אריה לייב מקלף
 | |
| לידה |
1876 פלך גרודנו, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
24 באוגוסט 1929 (בגיל 53 בערך) מוצא, פלשתינה (א"י) |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
  | |
אריה לייב מַקלֵף (תרל"ו, 1876 – י"ח באב תרפ"ט, 24 באוגוסט 1929) היה איש העלייה הראשונה, ממייסדי מטולה, ממתיישבי פתח תקווה ומוצא. אביו של הרמטכ"ל השלישי מרדכי מקלף. נרצח במאורעות תרפ"ט.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בבראנסק שבפלך גרודנה של רוסיה (רוסיה הלבנה), בנו של אברהם מקלב, מחובבי ציון. קיבל חינוך תורני וחינוך כללי. בשנת 1891 עלה עם הוריו לארץ ישראל ולמד בישיבה בירושלים. בשנת 1894 עבר לפתח תקווה והתמחה בחקלאות ובציוד חקלאי.
בשנת 1896 נשא את בתיה-חיה, בת יחיאל צ'מרינסקי, ממייסדי שכונת מחנה יהודה בירושלים. לאחר נישואיו הצטרף לקבוצת החקלאים שהקימה את מטולה. הוא התגורר במטולה חמש שנים, שם נולדו שני ילדיו הגדולים, אברהם משה (ליש) וברק. שמותיהם המקוריים ניתנו בהשראת המחנך וחוקר הלשון ד"ר יצחק אפשטיין, שהיה מנהל בית הספר וילקומיץ בראש פינה.
בשנת 1901 נאלץ לעזוב את מטולה בעקבות עימותים קשים עם שכניו הדרוזים. הוא שב עם משפחתו לפתח תקווה, שם התגורר גם אחיו הגדול משה.[1] באותה שנה עלה לארץ אח נוסף שלהם, מרדכי, ואף הוא התיישב בפתח תקווה.
אנשי הקרן הקיימת פנו למקלף כמומחה חקלאות וביקשוהו שיסייע להם בבחירת קרקע להקמת יישוב חדש בשפלה, לימים חולדה. הוא ייעץ להם ואף הדריך את המתיישבים הראשונים בהכשרת הקרקע ובבחירת סוגי המטעים.
בשנת 1904 עבר למוצא, שם היה לחותנו כרם גדול. הוא השתקע במקום והקים משק חקלאי גדול, אותו טיפח במשך עשרים וחמש שנה. הוא העניק לשמונת ילדיו חינוך קפדני, תוך שילוב ערכי מסורת, ערכי חלוציות ועבודת אדמה, בשילוב עם השכלה ותרבות כללית. בביתו הגדול הייתה ספרייה עשירה של ספרות עברית, מדעית וכללית, וכן הפטיפון היחיד במושבה. ביתו שימש מרכז חברתי ותרבותי לבני המושבה. הוא קיים יחסי ידידות גם עם הערבים השכנים.
ביום שישי, 23 באוגוסט 1929, פרצו המאורעות בירושלים ובחברון. למחרת התנפלו תושבי הכפר הערבי הסמוך, קאלוניה, על בית משפחת מקלף, שהיה בין הבתים הקיצוניים ביישוב, ורצחו חמישה מבני המשפחה - ההורים אריה ובתיה-חיה, ושלושה מילדיהם. בין הניצולים הבן מרדכי, לימים הרמטכ״ל[2], והבן הגדול ליש, אביו של פלטיאל מקלף. ההרוגים הובאו לקבורה בהר הזיתים. הרצח זעזע את היישוב היהודי והיה בין האירועים הקשים הזכורים ממאורעות תרפ"ט.
ב-18 בספטמבר 1929 החל משפטם של 15 מתושבי כפר קאלוניה שהאשמו ברצח, בפני שופט חוקר שמינו שלטונות המנדט[3][4]. המשפט נמשך כחודשים, במהלכו נערכו ישיבות ונשמעו עדויות מפי תושבי מוצא, קאלוניה ואנשי משטרה[5]. אולם הם זוכו לאחר שהעדויות לא הצליחו להוכיח באופן חד משמעי מי מהם היה מעורב ברצח[6][7]. עם זאת הוטל על הכפר לשלם פיצויים[8] ועל הכפר הוטל קנס קיבוצי של 1500 לירות[9]. במרץ 1931 התקיימה סולחה בין תושבי הכפר ליהודי מוצא[10].
על שמו של אריה מקלף רחוב במוצא.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "אריה לייב מקלף", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 382
- דוד תדהר (עורך), "בני משפחתו של מקלף שנספו", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 383: אשתו בתיה חיה מקלף, וילדיו מינה מקלף, אברהם משה מקלף, רבקה מקלף
- ישראל עמיקם, ההתקפה על היישוב היהודי בא"י בתרפ"ט: על פי "ירושלים", "דבר הימים", "דבר הימים האלה", "דבר", "דאר היום" ומקורות אחרים, חיפה: דפוס אמנות, תרפ"ט, שחיטת מוצא
- חקירת רוצחי משפחת מקלף, דבר, 22 בספטמבר 1929
- כרטיס הקבר של אריה לייב מקלף, באתר הר הזיתים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ זלמן פישעצנער, ציון לנפש יקרה, חבצלת, 19 ביוני 1903 (הספד).
- ^
דליה קרפל, מה באמת קרה בתרפ״ט? בחזרה לשורשי הסכסוך, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2013
- ^ חקירת רוצחי משפחת מקלף, דבר, 22 בספטמבר 1929
- ^ משפטם של רוצחי משפחת מקלף, הארץ, 22 בספטמבר 1929
- ^ משפט הנאשמים ברצח משפחת מקלף, דואר היום, 26 בינואר 1930
- ^ כל הנאשמים ברצח מוצא יצאו זכאים, דבר, 24 בינואר 1930
- ^ כל הנאשמים ברצח משפחת מקלף זוכו, דואר היום, 24 בינואר 1930
- ^ משפט נגד הכפר קולוניה, דואר היום, 31 בינואר 1930
- ^ קנס קבוצי על מוצא, דבר, 6 במאי 1930
- ^ ברית שלום ב-מוצא, דואר היום, 23 במרץ 1931
על השלום במוצא, דואר היום, 26 במרץ 1931
