אריקסון (חברה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ל.מ. אריקסון
Telefonaktiebolaget L. M. Ericsson
Ericsson logo.svg
סוג: חברה ציבורית (OMX: ERIC B, נאסד"קERIC)
שנת הקמה: 1876
משרד ראשי: Flag of Sweden.svg קיסטה, שבדיה
מייסדים: לארס מגנוס אריקסון
אנשי מפתח: מייקל טרשו (יו"ר), קרל-הנריק סוונברג (נשיא ומנכ"ל), מרקוס ולנברג (סגן יו"ר)
מוצרים עיקריים: תקשורת סלולרית, רשתות רחבות פס, ייעוץ ושירותי מיקור חוץ
הכנסות: 208,930 מיליון קרונה שבדית (2008)[1]
עובדים: 78,750 (2008)[1]
דף הבית: www.ericsson.com

אריקסון ("טלפונאקטיֵבולגט ל.מ. אריקסון") (OMX: ERIC B, נאסד"קERIC), אחת החברות השבדיות הגדולות, יצרן וספק מוביל של מערכות לתקשורת קול, נתונים, ושירותים הקשורים, כולל רשתות סלולריות. החברה הינה מובילה גם כן בתעשיית הטלוויזיה בכבלים וIPTV באמצעות חברות בת.

נוסדה בשנת 1876 כחנות לתיקון ציוד טלגרף על ידי לארס מגנוס אריקסון. משרדיה הראשיים של החברה נמצאים בעיר קיסטה שבמחוז סטוקהולם מאז 2003, אריקסון נחשבת חלק ממה שנקרא "עמק האלחוט". מאז אמצע שנות התשעים, נוכחותה של החברה בסטוקהולם תרמה רבות להפיכת העיר לאחת ממרכזי המחקר בתחום טכנולוגיות המידע באירופה. לחברה משרדים ביותר מ-150 מדינות, עם יותר מ-20,000 עובדים בשבדיה, וכן גם נוכחות משמעותית בבריטניה, הודו, אירלנד, ארצות הברית, פינלנד, סין וברזיל.

בתחילת המאה ה-20, אריקסון שלטה בשוק מרכזיות הטלפוניה הידניות בעולם, אבל איחרה בהצגת ציוד אוטומטי. מרכזיית טלפוניה ידנית הגדולה בעולם, שירתה 60,000 קוים, הותקנה על ידי אריקסון במוסקבה בשנת 1916. לאורך שנות ה-90, אריקסון החזיקה בין 35-40% מנתח השוק של מערכות טלפוניה סלולרית מותקנות. כמו רוב תעשיית התקשורת, אריקסון סבלה הפסדים כבדים אחרי "התפוצצות הבועה" בתחילת 2000, ופיטרה עשרות אלפי עובדים מסביב לעולם, וזאת כדי לשפר את מצבה הכלכלי, אשר חזר לרווח באמצע שנת 2000.

ב-1 באוקטובר 2001, חטיבת הטלפונים הניידים יצרה שותפות עסקית עם חברת סוני, בשם סוני-אריקסון. [2] . ב-2012 קנתה סוני את חלקה של אריקסון, והחטיבה חדלה להתקיים.

ב-18 בפברואר 2008, נמכרה חטיבת ה-PBX לחברת "אסטרה טכנולוגיות".[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לארס מגנוס אריקסון התחבר לתעשיית הטלפונים עוד בצעירותו כיצרן כלי עזר. לארס עבד אשר יצרה ציוד טלגרף עבור חברה שבדית בשם "טלגרפוורקט". בשנת 1876, בגיל 30, פתח חנות לתיקון טלגרף בסיוע חברו קרל-יוהאן אנדרסון. החנות הייתה במרכז סטוקהולם (דרואנינגגאטן מספר 15, רחוב הקניות) ובה תיקנו טלפונים שיוצרו מעבר לים. בשנת 1878, החל אריקסון לייצר ולמכור ציוד טלפוניה. מכשירי הטלפון שלו, לא היו חדשניים, בהשוואה לפיתוחים שהתווספו כבר בארצות הברית. בשנת 1878, אריקסון חתם על הסכם אספקת טלפונים ולוחות מיתוג עם חברת הטלפוניה הראשונה של שבדיה, Stockholms Allmänna Telefonaktiebolag.

