אריאל כנפו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אריאל כנפו (נולד ב-1970) הוא פרופסור במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ומנהל המעבדה להתפתחות חברתית באוניברסיטה. מחקריו עוסקים בתחומי פסיכולוגיה חברתית והתפתחותית, בנושא התפתחות אמפתיה ואלטרואיזם בהקשר של תורשה ומשפחה, קשר בין הורות למזג הילד, התפתחות ערכים בתהליכים הקשורים במשפחה ותרבות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנפו למד לתואר ראשון, שני ושלישי בפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. למד לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון בשנים 2001–2002, ובאוניברסיטת לונדון בשנים 2003–2004.

בשנת 2007 זכה בפרס חוקר צעיר מצטיין מטעם האגודה הבינלאומית לחקר התפתחות הילד.

בחודש נובמבר 2012 נבחר לחבר האקדמיה הצעירה למדעים.

אריאל כנפו הוא בנם של חנה ואשר כנפו. לאריאל חמישה אחים שאחת מהם היא פרופ' שירה כנפו. כנפו נשוי ואב לשלושה.

מחקר התאומים הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר התאומים הישראלי (LIST: The Longitudinal Israeli Study of Twins) הוא מחקר התאומים הגדול ביותר בישראל[דרוש מקור]. זהו מחקר אורך המתבצע ברובו במעבדה להתפתחות חברתית בראשות כנפו, ומשתתפים בו תאומים ומשפחותיהם מכל רחבי הארץ. המחקר עוסק בהתפתחות התנהגות חברתית אצל ילדים, תוך התמקדות בהתפתחות של התנהגות פרו-חברתית: הנטייה לעזור, לשתף פעולה, להתחלק ולהביע אמפתיה. נכון לשנת 2011, השתתפו במחקר כ-1500 משפחות.

כמחקר אורך, מחקר התאומים עוקב אחר התאומים לאורך מספר שנים, על מנת לבחון שינויים בהתפתחות. תחילה, נאספו נתונים על תאומים מכל רחבי הארץ שנולדו בשנים 2004–2005, וכאשר התאומים הגיעו ליום הולדתם השלישי, נשלחו להורים שאלונים הנוגעים למזג והתנהגות התאומים. בהמשך, הוזמנו המשפחות להשתתף במפגשים במעבדה או בביתם בנקודות זמן שונות: כאשר התאומים הגיעו לגילאים 3.5, 5, 6, ו-7. במפגשים השתתפו התאומים במערך ניסוי שבדק את התנהגותם החברתית.

למחקר שני תחומי חקר עיקריים:

  • חקר התאומים עצמם: התפתחותם, היחסים ביניהם, היחסים בינם לבין הוריהם. המחקר מבקש לענות על שאלות כמו: כיצד תאומים מתפתחים בהשוואה לילדים יחידאים? האם יש הבדל בין סוגי התאומים השונים ביכולות מסוימות או באיכות הקשר ביניהם?
  • חקר התפתחות תכונות והתנהגויות שונות: המטען הגנטי המשותף לתאומים מאפשר לבחון את אחת השאלות החשובות ביותר בפסיכולוגיה: תורשה או סביבה? כלומר, עד כמה הגנים עימם אנו נולדים אחראים להתפתחות האנושית, ועד כמה הסביבה בה אנו חיים משפיעה. מחקר התאומים הישראלי מתמקד בחקר התפתחות התנהגות פרו-חברתית, ומבקש לענות על שאלות כגון: מה תפקיד הגיל בהתנהגות פרו-חברתית? מה הקשר בין יכולות קוגניטיביות לבין התנהגות פרו-חברתית? מהם הגורמים המכריעים בהתפתחות הנטייה הפרו-חברתית: גנטיים או סביבתיים?

ממצאים נבחרים מהמחקר:

  • יחסי קרבה בין תאומים: זוגות תאומים מראים בממוצע רמה גבוהה מאוד של קירבה. תאומים זהים מראים יותר קרבה מאשר תאומים לא זהים, ותאומים לא זהים מראים יותר קירבה מזוגות אחים שאינם תאומים.
  • יחסי יריבות וקונפליקט בין תאומים: לא נמצא הבדל ביחסי הקונפליקט והיריבות בין תאומים זהים לתאומים לא זהים. אולם, נמצאה יותר יריבות אצל זוגות אחים עם הפרש גילאים קטן לעומת תאומים לא זהים.
  • נמצאה השפעה משולבת להורות ולגן DRD4 (הגן לרצפטור לדופמין) בניבוי התנהגות פרו-חברתית של ילדים: בקרב ילדים שנושאים את אחד המופעים של גן זה התגלה קשר בין התנהגות הורית חיובית כלפי הילדים להתנהגות פרו-חברתית גבוהה של הילדים עצמם. לעומת זאת, בקרב ילדים שאינם נושאים את המופע הזה של הגן, לא נמצא קשר זה.
  • הקשר בין הפרש משקל התאומים בזמן הלידה לבין בעיות התנהגות: בבדיקת זוגות תאומים מאותו מין, כאשר אחד מהתאומים נולד גדול יותר ב-20% מהתאום השני, נמצא כי לתאום הגדול יותר יש יותר סיכוי לסבול מבעיות התנהגותיות בגיל 3.5. קשר זה נמצא נפוץ יותר אצל תאומים לא זהים מאשר תאומים זהים.

לקט ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]