אריה בן-אליעזר

אריה בן-אליעזר

אריה בן-אליעזר, 1951
לידה	16 בדצמבר 1913 י"ח בטבת ה'תרע"ד וילנה, האימפריה הרוסית
פטירה	29 בינואר 1970 (בגיל 56) כ"ב בשבט ה'תש"ל ירושלים, ישראל
מדינה
תאריך עלייה	1921
מקום קבורה	בית הקברות נחלת יצחק
מפלגה	גח"ל
סיעה	תנועת החרות, גח"ל
חבר הכנסת 14 בפברואר 1949 – 6 ביולי 1953 (4 שנים ו־20 שבועות)
15 באוגוסט 1955 – 29 בינואר 1970 (14 שנים) כנסות 1–2, 3–7
תפקידים בולטים סגן יושב ראש הכנסת

אריה בן-אליעזר (זברובסקי) (י"ח בטבת ה'תרע"ד, 16 בדצמבר 1913 – כ"ב בשבט ה'תש"ל, 29 בינואר 1970) היה איש התנועה הרוויזיוניסטית, מאנשי האצ"ל, חבר הכנסת.

ביוגרפיה

מודעת מבוקשים של משטרת המנדט על לוחמי אצ"ל ולוחמי לח"י. משמאל לימין: מנחם בגין, אריה בן-אליעזר, ליב בויקו, ראובן פרנקו, מרק קהאן. (למטה) יצחק רובינשטין, חיים זקס, עמנואל שטרסברג, יעקב מרידור, הרצל ורהפטיג

אריה בן-אליעזר נולד בווילנה לאליעזר זברובסקי, וכשהיה בן 7 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. בזמן מאורעות תרפ"ט ומאורעות תרצ"ו, היה ממגיני היישוב העברי בתל אביב ובירושלים. בימי צעירותו, היה חבר בתנועת בית"ר ובברית הבריונים. לאחר מכן הצטרף גם לשורות מחתרת האצ"ל.

בן-אליעזר יצא בשליחות בית"ר ואצ"ל לרומניה, לפולין ולמדינות הבלטיות בשנת 1932. בשנת 1933 נעצר לכמה שבועות על השתייכותו לברית הבריונים. לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה, היה ממייסדי "הוועד להקמת צבא עברי", "הוועד להצלת יהודי אירופה" ו"הוועד לשחרור האומה" יחד עם ערי ז'בוטינסקי, הלל קוק ואחרים. בשנת 1943 חזר לארץ ישראל והצטרף למפקדה הראשית של האצ"ל. הוא נתפס באפריל 1944 על ידי הבריטים והוגלה אל מחנות המעצר באריתריאה, בסודאן ובקניה. במחנה שימש כמייצג העצורים בפני הבריטים. בן-אליעזר היה בין הראשונים שהצליחו לברוח מהמחנות בתחילת 1947. בבריחתו הגיע לצרפת, שם היה ממארגני האנייה אלטלנה.

ב-1948 חזר לישראל, היה ממייסדי תנועת החרות ונמנה עם ראשיה. הוא כיהן כיו"ר הראשון של הנהלת התנועה, היו"ר הראשון של סיעת תכלת לבן בהסתדרות הכללית וחבר הוועד הפועל שלה. בן-אליעזר כיהן כסגן יושב ראש הכנסת והיה חבר הכנסות מהראשונה עד השביעית, כחבר סיעות החרות וגח"ל. בהצבעה על הסכם השילומים דרש להביאו לכנסת ממיטת חוליו על אלונקה לצורך התנגדות להסכם.

בן-אליעזר היה מהראשונים להעלות את רעיון משאל העם בהחלטות גורליות (על רקע ההתנגדות למגעים עם גרמניה לקראת הסכם השילומים). כמו כן היה בן-אליעזר ממכונני הקשרים בין מדינת ישראל לבין צרפת.

נפטר בשנת 1970, ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.

הנצחה

על שמו נקראו היישוב בית אריה, המדרשה הלאומית ע"ש אריה בן-אליעזר, גשר בן-אליעזר על גדות נחל הירקון בתל אביב וכן רחובות בערים רמת גן, פתח תקווה, ירושלים, בית שמש, אשדוד, אשקלון, נתניה ולוד.

משפחה

בן אחותו הוא חבר הכנסת לשעבר, גדעון גדות.

לקריאה נוספת

• ארנולד שרמן, כאש בעצמותיו - אריה בן-אליעזר, הוצאת ידיעות אחרונות - עידנים, 1986 (ידיעות ספרים - הקטלוג - כאש בעצמותיו - אריה בן - אליעזר, באתר web.archive.org, ‏2006-05-12).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אריה בן-אליעזר בוויקישיתוף

• אריה בן-אליעזר, באתר הכנסת
• אריה בן-אליעזר, באתר כנסת פתוחה
• בן-אליעזר אריה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• אריה בן אליעזר (1913-1970), דף שער בספרייה הלאומית