אריה בן-גוריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אריה בן-גוריון
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
אריה בן-גוריון בצעירותו

אריה בן-גוריון (8 באפריל 19166 ביוני 1998) היה ממייסדי קיבוץ בית השיטה, איש חינוך ותרבות, מקים ארכיון החגים הבין-קיבוצי. בן אחותו של דוד בן-גוריון ואחיו של עמנואל בן-גוריון.

בעבודת החינוך החשיב בן-גוריון את חלקה של המסורת התרבותית, הלאומית והחברתית, וניסה ליצור מסגרות חדשות לתכנים עתיקים ומצטברים. הוא התמיד בשיטתו ללמד את ההיסטוריה של עם ישראל בלב נופי הארץ שבהם התרחשה, במיוחד בעמק יזרעאל, שבו חי ובו ראה את התגשמות הציונות החלוצית. בעבודתו התרבותית הוא חתר לחידוש מסורות היהדות במסגרת החיים החילוניים, וקרא להעמקת הידע והשורשיות של הציבור החילוני בתחומי היהדות, ובניית מסורות תרבותיות חדשות, שיהלמו את חיי הקיבוץ בפרט, ואת החברה החילונית בכלל.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריה בן-גוריון נולד בשנת 1916 בעיר יליזבטגרד שבחצי-האי קרים בדרום האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה), כבנם הבכור של ד"ר משה קוריטני, רופא ממשלתי ומנתח, וציפורה לבית גרין (אחות לאברהם, מיכאל, רבקה ודוד גרין), גננת בהכשרתה ואחות בעיסוקה. בשנת 1920 נרצח אביו, ד"ר קוריטני, בקליניקה שבביתם בידי רופא-עמית רוסי במהלך משחק שחמט בין חברים, והאם ציפורה ברחה מרוסיה עם שני ילדיה, אריה ועמנואל בחזרה לפלונסק אל אביה, אביגדור גרין. בשנת 1923 עלתה ציפורה עם אריה לארץ ישראל, בעזרת סרטיפיקט על שם דוד בן-גוריון. בשנת 1924 קיבלה עבודה כאחות בקופת חולים בעיר חיפה, שבה הקימה את ביתהּ.

כשנה מאוחר יותר הגיע עמנואל עם סבו אביגדור גרין באונייה לנמל חיפה, והמשפחה התאחדה לאחר נתק של שנתיים. כל בני המשפחה החליפו רשמית את שם המשפחה לבן-גוריון, שם שמקורו ביוסף בן-גוריון, ממנהיגי המרד הגדול. בשנת 1928 נישאה ציפורה לזמר והמורה לזמרה אריה פרידמן-לבוב, ולמשפחה המורחבת הצטרפה גם רות, בתו של פרידמן-לבוב (לימים רות הילמן, פסנתרנית, מייסדת ומנהלת הקונסרבטוריון העירוני בבאר שבע). אריה, רות ועמנואל למדו בבית הספר הריאלי. אריה הצטרף לתנועת "המחנות העולים" כחניך, ובהמשך כמדריך.

בשנת 1935 סיים אריה את לימודיו, ובעידוד אמו יוצא למסע שורשים בפולין, ביקר בפלונסק ובוורשה ונפגש עם יאנוש קורצ'אק בבית היתומים שבהנהלתו. עם חזרתו הצטרף להכשרה בנען ועסק בהדרכה בתנועת "המחנות העולים" ברחובות ובכפר ביל"ו. ב-1937 הצטרף לחבריו ב"קבוצת החוגים" במעיין חרוד ועלה איתם להתיישבות באדמות שאטה, שם הקימו את קיבוץ בית השיטה. בקיבוץ החל אריה לעסוק בחינוך בני נוער.

בשנת 1940 התחתן עם ברוריה לבית שיף, וכעבור שנה נולד בכורם חגי. לבקשת הנרייטה סאלד עבר אריה עם משפחתו לקיבוץ יגור, ושימש שם כמורה ב"בית הספר המקצועי על שם לודביג טיץ" (עליית הנוער), במשך שנתיים. ב-1943 גויס להדרכת קבוצה של "ילדי טהראן" בעתלית ובהמשך במגדיאל. לאחר מכן חזר לעבודה חינוכית בבית השיטה. ב-1953 יצא לשנתיים לטורונטו שבקנדה למשימה של הקמת תנועת הנוער של "דרור-החלוץ הצעיר".