כמו כן ב-1878, יבואן טלפונים מקומי בשם נומה פיטרסון שכר את שירותיו של אריקסון להתאמת כמה טלפונים של חברת הטלפון בל. לאחר מכן רכש גם טלפונים של חברת סימנס כדי ללמוד את הטכנולוגיה. (לאריקסון הייתה מלגה מחברת סימנס כמה שנים קודם לכן.) בעקבות ניסיונו בטלפונים של בל וסימנס וכמו כן גם בעבודה עבור טלגרפוורקט וחברת הרכבות השבדית, שיפר את מוצריהם לכדי מכשיר בעל איכות גבוהה יותר. מכשירים אשר נעשה בהם שימוש בחברות טלפוניה חדשות, כמו חברת "ריקסטלפון", כחלופה זולה יותר לחברת בל. לא היו בעיות הקשורות להגנות פטנט או תמלוגים, מאחר שחברת בל לא רשמה את הפטנטים שלה בסקנדינביה. הכשרתו כיצרן מכשירים, השתקפה בתקנים גבוהים של גימור ועיצוב אשר הפכו את טלפוני אריקסון לפריט אספנים. בסוף השנה החל לייצר טלפונים בדמות טלפוני סימנס.

לאחר ביסוס המוניטין, אריקסון הפכה לספקית עיקרית של ציוד טלפוניה בסקנדינביה. באותן שנים מפעל הייצור לא עמד בצבר ההזמנות וייצור חלקי מתכת הוצא לקבלני ייצור חיצוניים. רוב חומרי הגלם לייצור היו מיובאים. במהלך השנים אריקסון קנתה חלק גדול מספקיה כדי להבטיח לעצמה הספקה של נחושת, כבילה, הבנית (חומר פלסטי), ברזל ומגנט. רוב עץ אגוז, אשר שימש לארונות, יובא מארצות הברית.

עם התרחבותה של רשת הטלפונים השבדית באותה שנה, החברה הפכה לחברת ייצור טלפונים. אבל כאשר בל רכשה את רשת הטלפונים הגדולה בסטוקהולם, רק מכשיריה הורשו לעבוד בה. ציוד הטלפוניה של אריקסון נמכר רק לחברות וארגונים חופשיים מסביב לשבדיה.

מחירו הגבוה של הציוד והשרות של חברת בל, הובילו את הנריק טור סדרגרן להקמת חברת טלפוניה עצמאית ב-1883 שנקראה "שטוקהולמס אלמנה טלפונקטיבולג" (“Stockholms Allmänna Telefonaktiebolag”). מאחר שבל לא הסכימו להעביר ציוד למתחרים, נחתם חוזה על חברת אריקסון, אשר הבטיח הספקת ציוד לרשת הטלפוניה החדשה שלו. בשנת 1918, החברות מוזגו לחברה אחת בשם "אלמנה טלפונקטיבולאגט אל אמ אריקסון" (Allmänna Telefonaktiebolaget LM Ericsson).

בשנת 1884, רבים ממרכזיות הטלפוניה בידניות הועתקו מתכנון של סי.אי סקריבנר, חברת "ווסטרן אלקטריק". דבר שהיה חוקי מאחר שלהתקן לא היה פטנט רשום בשבדיה, למרות שבארצות הברית הוא היה רשום תחת המספר 529421 משנת 1879. מרכזיית מיתוג אחת יכלה לטפל בעד 10,000 קוים. שנה לאחר מכן, לאנוס מגנוס אריקסון וסדרגרן טיילו בארצות הברית, וביקרו במספר תחנות מרכזיה טלפונית, כדי לקבל "השראה". הם גילו כי מהנדסים אמריקאים היו הרבה לפניהם מבחינה טכנולוגית בכל הקשור לתכנון, אבל הטלפונים של אריקסון היו הטובים ביותר.

ב-1884, טכנאי בשם אנטון אבן בחברת "שטוקהולמס אלנה טלפונאקטיבולג" שילב את האוזנייה יחד עם המיקרופון לכדי אפרכסת מלאה לטלפון. המכשיר שימש מפעילים במרכזיות שנזקקו ליד אחת חופשיה בעת קיום שיחה עם לקוח. אריקסון הכניסה את הפיתוח לכל מוצריה, וקראה להם "דכשונד".

התרחבות בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cotxe d'Ericsson.JPG

עם הגדילה בייצור בסוף 1890, והגעת השוק השבדי לרוויה, אריקסון התרחבה לשווקים זרים דרך מספר סוכנים. בריטניה ורוסיה הופיעו כשווקים חדשים. בבריטניה "חברת הטלפוניה הלאומית" קיבלה אספקת ציוד מאריקסון במשך תקופה ארוכה והפכה ללקוחה עיקרית. בשנת 1897, המכירות בבריטניה היוו כ-28% מכלל המכירות של החברה. מדינות צפוניות אחרות הצטרפו גם כן לרשימת הלקוחות של אריקסון, בעקבות שיעורי הצמיחה המהירים של שירותי הטלפוניה בשבדיה.

