אריזונה (BB-39)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יו. אס. אס. אריזונה
(BB-39)‏ USS Arizona
אריזונה בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 בטרם שיפוצה
אריזונה בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 בטרם שיפוצה
תיאור כללי
סוג אונייה אוניית מערכה
צי צי ארצות הברית
סדרה סדרת פנסילבניה
Naval jack of the United States (1912–1959).svg
ציוני דרך עיקריים
מספנה מספנות הצי בברוקלין
הוזמנה 4 במרץ 1913
תחילת הבנייה 16 במרץ 1914
הושקה 19 ביוני 1915
הוכנסה לשירות 17 באוקטובר 1916
גורלה הוטבעה במהלך המתקפה על פרל הארבור ב-7 בדצמבר 1941
מיקום פרל הארבור 21°21′54″N 157°57′00″W / 21.365°N 157.95°W / 21.365; -157.95
מלחמות וקרבות מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים כלליים
אורך 185.3 מטר
רוחב 29.6 מטר
שוקע 8.9 מטר
מהירות 21 קשר
גודל הצוות 55 קצינים ו-860 חוגרים
טווח שיוט 8,000 מייל ימי
הנעה 4 טורבינות קיטור המופעלות על ידי 12 דודים
שריון גוף האונייה - 8 - 13.5 אינץ' (203 - 343 מ"מ)
סיפון - 5 אינץ' (127 מ"מ)
מגדלים וצריחי ירי - 14 - 18 אינץ' (356 - 457 מ"מ)
חימוש 4 * 3 תותחי 14/45
21 * 1 תותחי 5/51
4 * 1 תותחי 3/50 נ"מ
2 צינורות טורפדו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יו. אס. אס. אריזונהאנגלית: USS Arizona) הייתה אוניית מערכה מסדרת פנסילבניה, אשר נבנתה על ידי הצי האמריקני בעשור השני של המאה ה-20. היא נקראה על שמה של המדינה ה-48, אשר צורפה לארצות הברית, אריזונה, והייתה השנייה והאחרונה מאוניות הסופר-דרדנוט של סדרה פנסילבניה. אף שנכנסה לשירות בשנת 1916, לא השתתפה במלחמת העולם הראשונה אך שימשה כאוניית ליווי לנשיא ארצות הברית וודרו וילסון, בעת מסעו אל ועידת השלום בפריז בשנת 1919. עם פרוץ מלחמת יוון–טורקיה נשלחה האריזונה לאזור למספר חודשים, על מנת להפגין נוכחות אמריקנית, ולאחר מספר שנים הועברה אל הצי הפסיפי.

מלבד תקופת שיפוץ נרחבת בשנים 19291931, השתתפה האריזונה באימונים ותרגילים, ואף סייעה לנפגעי רעידת האדמה בלונג ביץ', אשר התרחשה בשנת 1933, ואף הופיעה בסרטו של ג'יימס קאגני משנת 1934 - "הנה בא הצי" על צרותיו הרומנטיות של מלח בצי. באפריל 1940 הועבר הצי הפסיפי בכללותו והאריזונה איתו אל פרל הארבור אשר בהוואי, על מנת לשמש גורם מרתיע להתרחבותו של האיפריאליזם היפני.

במהלך המתקפה על פרל הארבור ב-7 בדצמבר 1941, הופצצה האריזונה וטבעה, ונספו 1,177 קצינים ואנשי צוות. שהיו על סיפונה בניגוד לשאר הספינות אשר נפגעו במתקפה, את האריזונה לא ניתן היה להציל ועל כן הסיר הצי חלקים ממנה לשימוש חוזר במהלך המלחמה. הספינה הטרופה עודנה שוכנת בקרקעית המפרץ, ומעליה מוצבת אנדרטת האונייה אריזונה לזכרם של חיילי וקציני הצי אשר נהרגו במתקפה.

