אריה צבי פרומר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אריה צבי פרומר
הרב אריה צבי פרומר.JPG
הרב אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב
לידה 1884
תרמ"ד
צ'לדז, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 2 במאי 1943 (בגיל 59 בערך)
כ"ז בניסן תש"ג
מיידנק עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות רבני פולין, חסידות סוכטשוב
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, חסידות, מוסר
רבותיו רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
תלמידיו הרב יצחק פלקסר, הרב ברוך שמעון שניאורסון, הרב ישראל יצחק פיקרסקי
בני דורו הרב מנחם זמבה, הרב אברהם ויינברג
חיבוריו שו"ת "ארץ צבי", "ארץ צבי" על התורה ועל מועדים, "שיח השדה" על דיני ברכות ותפילה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרב מקוז'יגלוב (יושב ראשון מצד ימין) מוקף בתלמידיו בישיבת חכמי לובלין

הרב אריה צבי פרומר - הרב מקוז'יגלוב (ה'תרמ"ד - כ"ז בניסן תש"ג; 18841943) היה מרבני יהדות פולין לפני השואה. עמד בראש ישיבת סוכטשוב וישיבת חכמי לובלין. יוזם לימוד המשנה היומית. נרצח בשואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה צ'לדז בדרום מערב פולין, לחנוך הענדיל, שהיה חייט. נכדם של האדמו"ר דב בעריש מאושפיצין ושל משה בענדין, שהיה גיסם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי זושא מאניפולי.[1] בגיל 3 התייתם מאמו מרים קיילא לבית שוויצר וגדל אצל קרובי משפחתו בוולברום. בגיל 12 התחיל ללמוד אצל הרב אפרים צבי איינהורן בישיבת אמסטוב. ובהמשך עבר ללמוד אצל האדמו"ר מסוכאטשוב, רבי אברהם בורנשטיין מחבר הספר "אבני נזר", שם שהה חמש שנים. בהיותו בן 18 נישא לאסתר, בת דודו יהודה שרגר שוויצר, שהיה מעשירי מיסלוביצה ועבר לגור בבית חותנו. לבני הזוג נולדו ארבעה בנים ושתי בנות. פרומר נהג לנסוע לרבי אברהם בורנשטיין, בעיקר בחגים ובמועדים.

כיהן כרב של צ'לדז[2], ולאחר פטירת רבי אברהם בורנשטיין, קרא לו בנו, רבי שמואל בורנשטיין, לעמוד בראש הישיבה בסוכטשוב. בתחילת מלחמת העולם הראשונה חרבו העיר והישיבה, ורבי אריה צבי עבר להתגורר בוורשה. עם סיום המלחמה החל לכהן כרב העיירה קוז'יגלוב (אנ') והקים בביתו ישיבה. בהמשך שימש כרב בזביירצ'ה ובסוסנוביץ. בשנת תרצ"ד (1934), בעקבות מותו הפתאומי של הרב יהודה מאיר שפירא מייסד ישיבת חכמי לובלין, נתמנה הרב פרומר לראש הישיבה, וכיהן בתפקיד זה עד לפיזורה בידי הנאצים בתרצ"ט (1939). בישיבה הוציאו חוברות חידושים שלו תחת השם מקבצאל. בתרצ"ח (1938) יזם את לימוד המשנה היומית כהמשך וכהשלמה ללימוד הדף היומי, שאותו יזם קודמו בתפקיד הרב שפירא. לאחר השואה הקים תלמידו וקרוב משפחתו הרב יונה שטנצל את ארגון המשנה היומית להגשמת הצעתו. בחורף תרצ"ה (1935) ביקר למשך ארבעה חודשים בארץ ישראל עם האדמו"ר רבי דוד בורנשטיין מסוכאטשוב.

בתקופת השואה עבר הרב פרומר לגטו ורשה. יחד עם הרב אברהם ויינברג הקים ישיבה שהתקיימה בבונקר ברחוב מילא 14 והשתתף בארגון שיעורים לבני הישיבות ולרבנים שהגיעו אל הגטו מן העיירות הסמוכות. בגטו עבד כפועל ב"שוסטער שאפ" של החברה הגרמנית "שולץ" בניהולו של אברהם הנדל, לצידם של אדמו"רים ורבנים נוספים.[3] בתש"ג (1943), לאחר דיכוי מרד גטו ורשה, הובל עם שרידי היהודים למחנה ההשמדה מאידנק, ושם נרצח בכ"ז בניסן תש"ג בתאי הגזים.

בניו דב, אברהם, בנימין ומשה ובנותיו מילכה ומרים קיילה נרצחו אף הם בשואה. אחיינו דב פרומר, היה ממייסדי קריית שמואל.

רחוב "ארץ צבי" בשכונה קריית שמואל נקרא על שם ספרו של הרב פרומר.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיח השדה - דיונים בדיני ברכה ותפילה ובכללי עניינים שונים. פיעטרקוב, תרע"ג. נדפס עם הסכמות הרב יוסף ענגיל, הרב מאיר אריק ועוד
  • שו"ת ארץ צבי - שאלות ותשובות ופסקי הלכה, לובלין תרצ"ט
  • ארץ צבי על התורה - דברי מוסר וחסידות, ח"א תל אביב תש"מ, ח"ב בני ברק תשמ"ח
  • ארץ צבי על מועדים - דברי מוסר וחסידות, תל אביב תשמ"ה, בסופו קונטרס ילקוט האמונה
  • ארץ צבי על הגדה של פסח, בני ברק תשס"ט

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ו, בני ברק, תשמ"ח, עמ' כו-פד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "ואלה תולדות רבי אריה צבי פרומר זצוק"ל" - הקדמה להדפסה המחודשת של ספרו "ארץ צבי"
  2. ^ אהרון סורסקי, ספר גאוני פולין האחרונים
  3. ^ אודות אברהם הנדל ובית החרושת שלו ראו: אברהם הנדל, באתר יד ושם
    הנתיב האחרון של גדולי התורה בגיטו ווארשה, בית יעקב, גיליון 47, ניסן תשכ"ג (1963), עמ' 9-6, באתר HebrewBooks