אריאל בנדור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריאל בנדור
אין תמונה חופשית
לידה 1 בנובמבר 1963 (בן 58) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי משפט חוקתי, משפט פלילי, משפט מנהלי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים אשדוד, ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אריאל בנדור (נולד ב-1 בנובמבר 1963) הוא משפטן וחוקר בעיקר בתחומי המשפט החוקתי, הפלילי, המנהלי, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, העוסק גם במוזיקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנדור הוא בנה של שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר. אביו, שמואל דורנר, שנפטר ב-2019, עבד כעורך דין במשרד המשפטים. אחיו אמיר הוא מנהל הייצור של אזור אסיה בחטיבת התקשורת של קורנינג. בנדור בחר לשנות את שם משפחתו תוך שימוש בהלחם של המילים "בן" ו"דור", כאשר דור הוא קיצור של "דורנר". בנדור נשוי לפרופ' יעל לבנטל מנהלת היחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים, ביה"ח דנה-דואק לילדים, ולהם שני ילדים ונכד.

נעוריו של בנדור עברו באשדוד ולאחר מכן עבר עם משפחתו לירושלים. בנדור סיים את לימודיו בתיכון ליד האוניברסיטה והתגייס בשנת 1982 לחיל השריון.

לאחר שחרורו מהצבא החל בנדור בלימודי משפטים באוניברסיטה העברית בין השנים 1984 ועד 1988. בנדור סיים בהצטיינות את התואר הראשון ולאחר מכן התמחה אצל שופט בית המשפט העליון שלמה לוין ובהמשך אצל עו"ד ד"ר מישאל חשין, לימים שופט בית המשפט העליון. בשנת 1994 קיבל בנדור תואר דוקטור למשפטים מהאוניברסיטה העברית על מחקרו בנושא ההשתק במשפט המינהלי, שכתב בהנחייתו של פרופ' יצחק זמיר. בשנת 2001 קיבל דרגת פרופסור חבר מאוניברסיטת חיפה ובשנת 2007 התמנה לפרופסור מן המניין מאוניברסיטת בר-אילן. היה פרופסור או חוקר אורח בבתי-הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל (1999-1998), אוניברסיטת מרילנד (2015-2014), אוסגוד הול (אוניברסיטת יורק בטורונטו) (2015), ואוניברסיטת סיינה (2018). זכה בפרס גורני למשפט ציבורי (2019).

בנדור עוסק מעת לעת גם בייצוג משפטי, בבית המשפט העליון ובערכאות אחרות. בין היתר ייצג בעתירות לבג"ץ את עיריות ירושלים, בת ים ואשדוד ורשויות מקומיות נוספות. היה חלק מצוות המייצגים בעתירתו של זאב רוזנשטיין כנגד הסגרתו לארצות הברית. כמו כן ייצג את ח"כ נעמי בלומנטל בבקשה, שהתקבלה, להקלה בעונשה. בנדור ייצג את אורלי רביבו, שכונתה "א' מבית הנשיא", בדרישתה לערוך עימות בינה ובין הנשיא לשעבר, משה קצב, ואת משפחתו של השבוי גלעד שליט, וכן את מפעל הפיס, את איגוד רשתות שיווק המזון, ואת לשכת עורכי הדין. ייצג בפני מבקר המדינה את שר האוצר באותה תקופה, יובל שטייניץ, בפרשת השרפה בכרמל.

משנת 1994 בנדור משמש כשופט בית משפט צבאי בדרגת סגן-אלוף (במילואים). מ-2012 הוא שופט בית המשפט הצבאי לערעורים. במשך השנים היה בנדור חבר במועצה לבתי דין מנהליים, ועדת המשנה בנושא הילד ומשפחתו של הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ליישומם בחקיקה מטעם משרד המשפטים, ועדה מייעצת לבחינת מדיניות ההגירה של מדינת ישראל, ועדות משנה של המועצה להשכלה גבוהה, חברות בצוות לבחינת המדיניות להוצאת צווי פרסום מטעם מפכ"ל המשטרה. בין 2013-2009 כיהן כיושב-ראש העמותה למשפט ציבורי. כמו כן בנדור שימש פרשן לענייני משפט בעיתון ידיעות אחרונות בין השנים 20002003 והיה דירקטור חיצוני של איסתא ליינס וחבר דירקטוריון פרס לנדאו של מדעים ואמנויות של מפעל הפיס.

בנדור עוסק מצעירותו במוזיקה וב-2012 הוציא אלבום בשם "דורנר". אלבומו השני "חושב על עצמי" יצא ב-2014.