מדינות אחרות ומושבות נחשפו למוצרי אריקסון בהשפעת מדינות האם שלהן. כולל אוסטרליה, ניו זילנד, אשר בסוף 1890 היוו השוק הגדול ביותר של החברה מחוץ לאירופה. בעקבות שיטות הייצור הגדולות החדשות שנכנסו לעבודה, הטלפונים איבדו חלק מעיצובם הייחודי.

למרות הצלחה זו, אריקסון לא הצליחה לבצע מכירות משמעותיות בארצות הברית. קבוצת בל וחברות מקומיות כמו חברת קי.בי.אר (“KBR”) וחברת "אאוטומטיק אלקטריק" (“Automatic Electric”) סגרו את השוק לחלוטין. בסופו של דבר נאלצה אריקסון למכור את נכסיה בארצות הברית. במקסיקו המכירות היו טובות והובילו לשווקים חדשים בדרום אמריקה. בדרום אפריקה ובסין גם כן היו מכירות טובות של ציוד. בשנת 1901 כשהחברה הפכה לתאגיד רב לאומי, פרש לארס אריקסון מהחברה.

ביולי 2009, חתמה החברה עסקה עם מפעילים מקומיים בסין בשם "צ'יינה מובייל קומיוניקיישן קורפ" (“China Mobile Communications Corp”) ו"צ'יינה יוניקום" (“China Unicom”) [4]

ציוד אוטומטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבני ההנהלה לשעבר של אריקסון בטלפונפלאן שבשבדיה

אריקסון התעלמה מצמיחת שוק מרכזיות הטלפוניה האוטומטיות בארצות הברית. ובמקום התמקדה בהשגת מקסימום מכירות משוק מרכזיות הטלפוניה הידניות. ב-1910, חולשה זו הפכה משמעותית והחברה השקיעה עד 1920 בהשלמת הפערים הטכנולוגיים. טלפון החיוג הראשון של החברה הושק ב-1921, למרות מכירות איטיות של מרכזיית הטלפונים האוטומטית עד להוכחת יכולתה בשוק העולמי. טלפונים באותה תקופה היו מאופיינים בעיצוב ותכנון פשוט ורבים מטלפוני השולחן האוטומטים בקטלוג של אריקסון היו בעלי עיצוב מושך עם חוגה קידמית ושינויים אלקטרונים מתאימים.

השפל הגדול שלאחר מלחמת העולם הראשונה, וההפסד של נכסים ברוסיה שלאחר מהפכת אוקטובר, עצרו את פיתוח החברה והגבילו את המכירות למדינות כמו אוסטרליה.

בשנת 1930, מכירה שנייה של מניות מסוג “B” נערכה וקרוגר השיג שליטת רוב בחברה באמצעות שילוב של מניות “A” ו-“B”. הוא רכש מניות אלו באמצעות כסף שלווה מ-LM Ericsson, בנוסף לערבויות אגרות חוב של הממשלה הגרמנית. חלק מההלוואות שנועדו לרכישה נלקחו על ידי חברתו, "קרוגר אנד טול" מתאגיד ITT.

חלשה כלכלית, אריקסון נחשבה כחברה שעברה השתלטות על ידי ITT, המתחרה העיקרית שלה. בשנת 1931 נחתמה עסקת מכירה בין חברת ITT וקרוגר לרכישת מספיק מניות כדי להשיג רוב באריקסון. באותם ימים היו הגבלות ממשלתיות באשר לכמות המניות המותרת לזרים בחברות שבדיות, עקב כך המניות הושארו על שמו של קרוגר.

מאוחר יותר, התברר כי קרוגר השתמש בחברה כביטחונות להלוואות, וכשל בהשבת הלוואותיו לחברה. אריקסון גילתה כי הכספים הושקעו במספר עסקאות מפוקפקות, אשר הביאו הפסדים רבים. ITT החליטו לבטל את העסקה לרכישת המניות והשאירה את קרוגר עם חוב של 11 מיליון דולר. לאחר שהבין כי לא יוכל להשיב את חובותיו, התאבד קרוגר בפריז 1932. ITT נשארה בסופו של דבר כבעלת שליש מהחברה, אך החזיקה רק 20% מקולות ההצבעה בגלל החוק השבדי לאחזקות זרות.

