אריאל לוינסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריאל לוינסון, ראש הישיבה החילונית בירושלים
צילום:מוטי קיקיון

אריאל לוינסון (נולד ב-15 באוגוסט 1979) הוא מייסד ומראשי הישיבה החילונית של בינ"ה בירושלים, פעיל מרכזי בזירת ההתחדשות היהודית בישראל ובהתחדשות העירונית של ירושלים בעשור השני של שנות האלפיים. הוא מרצה ומלמד במוסדות חינוך ובאקדמיה, חוקר ומבקר ספרות, פובליציסט, יזם תרבות ומנהל אומנותי בתחומים הקשורים לספרות עברית, היסטוריה יהודית ותרבות ישראלית, יזמות וחדשנות תרבותית. פרסם עשרות מאמרי ביקורת, מאמרים מסות בעיתונות הישראלית ובאתרי אינטרנט מובילים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריאל לוינסון נולד וגדל בירושלים למשפחה דתית והתחנך במוסדות לימוד ובישיבות של המגזר הדתי-לאומי. בין השנים 1998–2002 שירת בצה"ל כתצפיתן-לוחם ביהודה ושומרון ובגבול לבנון, והיה ממייסדי מדור תצפית בבית הספר למודיעין שדה של חיל האיסוף הקרבי

לאחר שחרורו מצה"ל עזב לוינסון את העולם הדתי והחל לעבוד כרועה צאן במצפה עזוז בנגב. בשנת 2003 חזר לירושלים והחל ללמוד ספרות עברית ומדעי היהדות באוניברסיטה העברית. במקביל למד לתעודת הוראה במכון ׳כרם׳ בירושלים. במהלך לימודיו יזם אריאל פעילות תרבותית והנחה ערבי ספרות רבים.

בשנת 2005 לוינסון יזם, ביחד עם מיכאל מנקין, את הוצאת כתב העת 'דור ג׳ – חברה צעירה בישראל' בה לקחו חלק יוצרים, פובליציסטים וכותבים בראשית דרכם כגון: עודד נעמן, יפתח אשכנזי, מריק שטרן, נועה מיליקובסקי, ענבר מיכלזון, יאיר אלדן, אריאל זינדר, ועוד. באותן שנים ייסד לוינסון את ליין האירועים 'שוטטות' בירושלים, היוזמה הראשונה שפעלה לחבר את קהל הסטודנטים למרכז העיר המשתקם לאחר האינתיפאדה השנייה.

תוך כדי לימודי התואר השני בספרות עברית החל לוינסון ללמד בבתי ספר תיכון ובמכינות קדם צבאיות ברחבי הארץ, ובשנת 2010 החל בהקמת הישיבה החילונית בירושלים[1] ביחד עם אבישי וול וניר עמית ובשיתוף עם ארגון 'בינ״ה'. עם ייסוד הישיבה החילונית, יצר אריאל לוינסון כראש בית המדרש את התוכנית החינוכית, כשהוא עצמו מלמד בה שני נושאים מרכזיים: היכרות עם ארון הספרים היהודי ולימוד הגותם ויצירתם של משה מנדלסון, אחד העם, מיכה יוסף ברדיצ’בסקי, ח.נ. ביאליק ויוסף חיים ברנר[2].

תהליך הקמתה של הישיבה החילונית בירושלים תועד בסרט הדוקומנטרי Fringes ('מקצה לקצה', 2013) של היוצרת פאולה ויימן-קלמן והמפיק ג'ונתן לופטין שליוו את המייסדים והתלמידים למשך כל שנת ההקמה הראשונה. אחד מאירועי הדגל שייסד ומוביל לוינסון כמנהל אמנותי במסגרת שיתוף פעולה של הישיבה החילונית בירושלים עם מוזיאון מגדל דוד ובחסות עיריית ירושלים הוא 'פטישים בלילה' – ערב לימוד ותרבות, מוזיקה ואמנות בערב יום העצמאות מדי שנה. האירוע מתקיים במשך 12 שעות במוזיאון מגדל דוד ונועד לחגוג את התרבות הישראלית הצעירה ולשתף יוצרי המוזיקה, מורים, סופרים ומשוררים, תקליטנים, אנשי עשייה קהילתית וחברתית, רקדנים, ואמנים בין תחומיים. האירוע הראשון התקיים בשנת 2013.

במהלך השנים שימש אריאל כמבקר ספרות באתר 'וואלה!' ובעיתון 'מקור ראשון' ופרסום מסות ספרותיות והיסטוריות במוסף 'ספרות ותרבות' של עיתון 'הארץ' ובמוסף 'שבת' של מקור ראשון.

באפריל 2014 הושק הספר "דיבוק ירושלים: פרוזה ירושלמית חדשה"[3][4] אותו ערך לוינסון, אשר יצא בהוצאת ׳אינדיבוק' והישיבה החילונית בירושלים. הספר הוא אנתולוגיה של סיפורים קצרים שנכתבו על ידי סופרים וסופרות ירושלמים צעירים ומטרתו לסמן את דור היוצרים הבא בתרבות הישראלית אשר שואב את השראתו מהעיר ומהמקורות היהודיים.

בשנת 2010 הצטרף אריאל לארגון 'הויה טקס ישראלי' והוא משמש כעורך טקסי חתונה עבור זוגות המבקשים להינשא שלא על ידי הרבנות הראשית או שאינם יכולים להינשא ברבנות מסיבות הלכתיות.

בשנת 2013 הצטרף לוועדת ההיגוי של כנס 'כיסופים' הבינלאומי לסופרים ומשוררים יהודים, המתקיים במשכנות שאננים בניהולה של המשוררת חוה פנחס-כהן. החל משנת 2013 משמש אריאל לוינסון כחבר הוועד המנהל של ׳עונת התרבות בירושלים'[5] וכאוצר ומנהל אמנותי של הסטודיו לפיתוח מבית המיזם המשותף של קרנות גשר ואבי חי לקולנוע לטלוויזיה, בו הוא מנחה מפגשי לימוד והעשרה עבור קבוצות יוצרים בכירים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל.

לוינסון עובד עם קבוצות אומנים רבות במהלך השנים ומנחה אותם במפגשי לימוד המחברים בין תחום עיסוקם למקורות בתרבות היהודית, וביניהם סדנת מחקר ולימוד בנושא 'מדרש' עבור תסריטאים צעירים וסדנת מחקר ולימוד בנושא 'תפילה' עבור כוריאוגרפים, בחסות בית אבי חי

כיום אריאל משמש כראש בית המדרש בישיבה החילונית בירושלים וכחבר סגל זוטר ומרצה בחוג לספרות עברית, בו הוא כותב את הדוקטורט שלו, בהנחיית פרופ' אריאל הירשפלד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעל פרידסון, פלורליזם, שוויון וברי סחרוף: הישיבות החדשות של ירושלים, זמן ירושלים, ‏27.7.11
  2. ^ יאיר אטינגר, "הישיבה החילונית בירושלים" נפתחה במסיבה בהשתתפות 250 דתיים וחילונים, הארץ, ‏30.11.10
  3. ^ אריאל לוינסון, הקדמה ל׳דיבוק ירושלים׳, אתר בינ״ה, ‏4.3.14
  4. ^ חן שטרס, מה חושבים סופרים צעירים על ירושלים והנכבה, ׳הארץ׳, ‏30.4.14
  5. ^ אריאל לוינסון, בין החומות לאופוריה, עונת התרבות בירושלים, ‏20.9.12