אריה צבי פרומר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב אריה צבי פרומר
הרב אריה צבי פרומר.JPG
הרב אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב
תאריך לידה תרמ"ד
תאריך פטירה כ"ז בניסן תש"ג (בגיל 59 בערך)
מקום פטירה מחנה השמדה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך לידה לועזי 1884
תאריך פטירה לועזי 2 במאי 1943
השתייכות רבני פולין, חסידות סוכטשוב
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, חסידות, מוסר
רבותיו רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב
חיבוריו שו"ת "ארץ צבי", "ארץ צבי" על התורה, "שיח השדה" על דיני ברכות ותפילה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרב מקוז'יגלוב מוקף בתלמידיו בישיבת חכמי לובלין

הרב אריה צבי פרומר - הרב מקוז'יגלוב (ה'תרמ"ד - כ"ז בניסן תש"ג; 18841943) היה מרבני יהדות פולין לפני השואה. עמד בראש ישיבת סוכטשוב וישיבת חכמי לובלין. יוזם לימוד המשנה יומית. נרצח בשואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה צ'לדז בדרום מערב פולין, לחנוך הענדיל, שהיה חייט. נכדם של האדמו"ר דב בעריש מאושפיצין ושל משה בענדין, שהיה גיסם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי זושא מאניפולי.[1] בגיל 3 התייתם מאמו מרים קיילא לבית שוויצר וגדל אצל קרובי משפחתו בוולברום. בגיל 12 התחיל ללמוד אצל הרב אפרים צבי איינהורן בישיבת אמסטוב. ובהמשך עבר ללמוד אצל האדמו"ר מסוכאטשוב, רבי אברהם בורנשטיין מחבר הספר "אבני נזר", שם שהה חמש שנים. בהיותו בן 18 נישא לאסתר, בת דודו יהודה שרגר שוויצר, שהיה מעשירי מילוביץ ועבר לגור בבית חותנו. לבני הזוג נולדו ארבעה בנים ושתי בנות. פרומר נהג לנסוע לרבי אברהם בורנשטיין, בעיקר בחגים ובמועדים.

לאחר פטירת רבי אברהם בורנשטיין, קרא לו בנו, רבי שמואל בורנשטיין, לעמוד בראש הישיבה בסוכטשוב. בתחילת מלחמת העולם הראשונה חרבו העיר והישיבה, ורבי אריה צבי עבר להתגורר בוורשה. עם סיום המלחמה החל לכהן כרב העיירה קוז'יגלוב והקים בביתו ישיבה. בהמשך שימש כרב בזביירצ'ה ובסוסנוביץ. בשנת תרצ"ד (1934), בעקבות מותו הפתאומי של הרב יהודה מאיר שפירא מייסד ישיבת חכמי לובלין, נתמנה הרב פרומר לראש הישיבה, וכיהן בתפקיד זה עד לפיזורה בידי הנאצים בתרצ"ט (1939). בישיבה הוציאו חוברות חידושים שלו תחת השם מקבצאל. ב-1938 יזם את לימוד המשנה יומית כהמשך ללימוד הדף יומי, שאותו יזם קודמו בתפקיד הרב שפירא. בחורף תרצ"ה (1935) ביקר למשך ארבעה חודשים בארץ ישראל עם האדמו"ר רבי דוד בורנשטיין מסוכאטשוב.

בתקופת השואה עבר הרב פרומר לגטו ורשה. יחד עם הרב אברהם ויינברג הקים ישיבה שהתקיימה בבונקר ברחוב מילא 14 והשתתף בארגון שיעורים לבני הישיבות ולרבנים שהגיעו אל הגטו מן העיירות הסמוכות. בגטו עבד כפועל ב"שוסטער שאפ" של החברה הגרמנית "שולץ" בניהולו של אברהם הנדל, לצידם של אדמו"רים ורבנים נוספים.[2] בתש"ג (1943), לאחר דיכוי מרד גטו ורשה, הובל עם שרידי היהודים למחנה ההשמדה מאידנק, ושם נרצח בכ"ז בניסן תש"ג בתאי הגזים. גם ששת ילדיו נספו בשואה.

ספרו "ארץ צבי" הודפס אחר השואה על ידי אחיינו דב פרומר, שהיה ממייסדי קריית שמואל. על שמו של הרב פרומר קרוי רחוב "ארץ צבי" בשכונה זו.

בניו דב, אברהם, בנימין ומשה ובנותיו מילכה ומרים קיילה נרצחו אף הם בשואה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיח השדה - דיונים בדיני ברכה ותפילה ובכללי עניינים שונים. פיעטרקוב, תרע"ג. נדפס עם הסכמות הרב יוסף ענגיל, הרב מאיר אריק ועוד
  • שו"ת ארץ צבי - שאלות ותשובות ופסקי הלכה, לובלין תרצ"ט
  • ארץ צבי - דברי מוסר וחסידות על התורה, תל אביב תש"מ
  • ארץ צבי על הגדה של פסח, בני ברק תשס"ט

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ו, בני ברק, תשמ"ח, עמ' כו-פד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "ואלה תולדות רבי אריה צבי פרומר זצוק"ל" - הקדמה להדפסה המחודשת של ספרו "ארץ צבי"
  2. ^ אודות אברהם הנדל ובית החרושת שלו ראו: אברהם הנדל, באתר יד ושם
    הנתיב האחרון של גדולי התורה בגיטו ווארשה, בית יעקב, גיליון 47, ניסן תשכ"ג (1963), עמ' 9-6, באתר HebrewBooks