שינויי בעלי מניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכישתם של חברות קשורות אחרות יצרה לחץ תקציבי על החברה ובשנת 1925, קרל פרידריק ויקרנץ השתלט על החברה באמצעות רכישת רוב המניות. ויקרנץ מומן באופן חלקי על ידי איבר קרוגר, בעל הון בינלאומי. שם החברה שונה ל-"טלפון אי.בי אל אם אריקסון" (Telefon AB LM Ericsson). באותו זמן, קרוגר החל להראות עניין בחברה, כבעל אחזקות עיקרי בחברת האחזקות של ויקרנץ.

בשנת 1928, אריקסון החלה במסורת ארוכת השנים של מניות “A” ו-“B”, כשמניית “A” בעלת 1000 קולות מול מניית “B”. ויקרנץ שלט בחברה בעזרת בעלות על מספר מניות “A”, ללא רוב מניות. באמצעות הקצאת מניות “B” רבות, הרבה יותר כסף הוזרם לחברה, תוך כדי שמירה על סטטוס קוו של פיזור כח.

תחילת עידן ולנברג[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריקסון, חברה יציבה ורווחית, ניצלה בסופו של דבר מפשיטת רגל וסגירה על ידי בנקים נאמנים וגיבוי ממשלתי. מרקוס ולנברג הבן סגר עסקה עם מספר בנקים שבדים לבניה כלכלית מחודשת של אריקסון. המעורבים בעסקה היו "סטוקהולמס אנסקילדה בנק" (כיום חלק מ"סקנדינביסקה אנסקילדה בנקן") וחברות השקעה שבדיות שנשלטו על ידי משפחת ולנברג. בהדרגה הגדילה המשפחה את אחזקותיה מסוג מניות “A” בחברה בייחוד לאחר רכישת מניותיה של ITT בחברה.

התפתחות השוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1920 ל-1930, שוקי הטלפוניה בעולם אורגנו והוקמו על ידי ממשלות רבות. מערכות נפרדות בכל עיר המנוהלות על ידי חברות נפרדות, חוברו לחברה אחת שהוחכרה. אריקסון הצליחה להשיג הסכמי חכירה עם ממשלות רבות כדי לשמור על מכירה שוטפת של ציוד לרשתות אלו. אריקסון הצליחה להשיג כשליש מעסקאות החכירה בעולם.

בעקבות בעיותיה הכלכליות נאלצה החברה להפחית את רמת מעורבותה בשוק מפעילי חברות הטלפוניה, ולחזור אל תחום הייצור הטלפונים וציוד המיתוג בהם הייתה מובילה. מפעלי הייצור של החברה מחוץ לשבדיה הצליחו רבות בייחוד מפעל "ביסטון" בבריטניה אשר הפך לנכס, בו אריקסון הייתה שותפה עם חברת הטלפוניה הלאומית. מפעל אשר ייצר ציוד מיתוג אוטומטי עבור BPO ברישיון של חברת "סטרוגר", וייצאה מספר גדול מאוד של מוצרים לקולוניות לשעבר כמו דרום אפריקה ואוסטרליה. הממשלה הבריטית חילקה את חוזי הציוד שלה בין חברות מתחרות, אבל נוכחותה של אריקסון ומתקני הייצור שלה בבריטניה אפשרו לה השגת רוב החוזים. הציוד שיצרה אריקסון שמר על מוניטין האיכות.

שיעורי המכירות החלו לעלות לאחר השפל הגדול, אבל החברה לא הצליחה לשחזר את הצלחתה בתחילת המאה. ייצור הטלפונים וציוד המיתוג חזרו להיות חלק משמעותי.

אריקסון נשארה מובילת תקשורת בינלאומית. ב-1960 החברה ייצרה את טלפון-רמקול הראשון. ציוד המיתוג של אריקסון נותר בעיקרי במרכזיות טלפוניה מסביב לעולם, והשפעתו עדיין מורגשת בתחומי התקשורת הסלולרית בשל מוניטין רב שנים של איכות.

רכישות, התרחבויות, מיזוגים ושיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התפתחות רשת האינטרנט והתקשורת סלולרית, אריקסון החלה בשיתופי פעולה. בשנת 2000 פרסמו אריקסון, מוטורולה, נוקיה הודעה על תוכניות לפיתוח תקנים יחדיו לאבטחת תקשורת בין התקנים ניידים. במאי 2000 ועדה אירופאית יצרה את ה"יוזמה אסטרטגית אלחוטית",[5] איחוד של ארבעת הספקים המובילים באירופה – אריקסון, נוקיה, אלקטל וסימנס – לפיתוח ובדיקת אבות טיפוס חדשים למערכות תקשורת אלחוטית מתקדמת. בדצמבר 2000 הוזמנו יצרנים נוספים להצטרף.

