לה למורה. על פי פרוטוקולים משפטיים, בשנת 1612 הגיש אורציו תביעה נגד טאסי על גניבה אמנותית ועל אונס ארטמיזיה. טאסי, שהתבקש לשאת את ארטמיזיה לאחר שחילל את תומתה, סרב.

עם תום המשפט השיא אורציו את ארטמיזיה לפייר אנטוניו סטיאטסי, עמו עקרה לפירנצה, שם המשיכה את לימודיה באקדמיה והייתה האשה הראשונה שהתקבלה כחברה באקדמיה. ארטמיזיה ילדה לסטיאטסי שתי בנות - האחת נפטרה בגיל צעיר ואילו השנייה המשיכה לתחום האמנותי בעקבות אמה.

ארטמיזיה, בדומה לאביה, הושפעה רבות מיצירתו של קאראווג'ו. יצירתה מאופיינת בדרמה ועזות רבה, שימוש עשיר באור וצל לצד גישה אישית מתוך נקודת מבט נשית. במהלך "המהפכה הנשית" של שנות ה-60 אומצה דמותה של ארטמיזיה כסמל לכוח נשי, וסיפורה לצד אמנותה "התגלו מחדש". מחקרים פמיניסטיים רבים חוקרים את יצירתה בהקשר של האונס שחוותה, ואכן, ניתן לראות ביצירתה התייחסות רבה לנשים חזקות כגון קלאופטרה ויהודית העורפת את ראשו של הולופרנס לצד דמויות נשים המופיעות במקורות כאובייקט המאוים מתשוקתם של גברים, כגון שושנה, לוקרציה ובת שבע.

ארטמיזיה ג'נטילסקי מתה, ככל הנראה, ב-1653 לאחר קריירה פורייה כאמנית אשר פרצה בעשייתה האמנותית דרך לאמניות רבות שבאו בעקבותיה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ייסורי ארטימיסיה - רומן היסטורי מאת סוזן ורילנד
P human body.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.