אריסטיד ברואן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריסטיד ברואן
Aristide Bruant
Aristide Bruant foto.jpg
לידה 6 במאי 1851
צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בפברואר 1925 (בגיל 73)
הרובע השמונה-עשר של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה יון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע שנסונר, זמר, קומיקאי, זמר-יוצר, בעל מועדון לילה, משורר, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אריסטיד ברואן עם צעיף, טולוז לוטרק, ליטוגרפיה משנת 1892 כרזה עבור תיאטרון לז אמבסאדר

אריסטיד ברואןצרפתית: Aristide Bruant; ‏6 במאי 1851 - 11 בפברואר 1925) היה זמר, משורר, קומיקאי ובעל מועדון קברט בפריז במפנה המאה העשרים. מוזכר כאחד מאבות הסוגה Chanson réalisteשאנסון (שיר) הריאליסטי)[1]

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואי ארמאן אריסטיד ברואן (Louis Armand Aristide Bruand) נולד למשפחה בורגנית בכפר סמוך לאורליאן. ב-1866, בגיל 15, עזב את בית אביו ועבר למונמארטר וב-1870 התגייס ללחום כחייל במלחמת פרוסיה-צרפת. אחד מכשרונותיו היה להקשיב לשיחות חולין שהתנהלו סביבו ולהלחינם לכדי סיפור-בשיר, לרוב שנון ובעל עוקץ פוליטי. הוא החל להופיע עם יצירותיו אלה בקפה-קונצרט (cafe-concerts, בית קפה עם הופעה מוזיקלית) שונים, עד שקיבל מעמד של מופע קבוע במועדון "החתול השחור" (Le Chat Noir) למרגלות גבעת מונמרטר. לבושו הקבוע כלל מגפיים גבוהים שחורים, מכנסיים שחורים וכובע שחור, עם חולצה אדומה וצעיף אדום, כפי שתיעד אותו הצייר אנרי טולוז לוטרק, שהיה אחד מבאי לז אמבסאדר, אחד המועדונים שבהם הופיע.

ב-1885 רכש את הבית בשדרות רוששואר (Boulevard de Rochechouart) ‏84, בו פעל "החתול השחור" (שהתרחב ועבר למקום אחר) ופתח מועדון משלו, בשם Le Mirlitonחלילית). מועדון זה הצטיין בהעלאת מופעים בוטים של הקראת שירה מודרניסטית חתרנית, הן פוליטית והן מבחינה מוסרית. הזמרים המופיעים, ובראשם ברואן עצמו, לא היססו להטיח בקהל מילים ולתאר סיטואציות מיניות ופליליות, כולל הטחת עלבונות אישיים בקהל, במסגרת של אלתור זועם וביקורתי (בדומה לסטנד-אפ). בפרט נועד הדבר על מנת להלעיג על בני המעמדות הגבוהים שפיתחו מנהג לבלות באזורי העוני והזנות של מונמרטר ופיגאל ("slumming"). כנהוג במועדוני הקברט של התקופה, ברואן הוציא לאור כתב עת ששמו כשם המועדון שלו, שהכיל את תמלילי השירים והמערכונים שהועלו על הבמה ואף אירח כותבים לטורים אישיים בנושאים שונים. כן הוציא לאור אנתולוגיות של שירה עממית, בהן שילב משיריו המקוריים.

מבחינה פוליטית נטה ברואן לימין השמרני, היה מתומכיו של ז'ורז' בולנז'ה ותקף את הרפובליקה השלישית מימין. כמו כן היה אנטישמי ארסי למדי.

שירים שכתב וביצע זכו לביצוע מחודש, בעיקר על ידי אדית פיאף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריסטיד ברואן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]