אריה קטנגה

אריה קטנגה
מצב שימור
	מצב שימור: לא הוגדר
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	טורפים
תת־סדרה:	דמויי חתול
משפחה:	חתוליים
סוג:	פנתר
מין:	אריה
תת־מין:	אריה קטנגה
שם מדעי
	Panthera leo bleyenberghi; ‏לנברג, 1914

אריה קטנגה (שם מדעי: Panthera leo bleyenberghi; קרוי גם אריה דרום-מערב אפריקני), הוא אחד מתת-המינים של האריה החי במערב-מרכז אפריקה. זהו בין תת-המינים של האריה הגדולים ביותר ותפוצתו בעבר חפפה לאריה טרנסוואל, אריה מסאי ואריה הכף. שמו ניתן לו עקב הדגימה הראשונה שתוארה בשנת 1914 ממחוז קטנגה שברפובליקה הדמוקרטית של קונגו (זאיר) על ידי הזואולוג השוודי אינר לונברג (Einar Lönnberg). נכון להיום אריה קטנגה מאכלס את האזורים הצחיחים ביותר מכלל תת-המינים, אך עם זאת הוא מצוי גם בסוואנות טרופיות ובאגני ניקוז של נהרות.

מאפיינים פיזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאריה קטנגה פרווה חלקה ודלילה בשערות, בעלת צבע בהיר יחסית של זהוב-חולי עם גוון אפרפר לעיתים. הפרווה תהיה כהה מעט באזור הגב והכתפיים. הגחון, החזה והרגליים הקדמיות בצבע לבן קרמי או צהבהב בהיר-חיוור. הפס הדהוי בגב ובקודקוד נעדר אצלם לעיתים קרובות. כפות הרגליים עשויות להיות בצבע לבן. הפנים בצבע בהיר בדומה לגוף, עם כתם לבן סביב הסנטר והשפתיים; הסנטר מתאפיין בשערות צפופות וארוכות במעט שנראות לעיתים כזקן קצרצר. הלוע והאף בצבע שחור, וסמוך לעין יש חריץ שחרחר המוקף ברצועה לבנה-קרמית מתחתיו. בצידי האף יש זיפים לבנים או זהובים ארוכים, ולעיתים יש גם ריסים לבנים ארוכים מעל העיניים. האוזניים בצבע זהה לגוף עם כתמים שחורים בקצוות. מעל העיניים יש כתמים כהים קטנים דמויי-שריטה.

לזכרי אריה הקטנגה יש רעמה עבה, ארוכה וסבוכה בצבע צהבהב קרמי-זהוב הבהירה יותר מתת-מינים אחרים, והיא מקיפה את העורף, הצוואר, הגרון, החזה, האוזניים והלחיים. בגיל מבוגר החלק האחורי של הרעמה משתנה לצבע שחור פחם - אך שאר הרעמה תישאר בהירה. רעמתו של אריה זה אינה מתפשטת בדרך כלל מעבר לבית השחי.

מבנה הגוף של אריה זה ארוך, רחב ומאסיבי, ויש לו כתפיים שריריות ורחבות וראש קצר ועבה. האוזניים עגלגלות וקצרו, והזנב ארוך ובעל ציצה שעירה כהה בקצהו. הרגליים עבות וקצרות ביחס לגופו, והוא בעל כפות רגליים גדולות עם טפרים גדולים וחדים. אריה קטנגה כאמור הוא בין תת-המינים הגדולים: אורך הראש והגוף - מהחוטם עד לזנב - הוא 3.10-2.5 מטר אצל הזכרים, ובסביבות 2.65-2.3 מטר אצל הנקבות. משקל הזכרים בדרך כלל הוא 140–242 ק"ג, ושל הנקבות 105–170 ק"ג. גובה הכתפיים הממוצע של תת-המין הוא 90 ס"מ עד 1.20 מטר.

האריה בעל אורך הגוף הגדול ביותר שתועד היה זכר מתת-מין זה שניצוד בדרום אנגולה ב-1973; אורך גופו הגיע כמעט ל-3.6 מטר.

