אריח על גבי לבנה


אָרִיחַ עַל גַּבֵּי לְבֵנָה (שם מלא: אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח) הוא השם שמופיע בכתבי חז"ל[1] לצורת הכתיבה שבה נכתבות חלק מהשורות בתנ"ך.
מקור וטעם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור השם הוא בכך שבתקופת התלמוד 'אריח' היה שמה של מחצית ה'לבנה', ונראה שהיה זה שמה של שיטת בנייה שהייתה נפוצה אז, וכך יש קווי דמיון בין צורת בנייה זו לסדר בה מסודרות השורות בשירות.
דרשת רבי שילא איש כפר תמרתא על צורת עשרת בני המן נותנת טעם לשינוי צורת הכתיבה בין השירות השונות:
דרש רבי שילא איש כפר תמרתא:
כל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה, ולבינה על גבי אריח,
חוץ משירה זו ומלכי כנען –
שאריח על גבי אריח, ולבינה על גבי לבינה.
מאי טעמא?
שלא תהא תקומה למפלתן.
קיימים דיונים בספרות חז"ל על כשרות הכתיבה בדיעבד באופן הפוך (כתיבה רגילה במקום אריח על גבי לבנה, או כתיבת אריח על גבי לבנה במקום כתיבה רגילה)[2].
לגבי שירת דוד[3] יש מחלוקת: על פי מסורת חז"ל היא נכתבת אריח על גבי לבנה, אולם בכתר ארם צובא היא כתובה אריח על גבי אריח.
צורות הכתב
[עריכת קוד מקור | עריכה]אריח על גבי לבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצורה זו המילים מסודרות כך ששורה אחת מופרדת ברווח לשלושה חלקים, כששני החלקים הקיצוניים מורכבים ממילה אחת בלבד, ושורה שנייה מופרדת ברווח לשני חלקים. בצורה כזו[4]:
לאמר [****] אשירה לה' כי גאה גאה [****] סוס
ורכבו רמה בים [*********] עזי וזמרת יה ויהי לי
לישועה [******] זה אלי ואנוהו [*********] אלהי
בצורה זו של אריח על גבי לבנה מופיעות:
אריח על גבי אריח
[עריכת קוד מקור | עריכה]צורה נוספת היא "אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה". כך:[5]
איש[.**************************] ואת
פרשנדתא [,********************] ואת
דלפון [*************************] ואת
אספתא [,**********************] ואת
פורתא [,***********************] ואת
בצורה זו מופיעות:
- שירת האזינו (דברים ל"ב, א'–מ"ג)
- שלושים ואחד המלכים (יהושע י"ב, ט'–כ"ד)
- לפי כתר ארם צובא, שירת דוד (שמואל ב' כ"ב)
- הריגת עשרת בני המן (אסתר ט', ז'–ט')
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ תלמוד בבלי מסכת מגילה דף טז עמוד ב
- ↑ מסכת מנחות דף לא עמוד ב; מסכת סופרים פרק א הלכה יא
- ↑ ספר שמואל ב', פרק כ"ב
- ↑ שירת הים, ספר שמות, פרק ט"ו.
- ↑ מגילת אסתר, פרק ט', פסוקים ז'–ט'