בראשית שנות ה-60 התחיל את פעילותו במדור החגים הבין-קיבוצי ובמחלקת התרבות של הקיבוץ המאוחד, ובהמשך לפעילותו זו ייסד את ארכיון החגים הבין-קיבוצי. ב-1971 יצא לשליחות בלוס אנג'לס, כאחראי על החינוך היהודי בחוף המערבי של ארצות הברית מטעם מחלקת החינוך של הסוכנות. בשנת 1973 ביקר ביפן ויצר קשר עם קהילת "בית שלום" ועם מייסדה האב אוצוקי, קשר שנמשך עד מותו של אריה. ב-1991 אירגן שליחות למוסקבה, לעריכת ליל-הסדר ליהודי העיר.

ב-1995 עבר ארכיון החגים מהצריף שליד ביתו לבניין-קבע בבית השיטה. שנה אחר כך נחנך הארכיון המחודש ובו מאות תיקיו וספריו, עליהם שקד למעלה משלושים שנה. שמו של הארכיון הוסב ל"מכון שיטים", העוסק כיום גם בפעילות חברתית-תרבותית כללית, ומהווה מרכז חינוכי לתנועת "המחנות העולים". אריה בן-גוריון פרש מניהול המכון, ובשנותיו המאוחרות היה יועץ לרבים – רכזי תרבות, מורים, מדריכים, וקציני חינוך ותרבות בצה"ל. הוא נפטר בשנת 1998.

בשנת 2010 יצא לאור הספר "בגוף ראשון רבים" מאת עמירה הגני על חייו ופועלו של אריה בן-גוריון. את הספר יזם בנו, חגי בן-גוריון.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו של אריה בן-גוריון זכתה להוקרה מגופים ממלכתיים:

  • תשמ"ב- פרס האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך והתרבות ע"ש יעקב אגרסט, על מפעל-חיים חלוצי-יהודי המוקדש לטיפוח חגי ישראל, ידיעתם והשרשתם בהוויה של ההתיישבות העובדת, כולל ייסוד ארכיון החגים הבין-קיבוצי.
  • תשמ"ח - פרס השר לענייני דתות על פעילות מצוינת בתחום הנחלת מורשת ישראל – המכון הבין-קיבוצי לחג ומועד – מפעל-חיים של אריה בן-גוריון .
  • תשנ"ד - פרס אבי חי, כ"מייסד ארכיון החגים הבין-קיבוצי, מחנך ומלמד שהצליח ליצור תשתית תרבותית-יהודית מתחדשת בקהילה הקיבוצית ובארץ כולה".

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילקוטים וספרים בעריכת אריה בן-גוריון ובשיתוף צבי שוע
  • ילקוט שבת – השבת ומקורותיה, השבת במשפחה ובקהילה תשמ"ד 392 עמודים
  • ילקוט ראש השנה – תשרי בלוח, בריאת העולם ובריאת האדם, השופר תשל"ח 160עמודים
  • ילקוט יום הכיפורים – תשובה, תפילה וצדקה, המועד ברצף הדורות תשמ"ז 54 עמודים
  • ילקוט סוכות – סוכה ומשמעותה, ארבעת המינים, תפילה לגשם תשמ"א 240 עמודים
  • ילקוט חנוכה – סיפור המרד והחג, חג ארצישראלי, יהדות מול יוונות, תשנ"ו 222 עמודים ויהי אור – אמרות ומנורות תשמ"ד
  • ילקוט ט"ו בשבט – ראש השנה לאילן, העץ והיער במקרא ובספרות האגדה תשל"ז 64 עמודים
  • ילקוט פורים עיוני – חג הפורים שמו, מקורותיו ודיניו, מנהגי החג, מגילת אסתר תשמ"ו 74 עמודים
  • ילקוט פורים שימושי – החגיגה בהתבצעותה, רעיונות, מסכות תשמ"ד 104 עמודים
  • ילקוט פסח – החג וגלגולו, משה ואליהו במסורת, ליל הסדר וגלגוליו תשל"ט 110עמודים
  • הגדה של פסח קיבוצית -15 מהדורות, 1961
  • הגדה של פסח לגן הילדים 1971
  • ילקוט יום העצמאות – מגילת העצמאות והגיגי חג, יום הזיכרון, כיצד חוגגים תשכ"ז 201 עמודים
  • ילקוט שבועות – מועד מתן תורה, מגלת רות, חג הביכורים, חג הקציר תשמ"א 220 עמודים
  • ילקוט ירושלים, תשכ"ז, תשמ"ב
  • ילקוט תשעה באב במבט ציוני וישראלי תשנ"ז 253 עמודים
  • מאה שנות דברית – לקט פרוזה והגות הומר וסלנג על השפה העברית, ליקוט ועריכה ביחד עם בנימין יוגב (בוג'ה), תש"ן 50 עמודים
  • ילקוט בר מצווה – בר מצווה במקורות, במורשת, ערכים טקס ומסיבה 202 עמודים
  • ספר המחזות והמסיבות לשנת בר המצווה - מחזות מקוריים, שורשים, ברכות 150 עמודים
  • עם הילד – אירוע חגיגי של הקיבוץ בגן. היצירה המאחדת את החינוך המשותף 150 עמודים
  • ילקוט פינת השבוע – לקראת שבת טבע, פרח, רעיון פורח, תוכני פינת השבוע בקיבוץ, (עיטור גרפי: שושנה אנגל),תשכ"ד 96 עמודים
  • כלולות – הכלולות במסורת נוהגי חתונה בקיבוץ, טקס ותוכנית חג הכלולות תשכ"ה 370 עמודים
  • ילקוט אבלות – אבל וזיכרון בקיבוץ, תרבות הזיכרון בחברה הישראלית תשנ"ח 370 עמודים


