אריאב עוזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרב אריאב עוזר
לידה 16 באוקטובר 1963 (בן 60)
כ"ח בתשרי תשכ"ד
תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים
השתייכות ליטאים
תחומי עיסוק ראש ישיבה
רבותיו הרב יהודה קולודצקי, הרב מיכל זילבר, הרב שלמה פישר, הרב מרדכי אליפנט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אריאב עוזר (נולד בכ"ח בתשרי תשכ"ד, 16 באוקטובר 1963) הוא מראשי ישיבת איתרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתל אביב לשלום עוזר, בנו של הרב משה לייב עוזר, ראש ישיבת לומז'ה בפתח תקווה. למד בישיבת היישוב החדש ולאחר מכן למד בישיבת איתרי. לאחר נישואיו התגורר בשכונת הר נוף בירושלים. לאחר מספר חודשים מונה לר"מ בישיבת איתרי. לאחר פטירתו של הרב מרדכי אליפנט בשנת תש"ע מונה לראש הישיבה לצד ראשי הישיבה הוותיקים הרב שלמה פישר והרב יצחק ברטלר.

הרב עוזר מוסר שיעור כללי בישיבה פעמיים בשבוע; ביום שלישי שיעור עיון, וביום חמישי שיעור בקיאות. מדי יום שישי (בחורף במוצאי שבת) מוסר הרב עוזר בישיבה חבורה בענייני קדשים, זרעים ומועד, שאינם נלמדים כסדרן בישיבות. לחבורה מגיעים גם תלמידים מישיבות אחרות. במוצאי שבתות הוא מוסר שיחה בענייני השקפה ומוּסַר לבחורי הישיבה שנמשך עד שעות הלילה המאוחרות. בנוסף הוא מוסר שיעור מידי שבת בשכונת הר נוף, בעיקר לבעלי בתים, על נידון הלכתי הקשור לפרשה. השיעורים מסוכמים בידי הרב יוסף בן ארזה ומתפרסמים באתר "בינינו". פעמיים בשנה, בימי חול המועד, הוא מוסר בשכונתו שיעור באורך של שש שעות בענייני החג.

חלק משמעותי משיעוריו מוקדש לפרשנות פסיקת הרמב"ם ולניסיון לבאר את סוגיות הגמרא לפי פסקיו. הרב אריאב מרבה להשתמש ככלי פרשני בביאור דעות הראשונים על פי בתי המדרש שעליהם הם נמנים כגון הרמב"ן ותלמידיו; בעלי התוספות; הרמב"ם ובית מדרשו (המאירי וחכמי פרובינציה)[דרוש מקור]. הוא משתמש בכתבי יד ישנים שפורסמו בשנים האחרונות ככלי ליישוב קושיות שנשאלו במהלך הדורות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]