אריה איבצן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריה איבצן
Arie ab.jpg
אריה איבצן
לידה 1928
קובנה, ליטא
פטירה 19 ביוני 2013 (בגיל 85 בערך)
תאריך עלייה 1946
השתייכות Emblem of Israel Police.svg  משטרת ישראל
תקופת שירות 19481 באפריל 1985
דרגה רב ניצב
תפקידים בשירות סגן מפקד מחוז תל אביב, מפקד המחוז הדרומי, מפכ"ל
תפקידים אזרחיים שגריר ישראל בליבריה וקניה

רב-ניצב אריה איבְצַן (1928 בקובנה - 19 ביוני 2013) היה המפקח הכללי השמיני של משטרת ישראל. איבצן היה בוגר קורס קצינים בכירים, ובוגר הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. בשנים 19701972 היה נשיא הסניף הישראלי של ארגון השוטרים הבינלאומי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איבצן נולד בשנת 1928 בעיר קובנה שבליטא בשם ליוניה אַפְּס. הוא שרד את השואה בגטו קובנה. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1946 ולמד בבית הספר החקלאי בנהלל. עם תום לימודיו בשנת 1947 התגייס לנוטרים. כשפרצה מלחמת העצמאות שירת בחזית ירושלים.

שירותו במשטרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1948 גויס איבצן למשטרת ישראל. הוא השתתף בקורס הקצינים הראשון של המשטרה וסיים כחניך מצטיין באוגוסט 1952[1]. איבצן הוצב לשרת במחלקת התכנון במטה הארצי. בתחילת 1957 הוא קיבל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב[2] ובסוף 1958 הוסמך כעורך דין[3]. בשנים 19571958 שירת במחוז תל אביב בתפקידי שיטור וחקירות שונים ובין השאר היה דובר המחוז[4]. במרץ 1959 נתמנה לתפקיד סגן מפקד הנפה הצפונית של מחוז תל אביב, שהיה תפקידו הפיקודי הראשון[5][6]. אחר כך פיקד על שלוש הנפות של מחוז תל אביב. הוא מונה למפקד נפת רמת גן במרץ 1962[7], הנפה הדרומית בסוף 1963[8][9] ומפקד הנפה הצפונית (המכונה "מרחב ירקון") בתחילת 1968[10]. באוקטובר 1970 הוא הועלה לדרגת ניצב משנה[11] ולקראת סוף 1972 מונה לסגן מפקד מחוז תל אביב[12]. ב-1971 נבחר לנשיא הסניף הישראלי של ארגון השוטרים הבינלאומי[13].

ב-1975 מונה לפקד על המחוז הדרומי של המשטרה[14] שכלל אז את מחוז ירושלים. במהלך כהונתו פיקד בנובמבר 1977 על מבצע "שער" לאבטחת ביקורו של נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל[15], טיפל בהפגנות בכביש רמות[16] והיה ראש המטה של המשלחת הישראלית לשיחות האוטונומיה, האחראי לנושאים הלוגיסטיים, בשנים 19791980[17].

מפכ"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מתחילת 1979 עלה השם של איבצן כמועמד מוביל לתפקיד המפכ"ל[18]. איבצן היה אז הניצב הוותיק ביותר במשטרה ותואר כבעל מקצוע מעולה הדורש הרבה מעצמו ומפקודיו[19], כמשפטן "מכבד חוק באורח קיצוני"[20] וכמייצג הקו השמרני במשטרה[21]. לבסוף מונה הרצל שפיר, שהובא מחוץ למשטרה, לתפקיד המפכ"ל, ואיבצן נשאר במחוז הדרומי, למרות שעל פי פרסומים בעיתונות הוצע לו להיות ראש אגף החקירות[22] או סגן המפכ"ל[23].

ב-5 בינואר 1981 נתמנה איבצן לתפקיד המפקח הכללי השמיני של משטרת ישראל[24]. בתקופתו הוקם מחוז המרכז של המשטרה[25] והוקמו מרחבים ותחנות נוספים. כמו כן פעל איבצן לחיזוק הקשר בין המשטרה והקהילה. בתקופתו גם הופעלו סיירות משמר הגבול והמשמר האזרחי בתפקידי השיטור הייעודיים והופעלו הפרויקטים למניעת וחקירת עבירות רכוש ולטיפול בעבירות אונס.

בתחום המינהלי מוסדו בתקופתו הכללים לקידום שוטרים ונקבעו עקרונות הצמדת שכר השוטרים לשכרם של משרתי הקבע בצה"ל.