  • אלה אזכרה – שירים על מות ועל מוות, עם בנימין יוגב, הצאת הקיבוץ המאוחד-- תשנ"ו 268 עמודים
  • ארבע פרשיות התפילין – ילקוט לימודי
  • חוזר אל עצמך – חיי אדם בין לידה וזקנה מן המקורות והשירה העברית, הוצאת הקיבוץ המאוחד-1988
  • ספר המנורה – מסע עם סמל יהודי לאורך הדורות-1996
  • ילקוט בר מצווה – בשיתוף עם משרד החינוך והתרבות – למחנכות ולמחנכים בכתה ז'
  • אל תשלח ידך אל הנער – שירים ודברי הגות על העקידה, הציורים: מנשה קדישמן, הוצאת כתר -2002, תשס"ב 134 עמודים
מגילות בעריכתו
  • מגילת שיר השירים
  • מגילת רות
  • מגילת אסתר שסופר סת"ם כתב וילדי קיבוץ ציירו
  • מגילת איכה כתובה באקרוסטיכון


ילקוטים וספרים בעריכת אריה בן-גוריון וחברים נוספים


  • ספר המחזות והמסיבות לשנת בר מצווה : מחזות ומסיבות לכיתה ולמשפחה בקיבוץ ובעיר, (עריכה ביחד עם דן אילן ותקווה שריג), מו"ל: מגל המחלקה לחינוך ותרבות התנועה הקיבוצית המאוחדת, תשמ"ז, 1987, 251 עמודים.
  • מתקני משחק בחצרו של קיבוץ, (עריכה עם יונתן שילה), שרטוטים : יונתן שילה, מדורי הגיל הרך והגנים - ועדת החינוך הבין קיבוצית - המחלקה לתכנון - האחוד המאוחד, תשל"ט, 1978, 100 דפים.
  • בר מצווה - נושא לימודי, פרשיות תפילין-מזוזה, (מגיש א.בן-גוריון בשיתוף עם צוות משרד החינוך, אהרון איגוס), מו"ל: דפוס פלובר, תל אביב, תשל"ט, 1979, 80 עמודים.
  • בשיבה טובה (120 אמרות על זקנה) : תנ"ך, מדרשים, אמרות עכשויות, שירים, הזיקנה בקיבוץ, (ליקט אריה בן-גוריון), הוצאת וועדת חברה בינקיבוצית, ארכיון חגים בינקיבוצי, תשמ"ג, 1983, 55 דפים
  • היצירה התרבותית של הקיבוץ: סקר תחומים, מוסדות ויוצרים בתנועה הקיבוצית, (ביחד עם חברי המערכת: ישראל רינג, וישראל ביטמן), מו"ל: ברית התנועה הקיבוצית, 1988, 300 עמודים.
  • הזית : אסופת שירים של משוררים ישראלים, יהודים, ערבים, דרוזים, (אסף והגיש אריה בן-גוריון), מו"ל : בית השיטה : מכון חגים בין קיבוצי, תשמ"?, 34 עמודים.
  • פתח לנו שערי חג עלוני קיבוצים (עריכה עם יעקב גוטרמן), מו"ל: בית השיטה, ארכיון חגים בינקיבוצי, 1990, 120 עמודים.
  • חנוכה, (עריכה ביחד עם בנימין יוגב, ואסיה מרגוליס), המשרד לקליטת העלייה, ירושלים, מהדורה שלישית, תשנ"ה, 1995.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]