אריוזו

אריוזו (באיטלקית: arioso בריבוי: ariosi "אריוזי", גם "אריה פרלאנטה" (aria parlante "אריה מדוברת") הוא סוג של קטע קולי סולו, בעל אופי דרמטי, המופיע, בדרך כלל, באופרה ובאורטוריה, שסגנונו הוא ב"אמצע" בין רצ'יטטיב לאריה הלירית או הקישוטית. המילה נגזרת מהמילה האיטלקית aria "אריה" במשמעותה המוזיקלית ומובנה הוא "כמו אריה". המושג הופיע במאה ה-16 יחד עם ראשיתן של האופרה, האורטוריה ותחיית המונודיה באיטליה. לעיתים קרובות מחליפים אותו בטעות עם "רצ'יטטיב אקומפניאטו". משתמשים במילה "אריוזו" גם כהוראת ביצוע מוזיקלית, כלומר "כמו אריה", "כמו שירה או זמרה".

אריוזו דומה לרצ'יטטיב במבנהו ובהטיות הקול הבלתי מרוסנים, קרובים לדיבור. עם זאת, הוא נבדל ממנו בקצבו. אריוזו דומה לאריה בצורתו המלודית, כששניהם קרובים יותר לשירה מאשר לרציטטיב. מבחינת צורה מוזיקלית, להבדיל מהאריה, האריוזו אינו מתאפיין, בדרך כלל, בחזרתיות.

האריוזו יכול להיות משפט מלודי קצר באמצע הרצ'יטטיב או קטע מלודי קצר המקדים את האריה עצמה או המושר מיד אחריה. משתמשים בו רק ברגעים מלאי פאתוס הדורשים דיקלום יותר זמרתי ואקספרסיבי..

היסטוריה ודוגמאות מפורסמות

האריוזו הופיע לראשונה באופרה הפלורנטינית והוונציאנית, אצל יאקופו פרי,ג'וליו קאצ'יני, מונטוורדי,קאוואלי, כשהוא נדרש להפסיק את המונוטוניה של הרצ'יטטיב אך מבלי להיסחף לסגנון אריה ממש. (רצ'יטטיבו אריוזו recitativo arioso). במוזיקה הבארוקית דוגמאות קלאסיות של אריוזו ניתן למצוא באופרות של הנדל, בקנטטות ובפסיונים של יוהאן סבסטיאן באך. כך למשך האריוזו 31 'Betrachte meine Seel המושר על ידי זמר באס באורטוריה "יוהנס פסיון" מאת באך. או האריוזו Nehmet, esset; das ist mein Leib במתאוס פאסיון מאת באך. באותה תקופה נקרא האריוזו לעיתים גם "קאוואטה", "אריה קאוואטה" (cavata, aria cavata) או מזאריה (mezz'aria). תחת השם קאוואטה מוכר למשל אותו אריוזו הבא בסיומו של רצ'יטטיב ומחזק אותו דוגמאות מאוחרות יותר של אריוזו הן קטע האנדנטה של הכוהן (הדובר - Sprecher) "Sobald dich führt der Freundschaft Hand ins Heiligtum zum ew'gen Band" בהתחלת הפינאלה של המערכה הראשונה של "חליל הקסם" (1791) של מוצרט, וגם המלודיה Amor ti vieta המושרת על ידי לוריס באופרה "פדורה" מאת אומברטו ג'ורדאנו יכולה להיות דוגמה של אריוזו מודרני.

באופרות מודרניות רבות במחצית השנייה של המאה ה-19 (אצל ורדי או בעיקר וגנר) ובמאה ה-20 שבהן ויתרו המלחינים על צורות קבועות כמו "אריה דה קאפו" או הרצץ של אריות ורצ'יטטיבים, סגנון הדיקלום (כמו ב"מלודיה האין סופית") התקרב לזה של אריוזו, תוך מיזוג בין רצ'יטטיב ואריה.

בשנת 1927 סר תומאס ביצ'ם התייחס ל Sea Drift מאת פרדריק דיליוס כ"דוגמה הטובה ביותר של אריוזו רצ'יטטיבו בכל תולדות המוזיקה"

דוגמאות נוספות של אריוזו

• Nel tuo seno, amico sasso (הנדל, בפי קלאופטרה באופרה ג'וליו צ'זארה(1724)
• Teneri, teneri figli (וינצ'נצו בליני, באופרה "נורמה", 1831)
• Deh, se mi amasti un giorno (וינצ'נצו בליני, באופרה "באטריצ'ה די טנדה", 1833)
• Ma dì: perché tradirmi, Eleonora? (גאטנו דוניצטי, באופרה "המטורף מן האי סן דומינגו" , 1833)
• Ah, mon fils, soîs béni (ג'אקומו מאיירבר, באופרה "הנביא", 1849)
• Amami, Alfredo! (ג'וזפה ורדי, באופרה לה טרוויאטה, 1853)
• O cor, don funesto (אמילקארה פונקיילי, באופרה "לה ג'וקונדה", 1876)
• Dear father Trulove (איגור סטרווינסקי, באופרה "דרכו של הולל", 1951)

אריוזו כלי

למרות היותו צורה קולית, עבר המונח "אריוזו" גם אל יצירות כליות בעלות אותו אופי מלודי, כפי קרה גם במקרים של ה"אריה" וה"רצ'יטטיב" המשמשים כ"אריה כלית" או "רצ'יטטיב כלי".

אחד ה"אריוזי" הכליים הידועים ביותר הולחן על ידי יוהאן סבסטיאן באך ומשמש כ"סינפוניה" של הקנטטה שלו Ich steh mit einem Fuß im Grabe, רי"ב 156 וגם הפרק האמצעי של הקונצ'רטו שלו לצ'מבלו רי"ב 1056.

מקורות

• Marc Honegger Connaissance de la musique, Les Savoirs - Bordas, 1996
• Michael Kennedy Oxford Concise Dictionary of Music 1996
• Hans Heinrich Eggebrecht, Gerhard Kwiatowski (eds) Meyers Taschen-Lexikon Musik, Band I, Mannheim 1984

ראו גם

• אופרה
• אריה
• רצ'יטטיב
• אורטוריה
• קנטטה

קישורים חיצוניים

• אריוזו בלה במול מז'ור, הפרק 2 מתוך הקונצ'רטו לצ'מבלו רי"ב 1056 בעיבוד פ.גואן, בנגינתו של רנה סנואסה גָאֶטֶה מאתר יו טיוב
• מריה קאלאס באריוזו "Amami Alfredo" באופרה "לה טרוויאטה", סרטון באתר יוטיוב