אריוברזנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אריוברזנסיוונית: Ἀριοβαρζάνης בפרסית: آریوبرزن (ארייברדנה); המאה ה-4 לפנה"ס) היה מצביא פרסי, שפיקד על הכוחות הפרסיים בקרב השערים הפרסיים. נחשב לגיבור לאומי באיראן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריוברזנס בנו של ארטבזוס היה הסטרפ של פרסיס. תפקיד זה לא נזכר לפני כן וייתכן שאריוברזנס היה הראשון בתפקיד זה.[1] הוא לקח חלק בקרב גאוגמלה, ולאחר התבוסה בקרב המלך דריווש השלישי נמלט אל הסטרפיות הנידחות מאימת אלכסנדר הגדול. אריוברזנס החליט לעצור את אלכסנדר, הוא בחר כשדה הקרב במעבר הרים צר שהיה ידוע בעת העתיקה בשם "השערים הפרסיים". (כיום טאנג א-מירן באיראן) המעבר מקשר בין הערים המודרניות יאסוג' וסדה. המעבר הזה הוא בין הבודדים באזור זה של רכס הרי זגרוס. בעונת החורף שבה נערך הקרב עשויה הטמפרטורה במקום ליפול עד מינוס 25 מעלות צלזיוס.

המעבר הוא נתיב דמוי משפך המתחיל בעמק רחב למדי והולך ונהיה צר יותר ויותר במעבר בין הרים תלולים קשים למעבר. אפילו כיום, במאה ה-21, עובר במקום כביש צר מאוד. הפרסים הקימו מארב שהוחזק בכוח חסימה ששלט על עמדות המפתח במעבר זה. אריאנוס טוען שלאריוברזנס היו 40,000 לוחמים.[2] קווינטוס קורטיוס רופוס לעומת זאת טוען שהיו לו 25,000 לוחמים.[3] אם כי חוקרים מודרניים כיום מעריכים שהיו לו לכל היותר כמה מאות חיילים.[4] כאשר חייליו של אלכסנדר נכנסו למעבר אנשי אריוברזנס תקפו מכל הכיוונים, אלכסנדר איבד חיילים רבים והורה על נסיגה אולם שבוי פרסי דובר יוונית הוביל את המוקדונים במעבר עוקף שאפשר לאלכסנדר לאגף את אריוברזנס. מרבית הפרסים נהרגו קורטיוס טוען שאריוברזנס עצמו נהרג בהתנגשות בעוד אריאנוס טוען שהוא נמלט אל ההרים.[5] אולם מרבית החוקרים מסכימים שגם אם נמלט הוא נהרג בידי חיילי אלכסנדר בהמשך.

במאמרו משנת 2005 "הגיבור הלאומי הראשון של איראן" טוען ההיסטוריון האיראני מנוצ'ר סדאט נורי שאריוברזנס נהרג ביום האחרון של חודש ינואר 336 לפנה"ס אחרי 48 ימי לחימה. אם כי חוקרים אחרים סוברים שאלכסנדר עוכב בשערים הפרסיים 40 יום.[6]

אגדות פרסיות שונות מספרות שאחותו של אריוברזנס לחמה לצידו בקרב ונהרגה יחד אתו.[7] באיראן של ימינו הוא נחשב לגיבור לאומי ופסל לזכרו מוצב בעיר יאסוג'.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביל יני, אלכסנדר הגדול - לקחים מפועלו של המצביא הבלתי-מנוצח בהיסטוריה, 2012, הוצאת מודן - (מהדורה ראשונה בשנת 2010).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריוברזנס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביוגרפיה באתר ליוויוס
  2. ^ פאול קלושה, "אלכסנדר הגדול" עמ' 52.
  3. ^ Waldemar Heckel (2008), p 81
  4. ^ אנציקלופדיה איראניקה
  5. ^ אריאנוס 3.18.9
  6. ^ ביל יני, עמ' 120.
  7. ^ .Farrokh (PhD), Dr. Kaveh. Shadows in the desert - Ancient Persia at war. p. 106