ב-1984 הורה איבצן לקיים האזנות סתר אצל קצינים בכירים במשטרה, על מנת למצוא מדליפים[26]. כתוצאה מההאזנות הישעה איבצן את אסף חפץ בטענה שהדליף מידע לעיתונות ובעקבות זאת התפתח דיון ציבורי נרחב בין תומכי חפץ, בהם ניצב צבי בר, לתומכי איבצן. כנגד איבצן נטען שההאזנות לא היו חוקיות וכי ההדחה הייתה ממניעים זרים.

לאחר פרישתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו הצטרף איבצן לסגל הדיפלומטי וכיהן כשגריר ישראל בליבריה[27] ובקניה. נפטר ביום 19 ביוני 2013 ונקבר בבית העלמין קריית שאול.

איבצן היה נשוי לבתו של חיים יהושע קוסובסקי[28] ולהם שני ילדים. בנו אמיר הוא עורך דין[29].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יום חג למשטרת ישראל, דבר, 22 באוגוסט 1952
  2. ^ רשימת מקבלי הדיפלומות באוניברסיטה של תל אביב, דבר, 14 בינואר 1957
  3. ^ הוסמכו 71 עורכי דין חדשים, מעריב, 1 בדצמבר 1958
  4. ^ נתגלת רשת גדולה להברחת מטבע חוץ, מעריב, 5 בנובמבר 1958
  5. ^ חלופי גברי במשטרת מחוז תל אביב, חרות, 31 במרץ 1959
  6. ^ העלאות בדרגה של קציני משטרה, חרות, 15 בנובמבר 1961
  7. ^ חילופי גברי יחולו במטה נפת משטרת רמת גן, מעריב, 1 במרץ 1962
  8. ^ חילופי גברי בנפת משטרת רמת גן, מעריב, 12 בנובמבר 1963
  9. ^ בסוף 1964 הועלה לדרגת סגן ניצב הועלו בדרגה, מעריב, 1 בדצמבר 1964
  10. ^ שינויים ארגוניים במשטרת מחוז ת"א, מעריב, 11 בדצמבר 1967
  11. ^ מפקדי המרחבים במחוז תל אביב, דבר, 5 באוקטובר 1970
  12. ^ תת ניצב מרגלית - קצין תלונות במטה הארצי, דבר, 12 באוקטובר 1972
  13. ^ יהושע כהנא, הארגון שמטפח "שירות תוך ידידות" בין אנשי המשטרה, מעריב, 14 במרץ 1971
  14. ^ אריה איבצן - ניצב, דבר, 18 במאי 1975
  15. ^ יהושע תדמור, מבצע האבטחה הגדול ביותר בתולדות המדינה, דבר, 20 בנובמבר 1977
  16. ^ לוי יצחק הירושלמי, מלחמת קודש וחול על הכביש לרמות, מעריב, 5 בינואר 1979
    ועד שכ' רמות מגנה המשטרה והשר בורג על אי פיזור המפגינים, דבר, 16 בספטמבר 1979
  17. ^ משלחת הכנסת מישראל באה לאלכסנדריה, מעריב, 4 ביולי 1979
    משולם עד, קטביות בעמדות המוצהרות בהפתח שיחות האוטונומיה בבאר שבע, דבר, 27 במאי 1979
  18. ^ בורג רוצה להחליף את תבורי באיבצן, מעריב, 23 בפברואר 1979
  19. ^ ברוך מאירי, מינוי המפכ"ל הבא יאפשר לשר הפנים להפגין כח, מעריב, 10 במאי 1979
  20. ^ יוסף גולן, השיקולים במינויים, דבר, 23 במאי 1979
  21. ^ ראובן שפירא, ניצב אריה איבצן לא איבד סבלנותו, דבר, 1 בינואר 1981
  22. ^ ניצב קרתי - ראש אגף חקירות, מעריב, 27 באפריל 1980
  23. ^ ראובן שפירא, מינוי הרצל שפיר למפכ"ל יובא לממשלה מחרתיים, דבר, 2 בנובמבר 1979
  24. ^ ראובן שפירא, איבצן ייכנס היום לתפקידו כמפכ"ל המשטרה, דבר, 5 בינואר 1981
  25. ^ ראובן שפירא, המשטרה מקימה מחוז חדש לאזור המרכז, דבר, 24 בפברואר 1981
  26. ^ ברוך נאה, היתר המפכ"ל להאזין לטלפון לא היה חוקי, מעריב, 19 באוגוסט 1984
  27. ^ רפאל מן, אריה איבצן זכה בליבריה, מעריב, 26 באוגוסט 1985
  28. ^ המשותף לשפיר ולאיבצן, דבר, 11 בינואר 1981
  29. ^ עו"ד אמיר איבצן