מבנה האונייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניית המערכה מסדרת פנסילבניה היו גדולות באופן משמעותי מאוניות הסדרה הקודמת להן, סדרת נבדה. האריזונה הייתה באורך כולל של 185 מטר, ברוחב 29.6 מטר (בקו המים) ובעלת שוקע של 8.9 מטר בעומס מלא. לעומת הסדרה שקדמה לה, הייתה ארוכה ב-7.6 מטר, כבדה בכ-4 טון הֶדְחֶק וגבוהה יותר ב-2.4 מטר מאוניות המערכה הישנות.[1]

האריזונה צוידה בארבע טורבינות קיטור מתוצרת חברת טורבינת קיטור פרסונס הימית, כל אחת הניעה מדחף בקוטר של 3.7 מטר.[2] הטורבינות הוזנו על ידי תריסר דוודים בעלי צינורות מים מתוצרת בבקוק אנד ווילקוקס.[1] הטורבינות נועדו לספק 34,000 כוחות סוס (25,000 קילו וואט) אך במהלך נסויי הכלים של האונייה הצליחו לספק רק 33,376 כוחות סוס (24,888 קילו וואט) בהשיגה מהירות של 21 קשר (39 קמ"ש).[3] עם זאת, היא הצליחה להשיג מהירות של 21.5 קשר (39.8 קמ"ש) במהלך ניסוי מלא בספטמבר 1924.[4]

האריזונה חומשה ארבעה צריחי תותחים אשר כללו שלושה תותחי 14 אינץ'/45 קליבר כל אחד,[1] בעלי הגבהה מרבית של 15 מעלות עם טווח של 19,000 מטרים,[5] עם קיבולת של 100 פגזים לכל תותח. הגנה מפני ספינות טורפדו, חומשה האריזונה ב-22 תותחי 5 אינץ'/51 קליבר בצדי הספינה, בעלי הגבהה מרבית של 15 מעלות עם טווח של 12,850 מטר,[6] עם קיבולת של 230 פגזים לתותח.[1] מיקום התותחים אשר היה חשוף לגלי הים, מנע מהם לתפקד כהלכה בים סוער.[7] כאמצעי הגנה כנגד מטוסים הותקנו על האריזונה ארבעה תותחי 3 אינץ'/50 קליבר כמו גם שתי צינורות טורפדו בקוטר של 533 מ"מ, עם 24 טורפדו בעבורם.[1]

מיגון ספינות הפנסילבניה המשיך את העיקרון שהחל בסדרת נבדה, הכל או כלום אשר דגל במיגון כבד לאזורים מסוימים ומיגון קל בשאר האונייה. חגורת השריון בקו המים הייתה עשויה שריון קרופ בעובי של 343 מ"מ בגובה כולל של 5.3 מטר מתוכם 2.7 מטר מתחת לקו המים וכסתה את חללי המכונות ואת מחסני התחמושת.

שירותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנייתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-20 של המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיפוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-30 של המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Friedman, Norman (1985). U.S. Battleships: An Illustrated Design History. Annapolis, Maryland: Naval Institute Press. ISBN 0-87021-715-1.
  • Stillwell, Paul (1991). Battleship Arizona: An Illustrated History. Annapolis, Maryland: Naval Institute Press. ISBN 0-87021-023-8. OCLC 2365447.
  • Breyer, Siegfried (1973). Battleships and Battle Cruisers, 1905–1970. Garden City, New York: Doubleday. OCLC 702840.
  • Wright, Christopher C, ed. (Mar 2002). "The US Navy's Study of the Loss of the Battleship Arizona". Warship International (Toledo, Ohio: International Naval Research Organization). XXXIX–XL (3–4, 1): 44–105, 247–99, 360–80. ISSN 0043-0374.
  • Campbell, John (1985). Naval Weapons of World War II. Annapolis, Maryland: Naval Institute Press. ISBN 0-87021-459-4.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריזונה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 Friedman, p. 440
  2. ^ Stillwell, p. 360
  3. ^ Breyer, p. 214.
  4. ^ Stillwell, p. 305.
  5. ^ Wright, pp. 66, 123, 285.
  6. ^ Campbell, p. 136.
  7. ^ Friedman, pp. 116, 440.