לדלג לתוכן

אריה אשל (סופר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריה אשל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 6 בספטמבר 1927
ט' באלול ה'תרפ"ז
פטירה 23 באוגוסט 2015 (בגיל 87)
ח' באלול ה'תשע"ה
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
שפות היצירה עברית
עיסוק סופר, עורך

אריה יצחק אשל (ט' באלול ה'תרפ"ז, 6 בספטמבר 1927ח' באלול ה'תשע"ה, 23 באוגוסט 2015) היה פעיל באצ"ל, סופר ועורך ישראלי.[1]

אשל נולד בשם אריה אפשטין לאברהם ולרחל (לבית דוביצקי) אפשטין.[1] בנעוריו היה פעיל באצ"ל בירושלים והפיץ כרזות של הארגון, ושירת במשטרת היישובים העבריים. כן השתתף, בין היתר, בפיצוץ תחנת הרכבת המנדטורית בירושלים, בה נפצע קל, במבצע היפופוטם והיה שותף להכנות המתקפה על בית היתומים שנלר.[2] לדבריו, לאחר שנודע לו על מעשהו של היינריך ריינהולד ב-1966, החל בחקר ובכתיבה אודות הארגון באוקטובר 1976.[3]

כבר בשנת ה'תשל"ו פורסם ספר שליקט וערך יחד עם שמואל יזרעאלי, על מאיר שחר-שוורץ.[4] אולם ספרו הראשון שזכה לפרסום רב היה "ארבעה צעדים למוות", שאותו ערך גם כן. הספר עוסק באבשלום חביב בכלל ובמכתביו שכתב מהצינוק בפרט. הספר הוענק למפקד האצ"ל ולראש ממשלת ישראל מנחם בגין בטקס מיוחד.[5] בגין אמר על הספר כי "הוא ספר האהבה והגבורה".[6]

ב-1990 ראה אור ספרו השני "שבירת הגרדומים", העוסק בפרשת הסרג'נטים ובתלייתם בידי אנשי האצ"ל.[7]

אשל נפטר בגיל 87 ונקבר בהר המנוחות.[1]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]