בשנת 2000, בועת הדוט-קום פגעה בכלכלת שבדיה. אריקסון, יצרנית ציוד התקשורת הניידת הגדולה בעולם, נאלצה לפטר אלפי עובדים, כמו יתר החברות בתחום האינטרנט וחברות ההזנק. ב-2000 חברת אינטל, יצרנית השבבים הגדולה בעולם, חתמה על הסכם של 1.5 מיליארד דולר להספקת זיכרון הבזק לאריקסון לשלוש השנים הבאות.

ב-2001 חברות תקשורת מסביב לעולם סבלו מירידה משמעותית בשווי מנותיהן ואובדן משרות. בספטמבר ערכן של חברות התקשורת בעולם פחת ב-3.8 טריליון דולר משיא של 6.3 טריליון דולר במרץ 2000. יותר מרבע מיליון משרות קוצצו מסביב לעולם ברבעון השני של 2001 לבדו. יצרני הציוד הגדולים – מוטורולה, לוסנט, סיסקו, מרקוני, סימנס, נוקיה וכמובן אריקסון – הודיעו על קיצוץ משרות נרחב במדינת האם ובסניפיהם בעולם. חלק מההפסדים הגדולים ביותר דווחו על ידי הספקית הקנדית נורטל, אשר קיצצה 50% מכוח העבודה שלה (כ-50,000 משרות בקירוב), ובצרפת יצרנית הציוד אלקטל קיצצה 33,000 משרות (כשליש מכוח העבודה שלה).

בעקבות ירידה מתמשכת במכירות טלפונים סלולריים והפסדים כספיים בתחום, חתמה אריקסון באוגוסט 2001 הסכם עם חברת סוני על הקמת מיזם משותף, סוני-אריקסון, לשילוב עסקיהם בתחום הטלפונים הסלולרים. החברה החלה את פעילותה ב-1 באוקטובר אותה שנה ולונדון נבחרה כמושב הנהלת החברה.

כלכלית, 2002 הייתה אפילו שנה גרועה יותר עבור תעשיית התקשורת משנה קודמת. הנפגעת הגדולה ביותר הייתה אריקסון עם אובדן נוסף של אלפי משרות וצורך בגיוס של 3 מיליארד דולר מבעלי המניות שלה.

ביוני 2002, חברת "אינפינאון טכנולוגיות" וחברת "סימנס", רכשו את חטיבת המיקרו-אלקטרוניקה של אריקסון תמורת 400 מיליון יורו.

באוקטובר 2005, אריקסון רכשה את חלק הארי של חברת מרקוני הבריטית, כולל שם המותג, על שמו של אבי הרדיו גוליילמו מרקוני. בספטמבר 2006 מכרה החברה את חלקו הגדול של עסקי מערכות המיקרוגל, אשר יצרו בעיקר חיישנים ומערכות ראדר לחברת סאאב, אשר שינתה את שם העסק לחברת "סאאב מערכות מיקרוגל". מטרת המכירה הייתה בעצם פירוק השותפות העסקית בשם "סאאב אריקסון ספייס", והעברתה המלאה לחברת סאאב. המכירה לא כללה את חטיבת את חטיבת "הביטחון הלאומי והציבורי", אשר הועברה לאריקסון כחלק מהעסקה. בנובמבר 2006, אריקסון רכשה את עסקי ה-"יו.איי.קיו סופטוורס" לטלפונים חכמים מחברת סימביאן.

בינואר 2007, אריקסון השלימה מיזוג עם "תאגיד הרכישות מקסוול" וחברת "רדבק". בפברואר 2007, אריקסון רכשה את חברת "אנטריספיר", חברה המספקת טכנולוגיות גישת סיבים, הממוקמת בארצות הברית. בספטמבר 2007, אריקסון רכשה 84% מחברת "אל.אייצ'.אס טלקום" הגרמנית.

ביולי 2009, אריקסון זכתה במכרז לרכישת חטיבת הציוד האלחוטי של חברת נורטל תמורת 1.13 מיליארד דולר במזומן, חטיבה אשר כללה את עסקי ה-CDMA 2000 וה-Long Term Evolution. המתמודדות הנוספות במכרז היו חברת "נוקיה-סימנס רשתות", "ריסרצ' אין מושן (RIM)" וחברת "מרטלין פטרסון גלובל אדוויזורס".

מתחרותיה העיקריות הנם החברות, אלקטל-לוסנט, "אואווי", "נוקיה-סימנס רשתות", סיסקו, י.ב.מ, היולט פקארד (חטיבת EDS), "אקסנטור", נוקיה, מוטורולה, סמסונג, LG, "נק", שארפ (חברה) וחברת אפל.

