אריה לייב מאמסטרדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי אריה לייב מאמסטרדם; (בערך ה'ת"ן (1690) - שביעי של פסח ה'תקט"ו (7 באפריל 1755)). היה רב ותלמיד חכם בולט ומגדולי יהדות אשכנז. שימש כראש ישיבה ומרא דאתרא ברישאגלוגא, לבוב, ובקהילה האשכנזית באמסטרדם.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי שאול בנו של הרבי ר' העשיל מקרקא. בילדותו למד תורה אצל אביו. בערך בגיל 15 השתדך עם מרים בתו של החכם צבי שכיהן אז כרבה של המבורג. באותה עת נקרא אביו רבי שאול לכהן כרבה של אמסטרדם אך נפטר בדרכו לשם ונקבר בעיר גלוגא. לאחר שנישא למד תורה אצל חמיו החכם צבי - ואף ערך את כתביו. הצטרף לחמיו כשעבר לאמסטרדם, שם הוציא לאור מחדש את שו"ת הרמ"א. בהסכמתו של החכם צבי לספר ניכרת הערכתו הגדולה לחתנו.

עם פרסומו הוזמן לכהן בקהילות חשובות, ואכן שימש כרבה של רישא ולאחר מכן בגלוגא ולבוב. בשנת ה'תק"א החל לכהן כרבה של הקהילה האשכנזית של אמסטרדם משרה בה החזיק כ 15 שנה עד שנפטר.

בי"ז בתמוז ה'תקי"ג נפטרה אשתו מרים, וכשנתיים אחר כך נפטר בערך בן 65 - בשביעי של פסח ה'תקט"ו (7 באפריל 1755). נספד על ידי גדולי דורו וגיסו רבי יעקב עמדין אף חיבר דרשת הספד מיוחדת בשם "שאגת אריה"[1].

פועלו הציבורי והתורני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר להיותו רב קהילה נחשב רבי אריה לייב כאחד הרבנים החשובים בדורו. בפולמוס שהתעורר בעניין רבי משה חיים לוצאטו - בזמן שכיהן כרבה של גלוגא - פנו אליו רבני ונציה לחוות את דעתו.

במחלוקת רבי יעקב עמדין ורבי יהונתן אייבשיץ - נקט עמדה ברורה לצד גיסו. בתקופה זו נאלץ רבי יעקב עמדן לברוח התאכסן אצלו באמסטרדם.

כאביו אף הוא הסכים על הרבה מספרי האחרונים שנדפסו בתקופתו אך הוא לא הדפיס את תורתו. תשובות ממנו מפוזרות בספרי השו"ת של התקופה (שו"ת מאמר מרדכי סימן ס"ב ועוד)

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה, כאמור, חתנו של החכם צבי וגיסו של רבי יעקב עמדין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שאגת אריה, באתר HebrewBooks.
  2. ^ בדעת קדושים עמוד 114 כתב ששמה היה אסתר אך בצילום כתובתה (מובא בתולדות רבי שאול מהאג בהקדמת ספר בנין שאול עמוד ס') כתוב דינה.