תפוצה ואקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפוצה ההיסטורית הוודאית של אריה קטנגה השתרעה על פני צפון בוצוואנה ונמיביה (כולל רצועת קפריבי), מרבית חלקי אנגולה, מערב זימבבואה וזמביה ודרום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו; התפוצה בעבר של האריות במרכז הרפובליקה של קונגו, שייכת כנראה לתת-מין זה ולא לאריה סנגלי, בהתחשב בכך שיערות הגשם של קונגו, קמרון וגבון היוו מחסום טבעי בין האוכלוסייה המרכזית של האריה הסנגלי לאוכלוסייה במרכז קונגו. אפשרי שהטווח ההיסטורי כלל את מרבית נמיביה ואולי גם את צפון פרובינציית הכף הצפוני בדרום אפריקה. התפוצה כיום נמצאת בעיקר בדרום מזרח אנגולה, צפון מערב בוצוואנה, צפון נמיביה עם אוכלוסיות קטנות בזמביה וזימבבואה; ככל הנראה האריה נכחד בקונגו הדמוקרטית.

בית הגידול של האריה קטנגה הוא בעיקר סוואנות צחיחות, אזורים מדבריים למחצה או מדבריים לגמרי כמדבר קלהרי וצפון מדבר נמיב. עם זאת, אריה קטנגה מאכלס גם סוואנות גשומות ולחות בקנגו וצפון אנגולה, כמו גם אזורי נהרות וביצות כדוגמת דלתת האוקבנגו בבוצוואנה. הטמפרטורות בתחומי מחייתו 20–30 מעלות, וכמות המשקעים הממוצעת היא 50–800 מילימטר לשנה.

האריות הם בעלי חיים חברתיים, עם מספר נקבות בעלות קשר חזק החיות יחדיו בלהקה, וזכר שליט אחד או שניים השומרים על הלהקה והטריטוריה מפני אויבים או אריות מתחרים. להקה ממוצעת מורכבת מ-4–8 פרטים, אך נצפו גם להקות עם עד 30 פרטים. הלביאות הן אלו שמנהלות בעיקר את הציד, והן נוהגות להתחלק לשתי קבוצות: אחת שמבריחה את הטרף ואחת שמחכה במארב. הריון נמשך כ-3 חודשים ובסופו נולדים 4–6 גורים. הזכרים ולעיתים גם הנקבות מגורשים כאשר הם מגיעים לבגרות, והם עלולים לשוטט ביחד עד אשר יצטרפו ללהקה אחרת. האריות זקוקים לשתיית מים באופן קבוע, אך הם מסוגלים לשרוד בסביבה צחיחה מאוד על ידי השגת הלחות הנדרשת מטרפם או מצמחים בשרניים כדוגמת מלון טסאמה במדבר קלאהרי.

בין פריטי הטרף הפוטנציאלים של אריה קטנגה ניתן למנות את בעלי החיים הבאים: קובוס המשקפיים, בובאל הכף, גנו כחול, זברה מצויה, זברת הרים, דלגן, קודו גמלוני, אילנד מצוי, קודו מסורטט, פוקו, אנטילופת סוס שחורה, אימפלה, ראם הצבי, חזיר יבלות, אוריבי, דוקרן הסטינבוק, תאו אפריקני, ועוד.

שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבו של אריה קטנגה לא הוגדר על ידי IUCN, אך סביר להניח שמצבו טוב יחסית לעומת תת-מינים, בהתחשב בכך שמגמת אוכלוסייתו בעלייה בבוצוואנה, נמיביה וזימבבואה בשל צפיפות אנושית נמוכה. אריה קטנגה מצוי במספר אזורים מוגנים; להלן הבולטים שבהם: הפארק הלאומי אטושה, הפארק הלאומי הונגוואה, הפארק הלאומי בואבבואטה, הפארק הלאומי מודומו, שמורת קאוקולנד ושמורת מאנגו.

ישנם בשבי 29 אריות רשומים תחת השם של אריה קטנגה על ידי המערכת הבינלאומית למידע על מיני בעלי חיים. אף על פי שהפרטים שבשבי מקורם באנגולה וזימבבואה, מניתוח גנטי עולה, כי חלק מהם בעלי גנים מעורבים של אריה קונגו או אריה סנגלי.