לדלג לתוכן

אריאן 2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריאן 2
ייעוד משגר לוויינים
משפחה אריאן
יצרן איירוספסיאל
ארץ ייצור אירופה
היסטוריית שיגורים
סטטוס לא בשימוש
אתרי שיגור ELA-1, מרכז החלל הגיאני
שיגורים 6
הצלחות 5
כישלונות 1
שיגור ראשון 31 במאי 1986
שיגור אחרון 2 באפריל 1989
יכולת
מטען ל־GTO 2,175 ק"ג
מידע נוסף
גובה 49.13 מטרים
קוטר 3.8 מטרים
משקל 215,000 ק"ג
שלבים 3
שלב ראשון L-140
מספר מנועים 1
סוג מנוע Viking 5B
דחף 2.580 מגה-ניוטון
מתקף סגולי 242 שניות
זמן בעירה 138 שניות
דלק UDMH/N2O4
שלב שני L-33
מספר מנועים 1
סוג מנוע Viking 4B
דחף 784.8 קילו-ניוטון
מתקף סגולי 290.7 שניות
זמן בעירה 128.9 שניות
דלק UDMH/N2O4
שלב שלישי H-10
מספר מנועים 1
סוג מנוע HM7-B
דחף 64.2 קילו-ניוטון
מתקף סגולי 442.1 שניות
זמן בעירה 729 שניות
דלק LH2/LOX
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריאן 2 (Ariane 2) היה משגר לוויינים בינוני שפותח על עבוד סוכנות החלל האירופית. הוא שימש בעיקר לשיגור לוויני תקשורת, יצורו הופסק אחרי שמשקל הלוויינים המשיך לעלות, ובמקומו סוכנות החלל האירופאית עברה להשתמש באריאן 3.

החלטות על פיתוח משגר חדש התקבלו בשנת 1979, עוד לפני שיגור משגר אריאן 1. במקביל החל תכנון של משגר אריאן 3, חזק יותר.

מרכז החלל הגיאני עבר התאמות נדרשות בכן שיגור חדש ELA-1.

המשגר היה מסוגל להביא למסלול מעבר למסלול גאוסטציונרי עד 2 לוויינים במשקל כולל של 2,170 ק"ג.

השיגור הראשון בוצע בשנת 1989.

השיגורים נמשכו עד לשנת 1989, כאשר מ-6 שיגורים 5 הסתיימו בהצלחה.

בהמשך שיגורים בוצעו על ידי משגרים חזקים יותר של אותה סדרה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריאן 2 בוויקישיתוף


ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.