אריסטה רקורדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תיקוני ניסוח ותרגום.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תיקוני ניסוח ותרגום.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
Arist Records
נתונים כלליים
סוג חברת תקליטים
מייסדים קלייב דייוויס
תקופת הפעילות 1974–הווה (כ־50 שנה)
חברת אם סוני מיוזיק אנטרטיינמנט
מיקום המטה ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי ארצות הברית
ענפי תעשייה תעשיית המוזיקה
מוצרים עיקריים הפקת מוזיקה
 
www.aristarecordings.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריסטה רקורדסאנגלית: Arista Records) הייתה חברת תקליטים אמריקאית יחידה בבעלות מלאה של סוני מיוזיק אנטרטיינמנט ונוהלה בעבר על ידי ברטלסמן מיוזיק גרופ. החברה נוסדה ב-1974 על ידי קלייב דייוויס, שעבד בעבר בקולומביה רקורדס. עד פירוקה ב-2011, היא נחשבה לאחת החברות הגדולות בתחום האמרגנות ושיווק של אלבומים בכל רחבי ארצות הברית ובבריטניה.

כיום, ההוצאות לאור של החברה מנוהלות על ידי RCA Records ולגאסי רקורדינגס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפוטר מקולומביה רקורדס,נשכר קלייב דייוויס על ידי סרטי קולומביה (אשר לימים הפכה לאחות של קולומביה רקורדס ב-1989) ביוני 1974 כדי לשמש כיועץ עבור החברה בתחום תפעול הקלטות המוזיקה. עד נובמבר 1974, בהשקעה כספית של 10 מיליון דולר מסרטי קולומביה, מיזג דייוויס את כל חברות התקליטים של קולומביה (קולפיקס רקורדס, קולג'מס רקורדס ובל רקורדס) תחת שם חדש והוא אריסטה רקורדס. החברה נקראה בשם אריסטה על שם חברת כבוד של בית הספר התיכון של העיר ניו-יורק.

בתחילת 1975, רוב האמנים אשר היו חתומים תחת בל רקורדס שוחררו ולא הוחתמו מחדש, מלבד דייוויד קסידי (שעזב לטובת RCA Records), טוני אורלנדו ודון (עזבו לטובת אלקטרה רקורדס) והמימד החמישי (עזבו לטובת ABC רקורדס). האמנים האחרים, כמו סוזי קואטרו והוט שוקולד, אשר היו תחת השלוחה של חברת אריסטה בבריטניה, ביג טרי. אמנים נוספים של בל רקורדס כמו בארי מנלו, באיי סיטי רולרס ומליסה מנצ'סטר עברו לאריסטה. חברת בל הבריטית שמרה על שם זה מספר שנים לפני שהיא שינתה את שמה לאריסטה. החברה הונצחה ב-1978 בשיר "They Called It Rockk" של להקת הרוק הבריטית רוקפייל, במילים: "אריסטה אומרים שהם אוהבים אותך/ אבל הילדים לא יכולים לרקוד לשיר הזה".

מלבד הגאווה בהצלחה להשיק כוכבים גדולים כמו מנילו, הקינקס ודיון וורוויק, החברה הצליחה להחתים את אריתה פרנקלין ב-1980, לאחר שהקשר הארוך שלה עם אטלנטיק רקורדס הסתיים. הרכישה המשמעותית ביותר של החברה, הגיעה בשנת 1983, כאשר דייוויס החתים לחברה את בת דודתה של וורוויק, ויטני יוסטון. יוסטון בסופו של דבר תהפוך לאמנית ההקלטות המצליחה ביותר של החברה, עם מכירות של 200 מיליון עותקים ברחבי עולם - על פי איגוד תעשיית ההקלטות בארצות הברית.

חברות בת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאריסטה הייתה בשנת 1970 חברת בת בשם אריסטה נובוס, שהתמקדה באומני ג'אז עכשוויים. החברה הפיצה באמצעות שתי חברות הקלטות אחרות לג'אז, האחת, אריסטה פרידם, אשר מתמחה בג'אז האוונגרדי. והשנייה היא GRP רקורדס אשר התמחתה עד שנת 1982 בג'אז עכשווי ומה שנודע לאחר מכן כג'אז חלק. חטיבת מוזיקה ארצית, קריר רקורדס, התמזגה יחד עם החטיבה של אריסטה, אריסטה נאשביל, בשנת 1997. אריסטה אוסטין שימשה בסוף שנות ה-90 כחברת תקליטים לקאנטרי. בנוסף לכך, אריסטה שימשה כמפיצה בצפון אמריקה עבור ג'ייב רקורדס משנת 1981 עד 1987. במהלך שנות ה-90, אריסטה שימשה כמפיצה עבור לוג'יק, רוודי רקורדס והוונלי רקורדס.

