לדלג לתוכן

אריה ליב ילין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריה ליב ילין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1820
סקידל, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באפריל 1886 (בגיל 66 בערך)
ז' בניסן ה'תרמ"ו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית
השכלה ישיבת וולוז'ין
מקום פעילות בילסק
תקופת הפעילות ? – 2 באפריל 1886 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי יצחק מוולוז'ין
חיבוריו יפה עיניים, ועוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי אריה ליב ילין (בכתיב היידי: יעֶלין; ה'תק"פ, 1820, סקידל - ז' בניסן תרמ"ו, 12 באפריל 1886, בילסק) היה רב ליטאי, רבה של בילסק. נודע על שם ספרו "יפה עיניים".

נולד בעיירה סקידל שבאימפריה הרוסית, לחיה שרה מלכה[1] בת הרב שלום מאוסטרהא, ולרב שלום שכנא ילין, בן הרב נפתלי ילין. בהיותו בן 13 (1833) נפטרה אמו, ואביו נשא לאשה את אחותה דובקה. ב-1858 עלה אביו עם אשתו החדשה וחלק מבני המשפחה לארץ ישראל, ועוד באותה שנה יצא בשליחות רבני ירושלים לחלב כדי להעתיק את הנוסחאות המדויקות שבכתר ארם צובא, הוא הספיק להגיה לפי ה"כתר" רק את התורה והנביאים אך לא את הכתובים, והחזיר עמו את העותק המוגה לירושלים, עבודתו הושלמה 10 שנים מאוחר יותר בידי חתנו ר' משה יהושע קמחי.

אריה ליב נותר במזרח אירופה ולמד בישיבת וולוז'ין בה היה תלמידו של ראש הישיבה, רבי יצחק מוולוז'ין. נישא למיכלה בת ר' משה פנחס מז'טל. כיהן ברבנות העיירה יאשינובקה עד לשנת 1856, אז עבר לכהן ברבנות העיר בילסק, עד פטירתו בז' בניסן תרמ"ו, 12 באפריל 1886[2].

נודע בגאונותו ובקיאותו. בהקדמתו ל"יפה עינים" על מסכת שבת כתב: "ות"ל [=ותהילה לאל\ותודה לה'] מקום יש בראש להניח בו שני ענינים ממינים שונים, וכאילו עשה עליית קיר קטנה במוח למשכן מחשבת ד"ת [=דברי תורה] אשר שם לא תבוא רגל הטרדה, גם בעיני יפלא...".

בספר "נאד דמעות" הכולל דברי מספד עליו, מסופר שכבר מנעוריו, כשלמד בישיבת וולוז'ין, היה חוזר בכל יום על התנ"ך ועל הש"ס, בכל חודש השלים את כל התנ"ך, בכל שנה השלים תלמוד בבלי.

מאשתו הראשונה נולדו לו שני בנים ובת.

  • בנו הבכור, ר' יעקב ילין, התגורר באמצ'יסלב ועסק במסחר.
  • בתו חיה שרה מלכה, נישאה לרבי יצחק מייזיל. נפטרה שנתיים לפני מות אביה. לאחר מותה נשא רבי יצחק את מחותנתו, בת ר' זלמן משה יפה מרוגובה, חתן רבי יצחק מוולוז'ין.
    • נכדו ר' שלום שכנא מייזיל, בנו של ר' יצחק, היה מנהל בית המדרש הגבוה "תחכמוני" בביאליסטוק. בשנות ה-30 עלה לארץ ישראל. נישא לרבקה מרים דנינברג, בתם של חיים לייב ופרידה דנינברג (פרידה היא בתם של רבי זלמן משה יפה, שהיה חתנו של רבי יצחק מוולוז'ין).
      • בתו של ר' שלום שכנא מייזיל: חיה שרה מלכה ובעלה הרב חיים ברנשטיין מירושלים (אחיו של הרב משה ברנשטיין, ראש ישיבת קמניץ).
        • בנם הרב יצחק ברנשטיין, ראש ישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים.
        • בתם המחנכת רבקה נביס מירושלים, אשת הרב יהושע זליג הלוי נביס[3].

אחרי פטירת אשתו הראשונה, בשנת 1870, נישא רבי אריה לייב ילין בשנית ונולדה לו בת, צביה לאה (שפירא). בתה היא רופאת הילדים ד"ר פניה ליבנט מווילקומיר ובאחרית ימיה בירושלים.

ספרו "יפה עיניים" נדפס בש"ס וילנא, ומאז בכל מהדורות התלמוד הבבלי המבוססות על מהדורה זו, ספר זה הוא תשתית ללימוד ומחקר השוואתי בין התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי, הוא מציין על כל סוגיה בתלמוד הבבלי את הסוגיות העוסקות בנושא זה בתלמוד הירושלמי. מלבד חיבורו המפורסם, כתב גם את הספר "מצפה אריה" על הלכות הרי"ף, ואת ספר דרשותיו "קול אריה".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עליו
ספריו

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שמה משוער לפי שם נכדתה, ראו: זיסקינד, רבי אריה ליב יעלין וחיבורו "יפה עיניים", להלן בפרק "קישורים חיצוניים" עמ' 16.
  2. ^ ידיעה על פטירתו ביומון "היום", 3 במאי 1886.
  3. ^ תולדותיה בספר "אחריך ארוצה", בהוצאת בתה, ירושלים תשע"ו