מוצרים ושירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חטיבה עסקית רשתות ממוקדת ברשתות לסלולר ורשתות טלפוניה קוויים.
  • חטיבה עסקית שירותים גלובלים (BUGS) מספקת שירותים מקצועיים בתחום התקשורת, כולל הפעלה מלאה של ספקית שירותי טלפוניה.
  • חטיבה עסקית מולטימדיה (BMUM) מספקת מערכות חיוב, IPTV, mobile TV, בעיקר עבור מפעילי תקשורת.

בנוסף, ישנם פיתוחים ומחקרים רבים. תפעול מקומי מתבצע דרך מבנה של יחידות שוק אזוריות.

יחידה עסקית רשתות: רשתות ניידות ונייחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת ל.מ. אריקסון מספקת פתרונות באמצעות מערכות ניידות למפעילי רשתות. המערכות כוללות תחנות בסיס רדיו, בקרי רשת רדיו ובקרי תחנת בסיס, מרכזי מיתוג לניידים ויישומי שירות צומת. פתרונות מקצה לקצה של החברה מציעות למפעילים שדרוג הרשת לדור 3.

גישת ניידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריקסון מספקת מערכות תקשורת ניידת המשלבת דור 2 (מערכת גלובלית לתקשורת ניידת (GSM), גישה מרובה מבוססת זמן (TDMA), גישה מרובה מבוססת קוד (CDMA), דור 2.5 שירות רדיו חבילה כללית (GPRS) ודור 3, שיעורי נתונים משופרים להתפתחות GSM (EDGE), גישה מרובה מבוססת קוד רחב פס (WCDMA), גישה מבוססת חבילת ערוץ הורדה במהירות גבוהה (HSDPA), גישה מרובה מבוססת קוד (CDMA2000), גישה מרובה מבוססת קוד מסונכרן זמן (TD-SCDMA). החברה מסוגלת לספק פתרונות תפורים למפעילי רשתות, ללא התלות בתקני הרשת הקיימת. אריקסון מעורבת באופן פעיל בפיתוח תקני ה"התפתחות ארוכת הטווח" (LTE) לדור 3.

גישה רחבת פס קבועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפתרון המורחב של אריקסון לפס רחב קבוע הינו צעד חשוב עבור מפעילי רשתות בשילוב רשתותיהן הניידות והקבועה. החברה מספקת ציוד תקשורת רב-שירותי רחב פס ושירותים בעיקר למפעילי רשתות קבועות באמריקה הלטינית ואירופה. הפתרון מאפשר שירות שכבת מיתוג-רכה וארכיטקטורת בקרה, משולבות בגישה רחבת פס, ניתוב ליבת רשת וגורמי תמסורת. ציוד רשת קבועה ושירותים קשורים מהווים 7% ממכירות מערכת.

רשתות גישת רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל.מ. אריקסון מציעה תחנות מבוססות רדיו בגדלים שונים מ"פיקו-תא" ועד יישומי מקרו תא קיבולת גבוהה. תחנות בסיס רדיו מספקות גישה וחיבוריות בין מכשירי טלפון ניידים והרשת. תכונה מרכזית של תחנות בסיס רדיו 2G GSM ובקרי תחנת בסיס היא יכולתם לעבור שדרוג לתמיכה בתמסורות 2.5G/GPRS ו- 3G/EDGE. באופן דומה, תחנות בסיס WCDMA יכולים לעבור שדרוג לHSDPA.

גורמים אחרים של רשתות גישת רדיו הינם הבקרים לתחנות בסיס רדיו ורשת גישת רדיו, אשר מנהלים את התעבורה בין תחנות בסיס הרדיו וליבת הרשת. ב-2G, בקרי תחנות בסיס יחד עם מרכזי מיתוג ניידים, מנהלים מעבר שיחות בין תחנות בסיס רדיו כשמנויים עוברים בין אתרי תא במהלך שיחה קולית או שידור נתונים. באופן דומה, ברשתות 3G, בקר רשת רדיו מנהל מעבר שיחה בשילוב צמתי שרת ניידות בשכבת השירות.

ציוד רשת ניידת ושירותי רשת רלוונטיים מהווים 74% מהמכירות בקירוב (נכון ליוני 2009).

ליבת רשת IP (מיתוג, ניתוב, בקרה ותעבורה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתרונות ליבת הרשת של אריקסון כוללות מיתוג מבוסס תוכנה, תשתיות IP, IMS, שערי מדיה, רשת חבילות מרכזית ניידת (Mobile Packet Backbone Network), גלי מיקרו ופתרונות תעבורה אופטית, כדי לספק ניהול תעבורת קול ונתונים.