רכישות ומימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניסיון להימנע מפשיטת רגל, מכרו סרטי קולומביה את אריסטה לחברת התקליטים הגרמנית, אריאולה רקורדס בשנת 1979. לאחר רכישתה של אריאולה את תקליטי RCA של ג'נרל אלקטריק ב-1986, החברה המשולבת משנה את שמה לברטלסמן מיוזיק גרופ, למרות שאריסטה בארצות הברית לא תציין את ברטלסמן בהשקות שלה עד 1987. במהלך שנות ה-80, אריסטה המשיכה בהצלחתה, הכוללת את ההרכב המצליח סיקרט אפייר בבריטניה. במהלך השנים אריסטה רכשה חברות תקליטים רבות כמו נורט'ווסתסייד רקורדס, דקונסטרקשין רקורדס, פירסט אווניו רקורדס ודדיקייטד רקורדס בבריטניה. בשנת 1989, אריסטה נכנסה למיזם משותף עם אנטוניו ריד ובייביפייס ביצירת חברת התקליטים להפייס רקורדס, חברת התקליטים של להקת הבנות המצליחה TLC, אותה רכשה באופן מלא בשנת 1999. בשנת 1993, אריסטה נכנסו למיזם משותף עם שון קומבס כדי לייסד את באד בוי רקורדס. אריסטה רכשו את פרופייל רקורדס, שהיה בית לאמנים כמו ראן די אם סי ו-"Poor Righteous Teachers", בשנת 1997.

מחלוקת עם מילי ונילי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1989, החתימה אריסטה צמד גרמני בשם מילי ונילי, שמורכב מרוב פילאטוס ופאב מורבן. הם הוציאו לאור את אלבום הבכורה המצליח שלהם שגרף מספר פלטינות (אשר הושק באירופה כמה שנים לפני כן), Girl You Know It's True, באותה שנה גם בארצות הברית וגם בקנדה. האלבום הפך להצלחה, גרף את התואר הזוכה ל-6 פלטינות בארצות הברית, וכן שירי האלבום התמקמו במצעדי המוזיקה בעשרת הסינגלים הטובים ביותר, כשלושה מהם לקחו את המקום הראשון. בשנת 1990, הצמד זכה בשני פרסי מוזיקה אמריקאים ופרס גראמי עבור האמן החדש הטוב ביותר. למרות ההצלחה שלהם, שמועות החלו להופיע על הצמד, ואושרו מאוחר יותר באותה שנה, כאשר המנהל והמפיק של מילי ונילי, פרנק פאריאן, חשף בפומבי כי צמד הזמרים לא שר אפילו צליל אחד באלבום שלהם. קרול דקר, הסולן של הלהקה טאפיו, אמר בראיון אחרי הופעה ל-MTV, כי הצמד השתמש ב-Synclavier System ולא שרו בכלל. גילוי זה גרם לסערה בתעשיית המוזיקה, כשאמנים מקליטים, ובמיוחד אמנים בתחום הפופ אשר הסתמכו באופן רב על צלילים אלקטרוניים ודיבוב יתר (מה שכונה כ"קסם הסטודיו"), כעת היו תחת בדיקה והוכרחו להפחית את כמות השירה שלהם בליפ סינק על מנת להוכיח כי הם שרים באמת. הזכייה של מילי ונילי בגראמי בסופו של דבר בוטלה. דייוויס שחרר את באופן חד את הצמד מהחוזה שלהם איתו ומחק את האלבום שלהם ואת העותקים מהקטלוג של החברה - דבר שהפך אותו להיות האלבום הנמכר ביותר שאי פעם נמחק. בקביעת בית משפט בארצות הברית התאפשר לכל אדם שרכש את האלבום שלהם לקבל החזר כספי חלקי. בתגובה למקרה, עמדתם של אריסטה הייתה כי החברה לא הייתה מודעת לעובדה שהצמד לא שר באמת, מכיוון שהם עצמם הקליטו את האלבום שלהם. בריאיון לאחר הכישלון, מורבן הגן על עצמו באומרו "לפני מילי ונילי, הייתי עובד במקדונלד'ס. מה אתה היית עושה?".

ההשפעה של המקרה על אריסטה הייתה משמעותית. המכירות של החברה ספגו פגיעה, ורק תוצר אחד שלהם זוכה בתואר זהב, האלבום Justified & Ancient של KLF, לאורך כל השנה ההיא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]