לדלג לתוכן

אריסטובולוס מאלכסנדריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אריסטובולוס מאלכסנדריה
לידה המאה ה־2 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יוונית עתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ סוקרטס, אפלטון, פיתגורס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריסטובולוס מאלכסנדריהיוונית: Αριστόβουλος; פרח בשנים 181–124 לפנה"ס), נקרא גם אריסטובולוס הפריפטטי (ובעבר כונה בטעות אריסטובולוס מפניאס), היה פילוסוף יהודי הלניסטי מהאסכולה הפריפטטית האריסטוטלית, אולם הוא עשה שימוש גם בתפישות אפלטוניות ופיתגוראיות בניסיון למזג ולתאם בין המקרא והאמונה היהודית שבזמנו לבין תפישות הפילוסופיה היוונית הרווחות בזמנו.

תקופת חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריסטובולוס נזכר בספר מקבים ב' כבן למשפחת כהנים וכמקורב למלך מצרים תלמי השישי פילומטור, שמלך בשנים 180–145 לפנה"ס.[1] מקבים ב' נפתח בשתי איגרות מיהודי ארץ ישראל אל יהודי מצרים. בראש האיגרת השנייה נכתב:

”[היהודים] אשר בירושלים וביהודה ומועצת הזקנים ויהודה אל אריסטובולוס מורה המלך תלמי אשר הוא מזרע הכהנים המשוחים וליהודים אשר במצרים שלום”.[2]

איגרת זו מופיעה ללא תאריך, אולם היא נכתבה כנראה מספר ימים לפני חידוש העבודה בבית המקדש לאחר גזירות אנטיוכוס, ביום כה בכסלו שנת 164 לפנה"ס.[3] מן ההקבלה בין שני האישים הנזכרים בראש האיגרת, משתמע שאריסטובולוס מילא תפקיד ייצוגי או הנהגתי בקרב יהודי מצרים, בדומה לתפקידו של יהודה המקבי בקרב יהודי ארץ ישראל.[4]

שגיאות בזיהוי שמו ותקופתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרגום הלטיני של טיראניוס רופינוס לתולדות הכנסייה של אוסביוס מקיסריה, הוא נקרא בטעות "אריסטובולוס מפניאס" (Αριστόβουλος του Πανέα), תרגום שגוי של "המעולה" (ὁ πάνυ) ביוונית.[5] הטעות בתרגום השם שרדה, וכך נקרא אף שם הערך במהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה.[6]

בגוף הדברים הכתוב בידי אוסביוס ב"תולדות הכנסייה", מצוטטת טעות של ההיסטוריון הנוצרי בן המאה ה-3 אנטוליוס איש לאודיקיאה (אנ'), שהביא מסורת לפיה אריסטובולוס היה בין שבעים החכמים שתרגמו את התורה ליוונית (תרגום השבעים) בימי תלמי השני פילדלפוס (במאה ה-3 לפנה"ס).

השתמרות דבריו וגרסאותיהם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דברי אריסטובולוס במקורם לא השתמרו ואין בידינו כתבי יד ישנים שלמים ממנו, אך ציטוטי קטעים מדבריו השתמרו בספרי ההיסטוריונים הנוצריים קלמנס מאלכסנדריה ואוסביוס מקיסריה, ובהם גם תיאור פעלו ותולדותיו של אריסטובולוס לפי רישומו של ההיסטוריון הקדמון אנטוליוס איש לאודיקיאה. מתוך קטעים אלה ניכר תוכן דבריו של אריסטובולוס בספרו, ששמו המשוער הוא "ביאורים לתורת משה".[7][8]

שני קטעים נכבדים מתוך ספר זה, עם פירושים על ספר בראשית וספר שמות השתמרו בספרו של אוסביוס "הכנה לבשורה" (החל להיכתב בשנת 313).[9][10] בכרך 13 פרק 12 הוא מצטט את אריסטובולוס: "על צפונות היקום ועומקו ובענייני האמונות והדעות ועל כלל השלטון ועל הרווחה ועל העקרונות ועל מספר העולמות זהו תמיד משה בכל מקום בתורה הקדושה שכתב משה".