פעילות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנדור הוא ממייסדי הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה שאליה הצטרף ב-1992. בשנת 2001, כשנה לאחר קבלת דרגת פרופסור חבר מאוניברסיטת חיפה, נתמנה לדיקן הפקולטה למשפטים בחיפה ושימש בתפקיד זה בין השנים 20022005. במסגרת תפקידו הוביל שינויים בתוכניות הלימודים, את הקמת כתב העת "דין ודברים", הרחבת התוכניות המשותפות, הגדלת מספר הסטודנטים, הגדלת מספר חברי הסגל ועוד. בשנים 2005–2007 שימש דיקן הסטודנטים באוניברסיטת חיפה. במסגרת תפקיד זה ערך והוביל רפורמה במבנה דיקאנט הסטודנטים תוך תגבור משמעותי של תוכניות הפעילות החברתית של הסטודנטים. בנדור חדל מלכהן בתפקיד זה לאחר שהודיע באוקטובר 2007 על עזיבתו את אוניברסיטת חיפה לטובת מינוי לדרגת פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן החל מאביב 2008. בשנים 2020-2016 כיהן כדיקן בית הספר ללימודים מתקדמים של אוניברסיטת בר-אילן, תפקיד שבו יזם והוביל רפורמות שונות, וביניהן ייזום דוקטורט דו-מחלקתי, יחיד מסוגו בישראל; ייזום מסלול להשלמת תזה לבעלי תואר שני בלי תזה ממוסדות אחרים; עידוד בדרכים שונות של כתיבת עבודות דוקטור במתכונת של עבודת מאמרים, שהוביל לעלייה דרמטית של שיעור כותבי דוקטורט במתכונת זאת; וייזום רפורמה במלגות הנשיא לדוקטורנטים מצטיינים (בתחומי מדעי החברה, הרוח והמשפטים), שהובילה להכפלת שיעור הזוכים במלגות שאינם בעלי תואר קודם מאוניברסיטת בר-אילן. ב-2017 ייסד את הקליניקה לקידום שוויון בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן. כן עומד בראש המרכז לתקשורת ומשפט בפקולטה.

בנדור ערך את כתב העת משפטים של האוניברסיטה העברית בין השנים 19891990. בשנים 19921998 שימש סגן עורך ולאחר מכן עורך של כתב העת "משפט וממשל" בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה. בשנת 2001 שימש עורך ראשי של הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה יחד עם פרופ' ניצה בן-דב. משנת 2008 ואילך בנדור משמש כראש בית ההוצאה לאור, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן. ב-2021 נהנה עם המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.


מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנדור כתב שני ספרים וקרוב ל-100 מאמרים בכתבי עת מחקריים ובספרים, וערך שלושה ספרים. ספריו ומאמריו אוזכרו במאות פסקי דין של בית המשפט העליון ושל ערכאות אחרות. בין נושאי מחקריו: המעמד המשפטי של חוקי-יסוד, היועץ המשפטי לממשלה, חופש הביטוי, שפיטות, שיקול דעת שיפוטי, פרשנות חוקתית, זכויות במשפט הפלילי, רגולציה, חוזים והסכמים מינהליים, תחומי השקה בין משפט חוקתי למשפט פלילי ולמשפט פרטי, ועוד.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

·        "חמישים שנות משפטים: שינויים בהרגלי הכתיבה" משפטים נ 603 (2021) – עם הדר דנציג-רוזנברג

·        Is There a Countermajoritarian Difficulty in Israel? An Empirical Study, 53 George Washington International Law Review 1 (2021) – coauthored with Chen Shaham-Assia

·        Charming Betsy and the Constitution, Cornell International Law Journal 529 (2020) – coauthored with Shelly Aviv Yeini

·        The Israeli Judiciary-Centered Constitutionalism, 18 International Journal of Constitutional Law 730 (2020)

·        Prior Restraint in the Digital Age, 27 William & Mary Bill of Rights Journal 1155 (2019) – coauthored with Michal Tamir

·         Regulation and the Separation of Powers, 28 Southern California Interdisciplinary Law Journal 357 (2019) – coauthored with Sharon Yadin

·        The Supreme Court as a Babysitter: Modeling Zubik v. Burwell and Trump v. International Refugee Assistance Project Rights, 2018 Michigan State Law Review 373 – coauthored with Joshua Segev

·        "שיקול-דעת שיפוטי: העידן השלישי" משפטים מו 605 (2017) – עם טל סלע *

·        "עבירות פליליות וזכויות חוקתיות" משפט וממשל יז 325 (2016) – עם הדר-דנציג-רוזנברג *

·        Unconstitutional Criminalization, 19 New Criminal Law Review 171 (2016) – coauthored with Hadar Dancig-Rosenberg

·        How Proportional is Proportionality?, 13 International Journal of Constitutional Law 530 (2015) – coauthored with Tal Sela

·        "המעמד החוקתי של זכויות נפגעי עבֵרה" עיוני משפט לו 605 (2015)

·        "מינוי בכירים בישראל: על הבולענות ההדדית של משפט ואתיקה" משפט ועסקים יז 409 (2014) – עם מיכל טמיר