טכנולוגיות רשת של אריקסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידת טכנולוגיות רשת של אריקסון מספקת מגוון פרטי כבילה לרשתות כוח ותקשורת. ל.מ. אריקסון מעורבת בתחום רשת הכבילה האופטית הפסיבית כולל שילוב נחושת, סיב אופטי, וטכנולוגיות ניידות. ייצור מתבצע בסין, הודו, מלזיה ושבדיה.

  • AXE מרכזיית טלפוניה
  • תחנת בסיס לקליטה ושידור
  • תת-מערכת מיתוג רשת

מודולי הכוח של אריקסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודולי הכוח של אריקסון מיועדים לתעשיית התקשורת, ליישומים מתקדמים כמו התקני ריבוב, מתגים, נתבים ותחנות בסיס רדיו. הייצור נעשה בסין.

מערכות מיקרוגל של אריקסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכות המיקרוגל של אריקסון נמכרו לחברת “Saab AB” ב-1 בספטמבר 2006.

יחידה עסקית מולטימדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף למערכות החיוניות, קשרים עם שותפים עסקיים בתחומי התוכן והיישומים מאפשרים לאריקסון אספקת פתרונות למולטימדיה ניידת. יחידה עסקית זו מנהלת גם את העבודה עם טלפונים ניידים. ב-2009 אריקסון השיקה את פורטל המדיה החברתי, המאפשר למפעילי תקשורת כניסה לתחום ה-Web 2.0. חלק מפתרון זה הינו תקן ה-Pixl8r אשר פותח אפשרויות לקהילות חברתיות חוצות מפעילים.

התקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוני-אריקסון תקשורות ניידת AB (סוני-אריקסון) מייצרת מכשירי טלפון ניידים, אביזרים וכרטיסי מחשבים אישיים. סוני-אריקסון אחראית לתכנון ופיתוח המוצרים, כמו כן גם לשיווק, המכירות, ההפצה ושירות הלקוחות. כשליש ממכשירי הטלפון הניידים של סוני-אריקסון מיוצרים במפעלה שבסין. שני השליש האחרים מיוצרים על ידי יצרני חוזה ויצרני התקנים במספר מקומות באסיה, אמריקה הלטינית ואירופה.

טלפונים ניידים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכשיר R310s
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טלפון סלולרי

מאז הקמת השותפות העסקית סוני-אריקסון בשנת 2001, אריקסון אינה מייצרת יותר טלפונים ניידים בעצמה. דגמים קודמים כללו:

  • אריקסון GA628 – ידוע גם בזכות מעבד ה-z80
  • אריקסון SH888 – הטלפון הנייד הראשון שכלל יכולות מודם סלולרי
  • אריקסון A1018 – טלפון נייד התומך בשני תחומי תדר, הראשון בעל מסך LCD.
  • אריקסון T10 – טלפון צבעוני
  • אריקסון T18
  • אריקסון T28 – דק מאוד ומתוחכם. עשה שימוש בסוללת ליתיום מתקדמת. Ericsson T28 FAQ
  • אריקסון T39 – דומה ל-T28, אבל עם מודם GPRS ויכולת תלת סרט.
  • אריקסון T66
  • אריקסון T68 – שמו שונה מאוחר יותר לסוני-אריקסון T68i
  • אריקסון R310s
  • אריקסון R380 – הטלפון הסלולרי הראשון עם מערכת ההפעלה סימביאן
  • אריקסון R520 – דומה ל-T39, אבל בעל צורת "חטיף שוקולד", רמקול וחיישן אופטי.
  • אריקסון R600

אריקסון אנטרפרייז[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריקסון אנטרפרייז מספקת מערכות תקשורת ושירותים לעסקים, ישויות ציבוריות ומוסדות חינוכיים. הפתרונות מספקות מענה לצורכי חברה מגוונים מעסקים קטנים עד גדולים. הפתרונות ממוקדים על טכנולוגית ה-VoIP, PBX, WLANופתרונות אינטראנט ניידים. בתאגיד נייד, משתמשים בדרכים יכולים לגשת לסוגי תקשורת עסקית מגוונים ויישומי מידע ממגוון התקנים על גבי רשתות פרטיות, ציבוריות, קבועות וניידות. אריקסון אנטרפרייז פועלת בעיקר משבדיה, ובנוסף בעלת נוכחות עולמית באמצעות היחידות העסקיות ומפיצים/שותפים אחרים. הייצור נעשה במיקור חוץ. ב-2008, אריקסון אנטרפרייז נמכרה לחברת אסטרה, חברה עולמית בתחום התקשורת העסקית.