דברי אריסטובולוס בספרו של אוסביוס כוללים את הקטעים המצוטטים בספרו של קלמנס (מת בירושלים בשנת 215), הראשון מאבות הכנסייה שטען שמחשבת הפילוסופים היוונים הגיעה מהיהודים והתורה שבידם.[11] קטעים נוספים מדבריו שובצו בחלקים אחרים של הספר.[12] בספר אחר של אוסביוס, תולדות הכנסייה, השתמר גם קטע קצר העוסק בזמנו של חג הפסח באביב, המצוטט מפי אנטוליוס מלאודיקיאה וכולל תיאור קצר על פועלו של אריסטובולוס והיותו מהחכמים שכתבו את תרגום השבעים.[7]

טענת מקורה היהודי של הפילוסופיה היוונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריסטובולוס הוא ראשון הפילוסופים הידועים לנו, שטען כי עיקרי הפילוסופיה והמטפיזיקה היווניות נבעו ממקורות יהודיים. אריסטובולוס טען, כ-150 שנה לפני פילון האלכסנדרוני, שלא רק שהמשוררים היווניים העתיקים ביותר, הומרוס, הסיודוס, אורפאוס וכו', אלא אף הוגי הדעות היווניים המוערכים ביותר, ובמיוחד אפלטון, רכשו את רוב חוכמתם מחכמים יהודים ומכתבים עבריים עתיקים.[12]

רושמי רשומות נוצרים שחיו כמאתיים שנים אחריו, אימצו עמדה דומה לזו, כאמור דוגמת קלמנס מאלכסנדריה, שציטט את דברי נומניוס מאפאמיה, אשר חי מעט לפני אריסטובולוס (במאה ה-2 לספירה): "מהו אפלטון אם לא משה הדובר יוונית אטית"?[13]

יישוב הפילוסופיה היוונית עם המקרא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריסטובולוס היה בין הפילוסופים היהודים האלכסנדרונים המוקדמים ביותר, ששמו להם למטרה ליישב ולזהות את התפישות הפילוסופיות היווניות עם הדת היהודית. חיבורו נקרא, ככל הנראה, "פרשנויות על כתבי משה". קטעים מעטים בלבד שרדו מכתביו, אך אלו ארוכים ושלמים ומספיק נותר בהם כדי להסיק על תוכן כתביו.[14]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אוריאל רפפורט, מגלות לקוממיות, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ו, יחידה 11, עמ' 31.
  2. ^ ספר חשמונאים ב, פרק א, פסוק י (תרגום א. ש. הרטום.
  3. ^ ספר חשמונאים ב, פירוש הרטום לפרק א, פסוק י.
  4. ^ דניאל שוורץ, ספר מקבים ב, עמ' 80.
  5. ^ המהדורה הלטינית של הספר תולדות הכנסייה, בתרגום טיראניוס רופינוס, כרך 7, פרק 32, סעיף 16
  6. ^ אריסטובולוס (מפניאס), באנציקלופדיה בריטניקה עמוד 497, באתר ויקיטקסט באנגלית
  7. ^ 1 2 אוסביוס, תולדות הכנסייה כרך 7, פרק 32, סעיפים 16–17
  8. ^ על אריסטובולוס מאלכסנדריה, באתר המרשתת הנוצרי 'כתבי יהודים קדומים'
  9. ^ אוסביוס, הכנה לבשורה, כרך 8 פרק 10
  10. ^ אוסביוס, הכנה לבשורה, כרך 13, פרק 12
  11. ^ קלמנס מאלכסנדריה, האסופה (סטרומטה), חלק 1, כרך 15 פרק 5 סעיף 14.
  12. ^ 1 2 אוסביוס, הכנה לבשורה, כרך 9, פרק 6
  13. ^ נומניוס במילון סודא למונחים מימי הביניים. (באנגלית, מהדורה מקוונת, הסטואה, אתר מכללת מדינת קנטאקי שבארצות הברית)
  14. ^ Aristobulus (of Paneas), המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה