אריה בן-אליעזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אריה בן-אליעזר
Aryeh Ben-Eliezer.jpg
תאריך לידה 16 בדצמבר 1913
תאריך פטירה 29 בינואר 1970 (בגיל 56)
חבר הכנסת
כנסות 1 - 7
סיעה תנועת החרות, גח"ל
תפקידים בולטים

אריה בן-אליעזר (זברובסקי) (י"ח בטבת ה'תרע"ד, 16 בדצמבר 1913 - 29 בינואר 1970) היה איש התנועה הרוויזיוניסטית, מאנשי האצ"ל, חבר הכנסת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודעת מבוקשים של משטרת המנדט על לוחמי אצ"ל ולוחמי לח"י. משמאל לימין: מנחם בגין, אריה בן אליעזר, ליב בויקו, ראובן פרנקו, מרק קהאן. (למטה) יצחק רובינשטין, חיים זקס, עמנואל שטרסברג, יעקב מרידור, הרצל ורהפטיג

אריה בן-אליעזר נולד בווילנה, וכשהיה בן 7 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. בזמן מאורעות תרפ"ט ומאורעות תרצ"ו, היה ממגיני היישוב העברי בתל אביב ובירושלים. בימי צעירותו, היה חבר בתנועת בית"ר ובברית הבריונים. לאחר מכן הצטרף גם לשורות מחתרת האצ"ל.

בן-אליעזר יצא בשליחות בית"ר ואצ"ל לרומניה, לפולין ולארצות הבלטיות בשנת 1932. בשנת 1933 נעצר לכמה שבועות על השתייכותו לברית הבריונים. לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה, היה ממייסדי "הוועד להקמת צבא עברי", "הוועד להצלת יהודי אירופה" ו"הוועד לשחרור האומה" יחד עם ערי ז'בוטינסקי, הלל קוק ואחרים. בשנת 1943 חזר לארץ ישראל והצטרף למפקדה הראשית של האצ"ל. הוא נתפס באפריל 1944 על ידי הבריטים והוגלה אל מחנות המעצר באריתריאה, בסודאן ובקניה. במחנה שימש כמייצג העצורים בפני הבריטים. בן-אליעזר היה בין הראשונים שהצליחו לברוח מהמחנות בתחילת 1947. בבריחתו הגיע לצרפת, שם היה ממארגני האנייה אלטלנה.

ב-1948 חזר לישראל, היה ממייסדי תנועת החרות ונמנה עם ראשיה. הוא כיהן כיו"ר הראשון של הנהלת התנועה, היו"ר הראשון של סיעת תכלת לבן בהסתדרות הכללית וחבר הוועד הפועל שלה. בן-אליעזר כיהן כסגן יושב ראש הכנסת והיה חבר הכנסות מהראשונה עד השביעית, כחבר סיעות החרות וגח"ל. בהצבעה על הסכם השילומים דרש להביאו לכנסת ממיטת חוליו על אלונקה לצורך התנגדות להסכם‏[1].

בן-אליעזר היה מהראשונים להעלות את רעיון משאל העם בהחלטות גורליות (על רקע ההתנגדות למגעים עם גרמניה לקראת הסכם השילומים). כמו כן היה בן-אליעזר ממכונני הקשרים בין מדינת ישראל לבין צרפת.

על שמו נקרא היישוב בית אריה, המדרשה הלאומית ע"ש אריה בן-אליעזר, גשר בן-אליעזר על גדות נחל הירקון בתל אביב, וכן רחובות במספר יישובים בישראל (כגון: רח' בן-אליעזר ברמת גן, בירושלים ובנתניה). בן אחותו הוא חבר הכנסת לשעבר, גדעון גדות.

נפטר בשנת 1970, ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארנולד שרמן, כאש בעצמותיו- אריה בן-אליעזר, הוצאת ידיעות אחרונות - עידנים, 1986 ([1]).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההצבעה, דבר, 10 בינואר 1952