יחידה עסקית שירותים גלובליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריקסון הינה ספק שירותי טלקום הגדולה בעולם וכוחה בתחום השירותים הטלפוניים נמצא בקשר הדדי אל מול ההובלה הטכנולוגית, הישגי הפיתוח ומסורת ארוכת טווח של חדשנות. מגוון השירותים כולל מומחיות בתחום הייעוץ, שילוב מערכות, שירותים מנוהלים, פריסת רשתות, הדרכה ושירותי תמיכה. כולל תכנון, בניה, פריסה, ייעול, הרצת רשתות ופתרונות עבור לקוחות וכן גם הספקת שירותי ייעוץ תחרותי, אסטרטגי, טכנולוגי, רישתי ותפעולי. החברה מציעה שירותי ניהול התפעול היום יומי של רשתות הלקוח, וכן גם שירותי אירוח ליישומים וניהול תוכן. ארגון השירותים של אריקסון מעסיק יותר מ-30,000 מקצועני שירות העובדים ב-175 מדינות.

שירותים מנוהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריקסון מציעה שירותים מנוהלים המקיפים ביותר בתעשיית הטלקום. החל מתכנון, הקמה, הפעלה וניהול יום יומי של רשתות התפעוליות של לקוחותיה, כולל שירותי משתמש קצה ומערכות תמיכה עסקית, ועד אירוח יישומי שירותים ותוכן, וכן גם הספקת כיסוי רשת וקיבולת לי דרישה. אריקסון פירסמה עד יוני 2009 על יותר מ-100 חוזים לשירותים מנוהלים עם מפעילים מסביב לעולם מאז 2002. בכל חוזי השירותים המנוהלים, מלבד שירותי אירוח, אריקסון מנהלת רשתות אשר יחדיו משרתות יותר מ-225 מיליון מנויים מסביב לעולם. לדוגמה בספטמבר 2009 אריקסון קיבלה את התפעול היום יומי של רשת התקשורת האמריקאית ספרינט (Sprint) .[6]

שירותי תמיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריקסון מספקת תמיכה ללקוחותיה כדי להעצים את יכולות הרשת וכדי להבטיח התפתחות ארוכת טווח. שירות זה כולל גם גישת מנע וגישה מתקנת.

שירותי התמיכה של אריקסון משלבים הובלה טכנולוגית יחד עם משאבים מקומיים וגלובליים.

שירותי התמיכה מספקים כיסוי מלא, החל ניהול חלקי חילוף ועד תמיכה בתוכנות מותאמות אישית כדי:

  • אבטחת יכולת עמידה בתחרות רשתית טכנולוגית
  • ניהול מורכבות רשתית
  • אבטחת התפתחות שירותים
  • ניהול ספקים מרובים
  • ייעול טיפול בחלקי חילוף

ייעוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריקסון מספקת שירותי ייעוץ אסטרטגיים, רשתיים, תפעוליים ותחרותיים. החברה מזהה ומספקת מענה להזדמנויות ואתגרים העולים משווקים מתפתחים, שינויים טכנולוגיים וצרכי התייעלות.

שינויים ברשתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירותי שינויים ברשתות של החברה כוללים יכולות פנים חברתיות רבות, קבלני עבודה חיצוניים, ומשאבים מרכזיים לביצוע המשימה של שינוי ברשתות חיות.

השירות מציע פתרונות לרשתות גישה, ליבה ותמסורת, וכן גם תכנון פתרונות ללא תלות יצרן.

השירותים המותאמים אישית של החברה הם:

  • עבודות אזרחיות
  • הגירת נתונים
  • אינטגרציה
  • תכנון אינטגרציה
  • אימות רב-יצרני
  • רכש אתרים
  • הכנת פריסת תוכנה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוני-אריקסון

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • John Meurling & Richard Jeans (1994) A switch in time: AXE — creating a foundation for the information age. London: Communications Week International. ISBN 0-9524031-1-0.
  • John Meurling & Richard Jeans (1997). The ugly duckling. Stockholm: Ericsson Mobile Communications. ISBN 91-630-5452-3.
  • John Meurling & Richard Jeans (2000). The Ericsson Chronicle: 125 years in telecommunications. Stockholm: Informationsförlaget. ISBN 91-7736-464-3.
  • The Mobile Phone Book: The Invention of the Mobile Telephone Industry. ISBN 0-9524031-0-2
  • Mobile media and applications - from concept to cash: successful service creation and launch. ISBN 0-470-01747-3

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]