אריח על גבי לבנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שירת הים בספר תורה בצורת אריח על גבי לבנה
אריח על גבי לבנה

אָרִיחַ עַל גַּבֵּי לְבֵנָה (שם מלא: אריח על גבי לבנה ולבנה על גבי אריח) הוא השם שמופיע בחז"ל[1] לצורת הכתיבה שבה נכתבות חלק מהשירות בתנ"ך.

מקור וטעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם הוא בכך שבתקופת התלמוד 'אריח' היה שמה של מחצית ה'לבנה', וכנראה שהיה זה שמה של שיטת בנייה שהייתה נפוצה אז, וכך יש קווי דמיון בין צורת בנייה זו לסדר בה מסודרות השורות בשירות.

דרשת רבי שילא איש כפר תמרתא (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ז, עמוד ב') נותנת טעם לשינוי צורת הכתיבה בין השירות השונות: "דרש רבי שילא איש כפר תמרתא: כל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח, חוץ משירה זו ומלכי כנען, שאריח על גבי אריח, ולבינה על גבי לבינה. מאי טעמא? שלא תהא תקומה למפלתן".

בצורה זו המילים מסודרות כך ששורה אחת מופרדת ברווח לשלושה חלקים, כששני החלקים הקיצוניים מורכבים ממילה אחת בלבד, ושורה שנייה מופרדת ברווח לשני חלקים. בצורה כזו[2]:

לאמר [****] אשירה לה' כי גאה גאה [****] סוס

ורכבו רמה בים [*********] עזי וזמרת יה ויהי לי

לישועה [******] זה אלי ואנוהו [*********] אלהי

בצורה זו של אריח על גבי לבנה מופיעות:

קיימים דיונים בספרות חז"ל על כשרות הכתיבה בדיעבד באופן הפוך (כתיבה רגילה במקום אריח על גבי לבנה, או כתיבת אריח על גבי לבנה במקום כתיבה רגילה)[5].

אריח על גבי אריח[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשרת בני המן כתובים בצורת אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה

צורה נוספת היא "אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה". כך[6]:

איש[.**************************] ואת

פרשנדתא [,********************] ואת

דלפון [*************************] ואת

אספתא [,**********************] ואת

פורתא [,***********************] ואת

בצורה זו מופיעות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]