·        "על המידתיות של המידתיות" משפטים מב 1097 (2012) – עם טל סלע

·        "מגמות במשפט ציבורי בישראל: בין משפט לשפיטה" משפט וממשל יד 377 (2012) *

·        The Constitutional Status of Human Dignity in Germany and Israel, 44 Israel Law Review 25 (2012) – coauthored with Michael Sacks

·        "מחקר אמפירי של המשפט בישראל – ממצאים ומשמעויות" עיוני משפט לד 351 (2011) – עם יפעת הולצמן-גזית

·        "הגבולות של השופט ברק (או האם באמת קיים שיקול דעת שיפוטי)" משפט וממשל ט 263 (2006)

·        Conceptualizing Yahoo! v. L.C.R.A.: Private Law, Constitutional Review and International Conflict of Laws, 25 Cardozo Law Review 2089 (2004) – coauthored with Ayelet Ben-Ezer

·        "ארבע מהפכות חוקתיות?" משפט וממשל ו 305 (2003) *

·        "שיריוּן וחוקה – פסק-דין ברגמן והשיח החוקתי בישראל" משפטים לא 821 (2001) *

·        "חוקי-היסוד כבסיס לחוקה – הצעה לחוקת ישראל" משפט וממשל ה 15 (2000) *

·        "היועץ המשפטי לממשלה – המשפט והממשל" הפרקליט מד 423 (2000) – עם זאב סגל *

·        Investigating the Executive Branch in Israel and in the United States: Politics as Law, The Politics of Law, 54 University of Miami Law Review 193 (2000)

·        Prior Restraint, Incommensurability, and the Constitutionalism of Means, 68 Fordham Law Review 289 (1999)

·        "גבייה של הודאת נאשם וקבילותה – מטרות, אמצעים, ומה שביניהם" פלילים ה 245 (1996) *

·        "התפתחויות בזכויות-היסוד של האדם במשפט הפלילי הדיוני" ספר השנה של המשפט הישראלי תשנ"ו 481 (1996)

·        "דינו של הסכם פוליטי" משפט וממשל ג 297 (1995) *

·        "פגמים בחקיקת חוקי-היסוד" משפט וממשל ב 443 (1995) *

·        "המעמד החוקתי של תקנון הכנסת" משפטים כב 571 (1994) *

·        "עבירה פלילית ומניעה מוקדמת" פלילים ג 240 (1993)

·        "בעיות בקודיפיקציה של החלק הכללי של המשפט המינהלי" מחקרי משפט ט 155 (1992)

·        "שיקול-הדעת של בית-המשפט הגבוה לצדק – מה הדין?" משפטים כא 161 (1991)

·        "חופש לשון-הרע" משפטים כ 561 (1991) *

·        "חוזי המדינה וחוק התקציב" משפטים יט 185 (1989) *

·        "זכות המועמדות בבחירות לכנסת" משפטים יח 269 (1988) *

·        "השפיטות בבית-המשפט הגבוה לצדק" משפטים יז 592 (1987) *


פרקים בספרים (מבחר): פרקים שאוזכרו בפסיקת בית המשפט העליון מסומנים *

·        "התחולה העניינית של חוקי-יסוד" ספר אליקים רובינשטיין 945 (אהרן ברק, מרים מרקוביץ'-ביטון, רינת סופר ואילה פרוקצ'יה עורכים, 2020) – עם נדב דגן

·        "מצבי חירום" ספר דורית ביניש447 (קרן אזולאי, איתי בר-סימן-טוב, אהרן ברק ושחר ליפשיץ עורכים, 2018)

·        "ישראל כמדינה יהודית: המשמעות החוקתית" ספר שטרסברג-כהן 149 (אהרן ברק, יצחק זמיר, אבנר כהן, מורן סבוראי ואלעד עפארי עורכים, 2017) – עם אליחי שילה *

·        "המעמד החוקתי של שיוריות המשפט הפלילי" ספר אליהו מצא 373 (אהרן ברק, אילה פרוקצ'יה, שרון חנס ורענן גלעדי עורכים, 2015) – עם הדר דנציג-רוזנברג

·         The Purpose of the Israeli Constitution, in Israeli Constitutional Law in the Making – Comparative and Global Perspectives 41 (Gideon Sapir, Aharon Barak & Daphne Barak-Erez eds., 2013)

·        "שוויון ושיקול דעת שלטוני – על שוויון חוקתי ושוויון מינהלי" ספר שמגר מאמרים – חלק א 287 (אהרן ברק – יושב-ראש המערכת, 2003) *

·        "המעמד  המשפטי של חוקי-יסוד" ספר ברנזון כרך שני – בני סברה 119 (אהרן  ברק וחיים ברנזון עורכים, 2000) *

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דורנר, 2012
  • חושב את עצמי, 2014

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]