אריה שלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריה שלו
Arie Shalev.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1 ביולי 1926
פוליןפולין  פולין
פטירה 2 באוגוסט 2011 (בגיל 85)
ישראלישראל  ישראל
עלה לישראל 1935
השתייכות משטרת היישובים
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1944- 1976
דרגה תת אלוף  תת אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים

אריה שלו (1 ביולי 1926 - 2 באוגוסט 2011) היה איש צבא ישראלי, בדרגת תת-אלוף, שכיהן כדובר צה"ל, כעוזר ראש אמ"ן למחקר בתקופה שלפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, וכמושל הצבאי ביהודה ושומרון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם אריה פרידלנדר בפולין, עלה לארץ ישראל עם הוריו ב-1935, למד בבית ספר יסודי ברעננה ובגימנסיה אחד העם בפתח תקווה. כנער היה פעיל בארגון ההגנה, ב-1944 התגייס למשטרת היישובים העבריים ושירת באזור הרי אפרים, ב-1946 מונה לסמל הגוש ולמפקד פלוגת נוטרים. במלחמת העצמאות היה מפקד פלוגה בחטיבת גולני ולחם עמה בקרבות בצפון הארץ, בסוף 1948 מונה לקצין המודיעין של החטיבה. היה נציג בוועדת שביתת הנשק בין ישראל וסוריה וקצין מטה לוועדות שביתת הנשק. סיים קורס מפקדי גדודים ב-1953 ולימודים במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.

ב-1957 מונה לקצין מודיעין של פיקוד הצפון, בעקבות "הפגזת האלף" הסורית על יישובי הצפון בנובמבר 1958, הצטרף למשלחת ישראל לאו"ם לקראת דיונים בנושא במועצת הביטחון. ב-1960 יצא ללימודים בבית ספר למלחמה בפריז.

בספטמבר 1963 מונה לדובר צה"ל, שבאותה תקופה היה חלק ממערך המודיעין. בתקופתו בתפקיד קודם לדרגת אלוף-משנה, ותפקידו קיבל נפח פעילות גבוה יותר: השם שונה למחלקת ביטחון והסברה ושילב את ענף הקישור לעיתונות עם ענף ביטחון שדה. הוא כיהן בתפקיד בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, ובין פעולותיו שליחתו של האלוף במילואים חיים הרצוג לראיונות "עידוד מורל העם" ברדיו.

לאחר המלחמה מונה שלו לעוזר ראש אמ"ן למחקר, התפקיד השני בחשיבותו באגף. בתפקיד זה היה אחראי על ריכוז נושא המחקר והערכת המודיעין הלאומית. בתקופה שלפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים העריך כי הסבירות לפריצת מלחמה עם מצרים וסוריה היא נמוכה. כך למשל, בדיון מיוחד שהתקיים ב-3 באוקטובר 1973 בלשכת ראש הממשלה גולדה מאיר, לבקשתו של שר הביטחון משה דיין, טען שלו כי: "האפשרות הגרועה ביותר היא של מלחמה כוללת, של סוריה, באמצעות מערך החירום המאפשר לעבור למתקפה, ובמצרים, בכיסוי של תרגיל. האם זה סביר? לפי מיטב ידיעתי ודעתי, מצרים מעריכה שאיננה יכולה עדיין ללכת למלחמה. על כן, אפשרות של מלחמה משותפת מצרית-סורית איננה נראית לי סבירה. ב-10 באוקטובר משחררים שם כבר מילואים".[1]

ועדת אגרנט, ועדת החקירה הממלכתית, שהוקמה לחקר נסיבות פריצתה של המלחמה, קבעה כי שלו: "נושא באחריות למשגה החמור ביותר של המחלקה שבראשה הוא עומד ומשום כך אין הוא יכול להמשיך בשירותו באמ"ן"[2] שלו הועבר מתפקידו ומונה ב-1974 למושל הצבאי ביהודה ושומרון. ב-1976 השתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף.

לאחר שיחרורו הצטרף ב-1977 למרכז יפה למחקרים אסטרטגיים שבאותה עת הוקם על ידי אהרון יריב, היה חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. לאורך השנים פרסם מחקרים וספרים בנושאי ביטחון לאומי.

שלו נפטר ב-2 באוגוסט 2011[3]. היה נשוי ואב לשני בנים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סידורי ביטחון בסיני במסגרת חוזה שלום עם מצרים, (1978)
  • האוטונומיה: הבעיות ופתרונות אפשריים, (1979)
  • קו הגנה ביהודה ובשומרון, הוצאת הקבוץ המאוחד, (1983)
  • שיתוף-פעולה בצל עימות: משטר שביתת הנשק ישראל-סוריה 1949 - 1955, (1989)
  • אינתיפאדה: הסיבות, המאפיינים וההשלכות, (1990)
  • שלום וביטחון בגולן, פפירוס, (1993)
  • אופציות לסידורי ביטחון (1994)
  • כישלון והצלחה בהתרעה: הערכת המודיעין ערב מלחמת יום הכיפורים, הוצאת מערכות ומרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת תל אביב, 2007, זוכה פרס יצחק שדה לספרות צבאית ולמחקר בתחום הצבאי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלמה נקדימון, סבירות נמוכה, רביבים - הוצאה לאור, עמ' 68.
  2. ^ זאב שיף, איתן הבר, לקסיקון לביטחון ישראל, זמורה-ביתן-מודן - הוצאה לאור, עמ' 514
  3. ^ אמיר אורןמת אריה שלו, ראש המחקר באמ"ן במלחמת יום כיפור, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2011.