אריאן ליטמן

אריאן ליטמן
	אריאן ליטמן (2024)
לידה	1962 (בת 64 בערך); שווייץ
מדינה	ישראל
מקום מגורים	בית זית
תחום יצירה	פסלת, אמנית מיצבים ואמנית בין-תחומית
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים (1986); בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים (1991); האוניברסיטה העברית בירושלים (1997) ;
ילדים	תאיר ליטמן ; דפני ליטמן ; קליה ג'יזל ליטמן
מספר ילדים	3

אריאן ליטמן-כהן^[1] (נולדה בשנת 1962) היא פסלת, אמנית מיצבים ואמנית בין-תחומית ישראלית.^[2]

ליטמן יוצרת יצירות רבות, בפרט מפות ועצי זית, החבושות בתחבושות גזה, בעיקר מאז האינתיפאדה השנייה.^[3]

ביוגרפיה

ליטמן נולדה בשווייץ.^[4] אמה, בת יאור (גִ'יזֶל ליטמן לבית אוֹרֶבִּי), ילידת מצרים, היא היסטוריונית, מזרחנית וסופרת. אביה, דויד ליטמן (פעיל חברתי) (אנ'), יליד לונדון, אנגליה, היה אקטיביסט חברתי, פעיל לזכויות האדם והיסטוריון. היו לה אח ואחות. ליטמן התחנכה בשווייץ בגילאי 8-14 בבית ספר שנוהל על ידי נזירות^[3].

בשנת 1981 עלתה לישראל. בשנת 1986 סיימה תואר ראשון ביחסים בינלאומיים והיסטוריה של ארצות האסלאם באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1991 סיימה בהצטיינות את לימודיה לתואר ראשון (נוסף) בבצלאל, ובשנת 1998 השתתפה שם בתוכנית בצלאל לאמנים צעירים לתואר שני (MFA). בשנים 1991–1994 הייתה ליטמן אוצרת עוזרת לאמנות עכשווית, במוזיאון ישראל. בשנת 2004 סיימה תואר שני (נוסף) באמנות ואסתטיקה באוניברסיטה העברית, וכן השתתפה בסמינר יהודי-ערבי במוסררה בית הספר הרב תחומי לאמנות וחברה ע"ש נגר.

כבר בסיום לימודיה בבצלאל החלה להציג בגלריות ובמוזיאונים בישראל ובהם מוזיאון ישראל ירושלים, מוזיאון תל אביב לאמנות, משכן לאמנות עין חרוד, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, מוזיאון חיפה לאמנות, מוזיאון ארץ ישראל ועוד. עבודות המפה שלה, סרטיה, עבודת הפיסול, הצילום ועבודתה הפרפורמטיבית מוצגות ונדונות ברחבי העולם בהקשרים פמיניסטיים, אקולוגיים, קרטוגרפיים, ונחשבות לחדשניות ומשמעותיות.

בנוסף לעבודתה האמנותית, ליטמן מרצה בתוכנית לתואר ראשון בעיצוב תעשייתי מכליל במכללה האקדמית הדסה ירושלים.

משנת 2023 חברה בגלריה אגריפס 12, ירושלים.

ליטמן גרושה ואם לשלוש בנות: תאיר ליטמן, מעצבת בתעשיית ההיי-טק, דפני ליטמן, עוסקת בחינוך אנתרופוסופי, וקליה ג'יזל ליטמן, צלמת ואמנית.

מתגוררת במושב בית זית ועובדת בסטודיו בירושלים.

(רשימה חלקית)

1992 – טבע דומם, גלריה בוגרשוב, תל אביב – תערוכה של טבע מלאכותי
1995 – בתולת ישראל ובנותיה, בית האמנים בירושלים
2000 – Core, גלריה נגא לאמנות עכשווית, תל אביב
2001 – הקשרים סמויים, אורנים - המכללה האקדמית לחינוך
2001 – הקשרים, הגלריה, קיבוץ בארי
2001 – ארץ לבנה, בית האמנים בירושלים. בעקבות תצלום אוויר בו נמחק מן התצלום היער שניטע לזכר סבה בשנת 1967, ואשר הסתיר בסיס צבאי, החלה ליצור יצירות של מפות ישראליות ובהן כתמים עיוורים.
2002 – היער הנייד מתוך LandEscapes, פרויקט בגלריה גרשמן, הגלריה האוניברסיטאית של מור קולג’ לאמנות, ואוניברסיטת דרקסל, פילדלפיה
2002 – הקשרים סמויים II, בית האמנים בירושלים
2007 – Border Land, מרכז וילי ברנדט, ירושלים
2011 – ארץ פצועה (פרויקט מיוחד), בית האמנים תל אביב. תערוכה שאצרה גליה בר אור.^[5]
2023 – ארץ אם, גלריה אגריפס 12^[6]^[3]

(רשימה חלקית)

1994 – מטא-סקס 94, זהות, גוף ומיניות, עין חרוד ובת ים.
2008 – "Smoking Utopia", מיצב וידאו בשיתוף עם ראובן זהבי, משכן האמנים (הרצליה).
2009 – "אחוזים", אוצרות קבוצתית: ראובן זהבי, אריאן כהן-ליטמן, הגר יולזרי, חנה בן-חיים יולזרי, אוצרת ראשית אירנה גורדון, גלריה זיק, פרויקט מנופים, ירושלים
שמלה, סימלה: שיבה לאנטיאה, אוצרות: ריטה מנדס-פלור ונעמי טנהאוזר^[7]
2022 – מעשה במרחב, תערוכה קבוצתית משותפת בגלריה אגריפס 12 ובגלריה מרי, אוצרת: נאוה ט' בראזני^[8]

1991 – פרס ע"ש מארי פישר לעידוד אמנים צעירים, בצלאל, אקדמיה לאומנות ועיצוב, ירושלים
1992–1993 – מלגה לאמנים צעירים, קרן התרבות אמריקה-ישראל
1994 – מלגת אינגבורג בכמן, מיסודו של אנסלם קיפר, קרן וולף